שירת הטבע

שירת הטבע קוראים שלושה שירים של לאה גולדברג רונית חצרוני

קריאת ספרות יפה, לשם מה? "קריאת ספרות יפה בבית הספר נועדה בעיקר להעניק חוויות והתנסויות אסתטיות, שבאמצעותן יבינו התלמידים טוב יותר את עצמם ואת זולתם, יפתחו את הדמיון והאינטלקט, יפתחואהבת קריאה ומודעות ספרותית ואת היכולת להעריך יצירות ספרות." מתוך תוכנית הלימודים, עמ' 56

תאור היחידה מפגש עם שלושה שירים של לאה גולדברג הספורטאית אור וצל מציאה מראות טבע יומיומיים מוכרים אמצעים אומנותיים

מְצִיאָה/ לאה גולדברג חֲבֵרִים, מִי יוֹדֵעַמַה מָצָאתִי בָּרְחוֹב?

מְצִיאָה/ לאה גולדברג חֲבֵרִים, מִי יוֹדֵעַמַה מָצָאתִי בָּרְחוֹב?לֹא מַטְמוֹן, לֹא מַטְבֵּעַמָצָאתִי בָּרְחוֹב.לֹא עָלֶה וְלֹא פֶרַח,לֹא כַּפְתוֹר מְנַצְנֵץ,מָצָאתִי בַּדֶרֶךְמִתַּחַת לָעֵץ. האם למישהו יש רעיון אחר לגמרי מה אפשר למצוא ברחוב?

מְצִיאָה/ לאה גולדברג חֲתִיכָה שֶׁל שְׁמֵי תְכֵלֶתעֲמֻקָּה וּצְלוּלָה,כָּךְ, פָּשׁוּט, הִיא מֻטֶלֶתבַּשְּלוּלִית הַגְּדוֹלָה. חֲבֵרִים, מִי יוֹדֵעַמַה מָצָאתִי בָּרְחוֹב?לֹא מַטְמוֹן, לֹא מַטְבֵּעַמָצָאתִי בָּרְחוֹב.לֹא עָלֶה וְלֹא פֶרַח,לֹא כַּפְתוֹר מְנַצְנֵץ,מָצָאתִי בַּדֶרֶךְמִתַּחַת לָעֵץ. חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִםמָצָאתִי בָּרְחוֹב,בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִםתַּחַת עֵץ שֶׁבָּרְחוֹב. תחושות/ חוויות אישיות וְגַם קֶרֶן שׁוֹבֶבֶתשַׁבְרִירִים-שַׁבְרִירִים,בַּשְּלוּלִית מְהַבְהֶבֶתבְּמַיִם טְהוֹרִים.וְאוֹרוֹת הָעֵינַיִםוּמַה טוֹב לִי, מַה טוֹב:חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִםמָצָאתִי בָּרְחוֹב! הצביעו על הבית שבו נחשפת המציאה מהי המציאה? מתוך מה עושות האיילות, ספריית פועלים (1957)

מְצִיאָה/ לאה גולדברג חֲתִיכָה שֶׁל שְׁמֵי תְכֵלֶתעֲמֻקָּה וּצְלוּלָה,כָּךְ, פָּשׁוּט, הִיא מֻטֶלֶתבַּשְּלוּלִית הַגְּדוֹלָה. מה המשוררת לא מצאה? חֲבֵרִים, מִי יוֹדֵעַמַה מָצָאתִי בָּרְחוֹב?לֹא מַטְמוֹן, לֹא מַטְבֵּעַמָצָאתִי בָּרְחוֹב.לֹא עָלֶה וְלֹא פֶרַח,לֹא כַּפְתוֹר מְנַצְנֵץ,מָצָאתִי בַּדֶרֶךְמִתַּחַת לָעֵץ. חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִםמָצָאתִי בָּרְחוֹב,בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִםתַּחַת עֵץ שֶׁבָּרְחוֹב. אמצעי אומנותי: השהיה וְגַם קֶרֶן שׁוֹבֶבֶתשַׁבְרִירִים-שַׁבְרִירִים,בַּשְּלוּלִית מְהַבְהֶבֶתבְּמַיִם טְהוֹרִים.וְאוֹרוֹת הָעֵינַיִםוּמַה טוֹב לִי, מַה טוֹב:חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִםמָצָאתִי בָּרְחוֹב! עיכוב בהתקדמות העלילה. כאשר הסופר רוצה להגביר את המתח בסיפור, הוא מפסיק את סיפורו ברגע דרמטי, עובר מהווה אל העבר, או מוסר פרטים שאינם שייכים לעניין.

מְצִיאָה/ לאה גולדברג מה פרוש המילה מציאה? וְגַם קֶרֶן שׁוֹבֶבֶתשַׁבְרִירִים-שַׁבְרִירִים,בַּשְּלוּלִית מְהַבְהֶבֶתבְּמַיִם טְהוֹרִים.וְאוֹרוֹת הָעֵינַיִםוּמַה טוֹב לִי, מַה טוֹב:חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִםמָצָאתִי בָּרְחוֹב! חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִםמָצָאתִי בָּרְחוֹב,בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִםתַּחַת עֵץ שֶׁבָּרְחוֹב.חֲתִיכָה שֶׁל שְׁמֵי תְכֵלֶתעֲמֻקָּה וּצְלוּלָה,כָּךְ, פָּשׁוּט, הִיא מֻטֶלֶתבַּשְּלוּלִית הַגְּדוֹלָה. גילוי של דבר מה שאבד דבר יקר ערך שנקנה בזול מדוע חתיכת שמים מתוארת כמציאה? אמצעי אומנותי: הפתעה- דרך התבוננות אחרת

מְצִיאָה/ לאה גולדברג חריזה וְגַם קֶרֶן שׁוֹבֶבֶתשַׁבְרִירִים-שַׁבְרִירִים,בַּשְּלוּלִית מְהַבְהֶבֶתבְּמַיִם טְהוֹרִים.וְאוֹרוֹת הָעֵינַיִםוּמַה טוֹב לִי, מַה טוֹב:חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִםמָצָאתִי בָּרְחוֹב! חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִםמָצָאתִי בָּרְחוֹב,בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִםתַּחַת עֵץ שֶׁבָּרְחוֹב.חֲתִיכָה שֶׁל שְׁמֵי תְכֵלֶתעֲמֻקָּה וּצְלוּלָה,כָּךְ, פָּשׁוּט, הִיא מֻטֶלֶתבַּשְּלוּלִית הַגְּדוֹלָה. חֲבֵרִים, מִי יוֹדֵעַמַה מָצָאתִי בָּרְחוֹב?לֹא מַטְמוֹן, לֹא מַטְבֵּעַמָצָאתִי בָּרְחוֹב.לֹא עָלֶה וְלֹא פֶרַח,לֹא כַּפְתוֹר מְנַצְנֵץ,מָצָאתִי בַּדֶרֶךְמִתַּחַת לָעֵץ. מתוך מה עושות האיילות, ספריית פועלים (1957)

מְצִיאָה/ לאה גולדברג שימוש בסימני פיסוק חזרה וְגַם קֶרֶן שׁוֹבֶבֶתשַׁבְרִירִים-שַׁבְרִירִים,בַּשְּלוּלִית מְהַבְהֶבֶתבְּמַיִם טְהוֹרִים.וְאוֹרוֹת הָעֵינַיִםוּמַה טוֹב לִי, מַה טוֹב:חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִםמָצָאתִי בָּרְחוֹב! חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִםמָצָאתִי בָּרְחוֹב,בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִםתַּחַת עֵץ שֶׁבָּרְחוֹב.חֲתִיכָה שֶׁל שְׁמֵי תְכֵלֶתעֲמֻקָּה וּצְלוּלָה,כָּךְ, פָּשׁוּט, הִיא מֻטֶלֶתבַּשְּלוּלִית הַגְּדוֹלָה. חֲבֵרִים, מִי יוֹדֵעַמַה מָצָאתִי בָּרְחוֹב?לֹא מַטְמוֹן, לֹא מַטְבֵּעַמָצָאתִי בָּרְחוֹב.לֹא עָלֶה וְלֹא פֶרַח,לֹא כַּפְתוֹר מְנַצְנֵץ,מָצָאתִי בַּדֶרֶךְמִתַּחַת לָעֵץ. מתוך מה עושות האיילות, ספריית פועלים (1957)

מְצִיאָה/ לאה גולדברג מילים וְגַם קֶרֶן שׁוֹבֶבֶתשַׁבְרִירִים-שַׁבְרִירִים,בַּשְּלוּלִית מְהַבְהֶבֶתבְּמַיִם טְהוֹרִים.וְאוֹרוֹת הָעֵינַיִםוּמַה טוֹב לִי, מַה טוֹב:חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִםמָצָאתִי בָּרְחוֹב! חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִםמָצָאתִי בָּרְחוֹב,בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִםתַּחַת עֵץ שֶׁבָּרְחוֹב.חֲתִיכָה שֶׁל שְׁמֵי תְכֵלֶתעֲמֻקָּה וּצְלוּלָה,כָּךְ, פָּשׁוּט, הִיא מֻטֶלֶתבַּשְּלוּלִית הַגְּדוֹלָה. חֲבֵרִים, מִי יוֹדֵעַמַה מָצָאתִי בָּרְחוֹב?לֹא מַטְמוֹן, לֹא מַטְבֵּעַמָצָאתִי בָּרְחוֹב.לֹא עָלֶה וְלֹא פֶרַח,לֹא כַּפְתוֹר מְנַצְנֵץ,מָצָאתִי בַּדֶרֶךְמִתַּחַת לָעֵץ. מתוך מה עושות האיילות, ספריית פועלים (1957)

משוררינו ממציאים ברוגז- לאה גולדברג אֶל הַצִפּוֹר / חיים נחמן ביאליק אבל תרצה הקטנה עונה: "חמורתיים בלי אוזניים"! שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפֹּרָה נֶחְמֶדֶת, מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי - אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.

לסיכום • יציאה משותפת אל הטבע ושיתוף בחוויות לשמיעת השיר http://zemer.co.il/song.asp?id=2407

בעת המפגש עם שירים בכיתה קוראים קריאה דמומה וקולית את השירים. מאזינים לשירים שקוראים בפניהם. משוחחים על חוויות אישיות ורגשות שניעורו בעקבות הקריאה. משחזרים את תוכן השיר ומנסחים את הנושא שלו. מצביעים על האמצעים הצורניים המעצבים את התוכן ואת האווירה ודנים בהם. מבחינים בעיצוב השיר על הדף - אורך שורות, בתים, שטחים לבנים וכדומה - ובתרומתו למשמעות השיר. מבחינים באמצעים המעניקים מוזיקליות לשיר - חריזה, קצב, לשון נופל על לשון, חזרות צליליות - ומצביעים על תרומתם למשמעות השיר. מבחינים בין המשמעות השגורה והצפויה של מילים וצירופים למשמעות הייחודית והבלתי צפויה שלהן בטקסט השלם, ונוכחים כיצד הבחירות הלשוניות יוצרות משמעות בשירה.

אור וצל/ לאה גולדברג קראו את השיר מי הם הדמויות בשיר? וְהָרוּחַ פִּזְמוֹן מְפַזֵּם וּמֵאִיץ וּמֵאִיץ בִּשְׁנֵיהֶם.רָץ הַצֵּל, הַפָּזִיז, מְמַהֵר, וּמִכַּעַס מַשְׁחִיר עוֹד יוֹתֵר.וְהָאוֹר מִתְגָּרֶה בּוֹ וְנָסוְצוֹחֵק וְאֵינֶנּוּ נִתְפַּס.רַד הָעֶרֶב וּבָא גַּם הַלֵיליִשְׁכְּבוּ עֲיֵפִים אוֹר וָצֵל.בְּגַנִּי בְּצִדָּהּ שֶׁל מִרְפֶּסֶת,כָּךְ נִגְמַר הַמִּשְׂחָק בְּתוֹפֶסֶת" "בְּגַנִּי, בְּצִדָּהּ שֶׁל מִרְפֶּסֶתאוֹר וָצֵל שִׂחֲקוּ בְּתוֹפֶסֶת.בָּא הָרוּחַ דָּפַק בָּאִילָן:"רוּצוּ חִישׁ!" " זֶה הָיָה הַסִּימָן. מְמַהֵר- אָץ הַצֵּל הַשָּׁחֹרוְאֵינֶנּוּ מַשִּׂיג אֶת הָאוֹר וְהָאוֹר- הוּא עַלִּיז וְשָׂמַח,וּבוֹרֵחַ, בּוֹרֵחַ בּוֹרֵחַ! מתוך מה עושות האיילות, ספריית פועלים (1957)

אוֹר וָצֵל / לאה גולדברג וְהָרוּחַ פִּזְמוֹן מְפַזֵּם וּמֵאִיץ וּמֵאִיץ בִּשְׁנֵיהֶם.רָץ הַצֵּל, הַפָּזִיז, מְמַהֵר, וּמִכַּעַס מַשְׁחִיר עוֹד יוֹתֵר.וְהָאוֹר מִתְגָּרֶה בּוֹ וְנָסוְצוֹחֵק וְאֵינֶנּוּ נִתְפַּס.רַד הָעֶרֶב וּבָא גַּם הַלֵיליִשְׁכְּבוּ עֲיֵפִים אוֹר וָצֵל.בְּגַנִּי בְּצִדָּהּ שֶׁל מִרְפֶּסֶת,כָּךְ נִגְמַר הַמִּשְׂחָק בְּתוֹפֶסֶת" "בְּגַנִּי, בְּצִדָּהּ שֶׁל מִרְפֶּסֶתאוֹר וָצֵל שִׂחֲקוּ בְּתוֹפֶסֶת.בָּא הָרוּחַ דָּפַק בָּאִילָן:"רוּצוּ חִישׁ!" " זֶה הָיָה הַסִּימָן. מְמַהֵר- אָץ הַצֵּל הַשָּׁחֹרוְאֵינֶנּוּ מַשִּׂיג אֶת הָאוֹר וְהָאוֹר- הוּא עַלִּיז וְשָׂמַח,וּבוֹרֵחַ, בּוֹרֵחַ בּוֹרֵחַ!

אוֹר וָצֵל / לאה גולדברג אמצעי אומנותי- האנשה וְהָרוּחַ פִּזְמוֹן מְפַזֵּם וּמֵאִיץ וּמֵאִיץ בִּשְׁנֵיהֶם.רָץ הַצֵּל, הַפָּזִיז, מְמַהֵר, וּמִכַּעַס מַשְׁחִיר עוֹד יוֹתֵר.וְהָאוֹר מִתְגָּרֶה בּוֹ וְנָסוְצוֹחֵק וְאֵינֶנּוּ נִתְפַּס.רַד הָעֶרֶב וּבָא גַּם הַלֵיליִשְׁכְּבוּ עֲיֵפִים אוֹר וָצֵל.בְּגַנִּי בְּצִדָּהּ שֶׁל מִרְפֶּסֶת,כָּךְ נִגְמַר הַמִּשְׂחָק בְּתוֹפֶסֶת" "בְּגַנִּי, בְּצִדָּהּ שֶׁל מִרְפֶּסֶתאוֹר וָצֵל שִׂחֲקוּ בְּתוֹפֶסֶת.בָּא הָרוּחַ דָּפַק בָּאִילָן:"רוּצוּ חִישׁ!" " זֶה הָיָה הַסִּימָן. מְמַהֵר- אָץ הַצֵּל הַשָּׁחֹרוְאֵינֶנּוּ מַשִּׂיג אֶת הָאוֹר וְהָאוֹר- הוּא עַלִּיז וְשָׂמַח,וּבוֹרֵחַ, בּוֹרֵחַ בּוֹרֵחַ!

אוֹר וָצֵל / לאה גולדברג אמצעי אומנותי- מצלול וְהָרוּחַ פִּזְמוֹן מְפַזֵּם וּמֵאִיץ וּמֵאִיץ בִּשְׁנֵיהֶם.רָץ הַצֵּל, הַפָּזִיז, מְמַהֵר, וּמִכַּעַס מַשְׁחִיר עוֹד יוֹתֵר.וְהָאוֹר מִתְגָּרֶה בּוֹ וְנָסוְצוֹחֵק וְאֵינֶנּוּ נִתְפַּס.רַד הָעֶרֶב וּבָא גַּם הַלֵיליִשְׁכְּבוּ עֲיֵפִים אוֹר וָצֵל.בְּגַנִּי בְּצִדָּהּ שֶׁל מִרְפֶּסֶת,כָּךְ נִגְמַר הַמִּשְׂחָק בְּתוֹפֶסֶת" "בְּגַנִּי, בְּצִדָּהּ שֶׁל מִרְפֶּסֶתאוֹר וָצֵל שִׂחֲקוּ בְּתוֹפֶסֶת. בָּא הָרוּחַ דָּפַק בָּאִילָן:"רוּצוּ חִישׁ!" " זֶה הָיָה הַסִּימָן. מְמַהֵר- אָץ הַצֵּל הַשָּׁחֹרוְאֵינֶנּוּ מַשִּׂיג אֶת הָאוֹר וְהָאוֹר- הוּא עַלִּיז וְשָׂמַח,וּבוֹרֵחַ, בּוֹרֵחַ בּוֹרֵחַ!

אמצעי אומנותי- ריבוי פעלים , ו' החיבור אוֹר וָצֵל / לאה גולדברג וְהָרוּחַ פִּזְמוֹן מְפַזֵּם וּמֵאִיץ וּמֵאִיץ בִּשְׁנֵיהֶם.רָץ הַצֵּל, הַפָּזִיז, מְמַהֵר, וּמִכַּעַס מַשְׁחִיר עוֹד יוֹתֵר.וְהָאוֹר מִתְגָּרֶה בּוֹ וְנָסוְצוֹחֵק וְאֵינֶנּוּ נִתְפַּס.רַד הָעֶרֶב וּבָא גַּם הַלֵיליִשְׁכְּבוּ עֲיֵפִים אוֹר וָצֵל.בְּגַנִּי בְּצִדָּהּ שֶׁל מִרְפֶּסֶת,כָּךְ נִגְמַר הַמִּשְׂחָק בְּתוֹפֶסֶת" "בְּגַנִּי, בְּצִדָּהּ שֶׁל מִרְפֶּסֶתאוֹר וָצֵל שִׂחֲקוּ בְּתוֹפֶסֶת.בָּא הָרוּחַ דָּפַק בָּאִילָן:"רוּצוּ חִישׁ!" " זֶה הָיָה הַסִּימָן. מְמַהֵר- אָץ הַצֵּל הַשָּׁחֹרוְאֵינֶנּוּ מַשִּׂיג אֶת הָאוֹר וְהָאוֹר- הוּא עַלִּיז וְשָׂמַח,וּבוֹרֵחַ, בּוֹרֵחַ בּוֹרֵחַ!

לסיכום • יציאה משותפת אל הטבע ושיתוף בחוויות

הספורטאית/ לאה גולדברג אילו אמצעים אומנותיים כבר הכרנו? מתוך מה עושות האיילות, ספריית פועלים (1957)

הספורטאית/ לאה גולדברג האנשה מתוך מה עושות האיילות, ספריית פועלים (1957)

הספורטאית/ לאה גולדברג האנשה חריזה מתוך מה עושות האיילות, ספריית פועלים (1957)

הספורטאית/ לאה גולדברג האנשה חריזה מקצב מה זה? מתוך מה עושות האיילות, ספריית פועלים (1957)

הספורטאית/ לאה גולדברג האנשה חריזה מקצב הומור מתוך מה עושות האיילות, ספריית פועלים (1957)

הספורטאית/ לאה גולדברג איך מתוארת הטיפה? האנשה חריזה מקצב הומור מתוך מה עושות האיילות, ספריית פועלים (1957)

לסיכום הקלטת תשדיר ספורט בהשתתפות הטיפה.

פעילויות לסיכום במה השירים דומים זה לזה? נקודת מבט ייחודית על מראות טבע שבדרך כלל אנשים אינם מתעכבים להתבונן בהם אמצעים אומנותיים

שירת הטבע