Information Strategy & Solutions

1. מעמד הרופא בעיני הציבור בישראל גיאוקרטוגרפיה בהנהלת:פרופ' אבי דגני ד"ר רינה דגני המחקר נערך עבור: ההסתדרות הרפואית אוגוסט 2013 Information Strategy & Solutions

2. מטרות המחקר והמתודולוגיה המחקרית המחקר נועד לבחון את המעמד התפיסתי של הרופאים בישראל בקרב הציבור הישראלי. מטרות המחקר: מתודולוגיה: סקר טלפוני, באמצעות מערכת סקרים ממוחשבת. גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל. המשיבים: N=500 גודל המדגם: טווח שגיאה: 4.4%+, טווח שגיאה מריבית, ברמת מובהקות סטטיסטית של 95%. השבוע השלישי של חודש אוגוסט 2013. מועד ביצוע:

3. עיקרי הממצאים

4. ממצאים עיקריים תפיסת המקצוע היוקרתי ביותר: הרופא נתפס כבעל המקצוע היוקרתי ביותר, בפער ניכר מכל מקצוע אחר, כפי שגם עלה במחקר הקודם משנת 2007. תפיסת מידת האמינות של בעלי מקצועות שונים: הרופא נתפס גם כבעל המקצוע האמין ביותר מבין כל בעלי המקצועות שנבדקו במחקר הנוכחי, וגם בהקשר זה אין הבדל לאורך זמן. במקביל ניכרת ירידה בתפיסת איש המחשבים והשופט כאמינים ובמחקר הנוכחי ניכרת עליה בתפיסת אמינותו של העיתונאי. תפיסת הדברים החיוביים והשליליים המתקשרים לרופאים: בדומה למחקר הקודם, הדבר החיובי המתקשר יותר מכל לרופאים הוא הצלת חיים, אם כי גורם זה צויין במחקר הנוכחי בשיעור נמוך יותר מאשר במחקר הקודם. מנגד, הדבר השלילי המתקשר יותר מכל לרופאים הוא חוסר אכפתיות וחוסר יחס, כאשר ניכרת ירידה בשיעור המציינים גורם זה בהשוואה למחקר הקודם, וכמו כן ניכרת ירידה בשיעור המקשרים רופאים לרשלנות. במקביל חלה גם עליה בשיעור המקשרים רופאים לחוסר מקצועיות ולבצע כסף. חשיפה לפרסומים שונים לגבי תפקוד הרופאים בישראל: במחקר הנוכחי ניכרת ירידה בשיעור המדווחים על חשיפה לפרסומים שונים לגבי אופן תפקוד הרופאים בישראל לעומת המחקר הקודם (מ- 48% ל- 32%), ומקרב מי שכן נחשפו ניכרת ירידה בשיעור המדווחים על פרסומים שליליים, ועליה בשיעור המדווחים על פרסומים חיוביים ו"נייטרלים". רוב גדול מקרב מי שנחשפו לפרסומים לגבי אופן התנהלות הרופאים, מציינים כי הפרסומים לא שינו את יחסם כלפי הרופאים. מקרב מי שיחסם השתנה, ניכרת עליה במחקר הנוכחי בשיעור מי שציינו כי יחסם השתנה לטובה, וירידה בשיעור מי שציינו כי יחסם השתנה לרעה. תפיסת הגורמים לזמני המתנה ארוכים: הגורם העיקרי, לדעת הציבור, האשם במשך זמן ההמתנה הארוך לרופאים בקופות החולים, הן קופות החולים עצמן. הממשלה ומשרד הבריאות הם הגורמים העיקריים, לדעת הציבור, האחראים למשך זמן ההמתנה הארוך לקבלת טיפול בחדרי המיון בארץ. שיעורים נמוכים של אחוזים בודדים ציינו את הרופאים עצמם בהקשרים אלה.

5. ממצאים עיקריים תפיסת הגורם שבגינו לא קיבלו תרופה או הפניה לה נזקקו: כחמישית מהציבור נזקקו בשנים האחרונות לתרופה או הפניה כלשהי ולא קיבלו אותה, ומי שהיו במצב זה תולים את האשם בכך יותר מכל בקופות החולים. תפיסת המידה בה לרופא המשפחה אכפת מהמטופלים: רוב גדול של כ- 71% מהציבור מאמין כי רופא המשפחה אכן דואג ואכפת לו באופן אישי מבריאותם, וזאת לעומת 10%שאינם סבורים כך. תפיסת הסיבה העיקרית לרצון ללמוד רפואה: קצת פחות ממחצית מהציבור סבורים כי מי שבוחרים ללמוד רפואה עושים זאת בשל הרצון להציל אנשים אחרים, וזאת לעומת שליש שסבורים כי הם עושים זאת יותר בשביל המקצוע עצמו ובכדי להרוויח כסף טוב. לסיכום, לאורך השנים האחרונות מעמד הרופא בישראל נשאר גבוה מאוד ביחס לכל בעל מקצוע אחר, ויציב. מעבר לכך, למרות פרסומים שונים לגבי אופן תפקוד הרופאים שהיו לאחרונה, נראה כי פחות אנשים נחשפו לפרסומים כאלו, ביחס לשיעור הנחשפים לפרסומים בשנת 2007, ויתרה מכך, שיעור מי שנחשפו לפרסומים שליליים אף ירד, ובהתאם היחס לרופאים בקרב הנחשפים השתנה מעט לטובה.

6. פירוט הממצאים

7. תפיסת המקצוע היוקרתי ביותר איזה מקצוע הכי יוקרתי בעיניך? מקצועות נוספים צויינו בשיעורים נמוכים יותר הרופא נתפס כבעל המקצוע היוקרתי ביותר, בפער ניכר מכל מקצוע אחר, כפי שגם עלה במחקר הקודם משנת 2007. גם לגבי שיעור המציינים את שאר המקצועות בהקשר זה לא חלו כל שינויים מובהקים בהשוואה למחקר הקודם.

8. תפיסת מידת האמינות של בעלי מקצועות שונים עד כמה כל אחד מבעלי המקצועות הבאים אמין בעיניך? 86% 79% 71% 65% 37% 30% 9% הרופא נתפס כבעל המקצוע האמין ביותר מבין כל בעלי המקצועות שנבדקו במחקר הנוכחי.

9. תפיסת מידת האמינות של בעלי מקצועות שונים – השוואה לאורך זמן עד כמה כל אחד מבעלי המקצועות הבאים אמין בעיניך? (שיעור מי שציינו כי כל אחד מבעלי המקצוע הינו אמין) הבדל מובהק לאורך זמן הרופא שומר על מעמדו לאורך זמן כבעל המקצוע האמין ביותר, ובפער מובהק לעומת כל מקצוע אחר. לאורך זמן ניכרת ירידה בתפיסת איש המחשבים והשופט כאמינים ובמחקר הנוכחי ניכרת עליה בתפיסת אמינותו של העיתונאי.

10. תפיסת הדברים החיוביים המתקשרים לרופאים כאשר מדברים על רופאים, מהם הדברים החיוביים שעולים בראשך בהקשר למקצוע זה? דברים נוספים צויינו בשיעורים נמוכים יותר הבדל מובהק לאורך זמן בדומה למחקר הקודם, הדבר החיובי המתקשר יותר מכל לרופאים הוא הצלת חיים, אם כי גורם זה צויין במחקר הנוכחי בשיעור נמוך יותר מאשר במחקר הקודם.

11. תפיסת הדברים השליליים המתקשרים לרופאים וכאשר מדברים על רופאים, מהם הדברים השליליים שעולים בראשך בהקשר למקצוע זה? דברים נוספים צויינו בשיעורים נמוכים יותר ואינם מוצגי בגרף זה הבדל מובהק לאורך זמן הדבר השלילי המתקשר יותר מכל לרופאים הוא חוסר אכפתיות וחוסר יחס, כאשר ניכרת ירידה בשיעור המציינים גורם זה בהשוואה למחקר הקודם, וכמו כן ניכרת ירידה בשיעור המקשרים רופאים לרשלנות. במקביל חלה עליה בשיעור המקשרים רופאים לחוסר מקצועיות ולבצע כסף.

12. חשיפה לפרסומים שונים לגבי תפקוד הרופאים בישראל האם נתקלת לאחרונה בפרסומים לגבי אופן התפקוד של הרופאים בישראל, במידה וכן, האם הפרסומים היו: בקרב כלל הציבור בקרב מי שנחשפו לפרסומים הבדל מובהק לאורך זמן במחקר הנוכחי ניכרת ירידה בשיעור המדווחים על חשיפה לפרסומים שונים לגבי אופן תפקוד הרופאים בישראל לעומת המחקר הקודם, ומקרב מי שכן נחשפו ניכרת ירידה בשיעור המדווחים על פרסומים שליליים, ועליה בשיעור המדווחים על פרסומים חיוביים ו"נייטרלים".

13. שינוי אפשרי של היחס כלפי הרופאים בעקבות החשיפה לפרסומים כיצד השתנה היחס שלך לרופאים בעקבות הפרסומים? (בקרב מי שנחשפו לפרסומים לגבי אופן התנהלות הרופאים) הבדל מובהק לאורך זמן רוב גדול מקרב מי שנחשפו לפרסומים לגבי אופן התנהלות הרופאים, מציינים כי הפרסומים לא שינו את יחסם כלפי הרופאים. מקרב מי שיחסם השתנה, ניכרת עליה במחקר הנוכחי בשיעור מי שציינו כי יחסם השתנה לטובה, וירידה בשיעור מי שציינו כי יחסם השתנה לרעה.

14. תפיסת הגורם שבגינו ממתינים משך זמן ארוך בתור בקופות החולים כשאתה מגיע למרפאה בקופת חולים ונאלץ להמתין בתור הרבה זמן, מי לפי דעתך אשם בכך? הבדל מובהק הגורם העיקרי, לדעת הציבור, האשם במשך זמן ההמתנה הארוך לרופאים בקופות החולים, הן קופות החולים עצמן. רק 8% ציינו את הרופאים בהקשר זה, בפער מובהק מהממשלה ומשרד הבריאות שצויינו בשיעורים גבוהים יותר.

15. תפיסת הגורם שבגינו נאלצים להמתין משך זמן ארוך לקבלת טיפול בחדרי המיון בארץ לאחרונה היו פרסומים שונים על זמן ההמתנה הארוך שלוקח לקבלת טיפול מרופאים בחדרי המיון בארץ. מי לפי דעתך אשם בכך? הבדל מובהק הממשלה ומשרד הבריאות הם הגורמים העיקריים, לדעת הציבור, האחראים למשך זמן ההמתנה הארוך לקבלת טיפול בחדרי המיון בארץ. רק 4% ציינו את הרופאים בחדרי המיון בהקשר זה.

16. תפיסת הגורם שבגינו לא קיבלו תרופה או הפניה לה נזקקו האם קרה בשנים האחרונות שנזקקת לתרופה או הפניה לטיפול רפואי במקום מסויים ולא קבלת? אם כן מי לדעתך אשם בכך? 104=N כחמישית מהציבור נזקקו בשנים האחרונות לתרופה או הפניה כלשהי ולא קיבלו אותה, ומי שהיו במצב זה תולים את האשם בכך יותר מכל בקופות החולים.

17. תפיסת המידה בה לרופא המשפחה אכפת מהמטופלים באיזה מידה אתה מרגיש כי רופא המשפחה שלך דואג לך, ואכפת לו ממך ומבריאותך? 10% 71% רוב גדול של כ- 71% מהציבור מאמין כי רופא המשפחה אכן דואג ואכפת לו באופן אישי מבריאותם, וזאת לעומת 10%שאינם סבורים כך. צעירים עד גיל 34 ומבוגרים מעל גיל 55 ציינו יותר מאשר גילאי הביניים (35-54) כי רופא המשפחה שלהם דואג להם.

18. תפיסת הסיבה העיקרית לרצון ללמוד רפואה לפי דעתך, מה הסיבה העיקרית אשר מניעה אנשים ללכת ללמוד רפואה: קצת פחות ממחצית מהציבור סבורים כי מי שבוחרים ללמוד רפואה עושים זאת בשל הרצון להציל אנשים אחרים, וזאת לעומת שליש שסבורים כי הם עושים זאת יותר בשביל המקצוע עצמו ובכדי להרוויח כסף טוב. נשים ציינו בשיעור גבוה יחסית את הרצון לתרום לאנשים ולהציל חיים, ואילו גברים ציינו בשיעור גבוה יחסית את הרצון למקצוע טוב ולהרוויח כסף.

19. Knowledge Group קבוצת גיאוקרטוגרפיה Geocartography Knowledge Group אסטרטגיה של מידע Information Strategy מחקרי שוק ודעת קהל Geo-Marketing Strategy, Opinion & Marketing Research מחקר כמותי ואיכותי - קבוצות מיקוד, ראיונות עומק חישובי צפי ופוטנציאל שוקGeo-SMART Feasibility & Market Potential Analysis מערכות מידע ופתרונות עתירי מידעGeo-iT iS Information Technology & Solutions מחקרי תרופות ורפואה Geo-Medic Pharmaceutical & Applied Medical Research מחקרי טעימה ופיתוח מוצרים Geo-Sensor Product Development & sensory Tests GEOCARTOGRAPHY - Knowledge Breeding Successלדעת כדי להצליח גיאוקרטוגרפיה: רח' מנחם בגין 154, בית קרדן, תל-אביב טל': 03-7682222, פקס: 03-7682223 research@geocartography.com