עבודה ב- T2/Stud

1. עבודה ב-T2/Stud מבוא לתכנות מערכות

2. מטרה • ברצוננו לכתוב את התכנית הבאה: • התכנית מנהלת חשבונות בנק. • התכנית מורצת משורת הפקודה ומקבלת כפרמטר קובץ לשימוש מאגר הנתונים. • המשתמש מבצע פקודות על המאגר בעזרת מנשק טקסטואלי. • בסיום ריצת התכנית מאגר הנתונים החדש נשמר בקובץ הפלט. • נרצה להריץ את התכנית על שרת ה-T2/Stud. מבוא לתכנות מערכות

3. דוגמה database.txt [Business Yaron Levi 6000.00] [Regular Dani Din 600.00] myuser@stud > bank database.txt database2.txt add Moshe Cohen Premium 50000.00 deposit Moshe Cohen Premium 4000.00 withdraw Dani Din Regular 300.00 exit myuser@stud > database2.txt [Business Yaron Levi 6000.00] [Regular Dani Din 300.00] [Premium Moshe Cohen 54000.00] מבוא לתכנות מערכות

4. תכן התכנית • תכנית גדולה נהוג לחלק למודולים. • כיצד יש לחלק תכנית נלמד במהלך הקורס. • בד"כ המודולים נוצרים לפי "עצמים" המופיעים בתוכנה. • התוכנה שלנו תורכב ממודול עבור חשבון בנק. • מודול זה ימומש בקבצים account.h ו-account.c. • את העיבוד של מאגר הנתונים ופקודות המשתמש נבצע בקובץ נוסף - main.c. מבוא לתכנות מערכות

5. מטרת השיעורים • בשיעורים אלו נתעסק בכלים הדרושים לשלבים השונים של כתיבת התכנית. • כתיבת הקוד • קומפילציה • ניפוי שגיאות - debugging • כיצד ניתן לכתוב את הקוד הדרוש לתכנית כזו יילמד בהרצאות ובתרגולים. • כיצד מחלקים את הקוד לקבצים • כיצד משתמשים במבני נתונים מתאימים • וכו'... • קוד התכנית הפתורה זמין באתר הקורס תחת Course Material מבוא לתכנות מערכות

6. עבודה מרחוק ב-T2/Stud • בשיעור זה נתרכז בכתיבת תכניות, בדיקתן והרצתן ישירות על שרת ה-Stud: • התחברות ל-Stud • עריכת טקסט • הידור תכניות • הרצת ובדיקת תכניות מבוא לתכנות מערכות

7. התחברות ל-Stud • כיצד ניתן להתחבר לשרת ה-Stud נלמד בפירוט בתרגול הראשון. • נשתמש ב-SSH כדי להתחבר בדוגמאות אלו ל-Stud. • SSH היא תכונת אמולציה לטרמינל מרחוק. • SSH ניתנת להורדה עבור Windows מהכתובת הבאה: ftp://ftp.cs.technion.ac.il/pub/ssh-client/sshclient.exe • עבור לינוקס (או OSX) ניתן פשוט לפתוח חלון טרמינל ולהשתמש בפקודה “ssh”. מבוא לתכנות מערכות

8. ניווט בסיסי • לאחר ההתחברות נגיע לתיקית הבית שלנו. • תיקיה תיקרא גם: ספריה מדריך, Folder או Directory. • בכל שלב ניתן לחזור אליה ע"י הפקודה cd ~. • ניתן לבצע פקודות ע"י הקלדת שמן: • עבור פקודות בסיסיות פשוט לרשום את שמן: • למשל cd, cp, mv, ls. • רשימת פקודות מפורטת יותר מופיעה בתרגול מס' 1. • עבור תכניות יש לכתוב את כתובת קובץ ההרצה: • ע"י כתובתו המלאה המתחילה מהתיקיה הראשית "/" • ע"י רישום כתובת יחסית. • כדי להריץ קובץ בתיקיה הנוכחית יש לרשום “./<filename>” מבוא לתכנות מערכות

9. יצירת תיקיה חדשה • בשלב הראשון ניצור תיקיה תחת תיקית הבית אשר בה נכתוב ונריץ את התכנית. • הפקודה mkdir יוצרת תיקיה חדשה. • הפקודה cd מחליפה את התיקיה הנוכחית. • שימו לב! ב-Unix (בניגוד ל-Windows) שמות הקבצים והתיקיות הם case-sensitive • הבדל זה יכול להשפיע על קוד שמתייחס לשמות קבצים כך שיעבוד שונה במערכות הפעלה שונות! Last login: Thu Aug 20 23:50:22 2009 from 93-173-128-49.techion.ac.il myuser@stud > mkdir Bank myuser@stud > cd Bank אדום = רע מבוא לתכנות מערכות

10. עריכת טקסט • כדי לכתוב את קוד התכנית עלינו להשתמש בתוכנה לעריכת טקסט. • קיימות מספר תוכנות פופולריות לעריכת טקסט בטרמינל: • pico • vim • emacs • נתרכז בשימוש ב-Emacs. מבוא לתכנות מערכות

11. Emacs • Emacs הוא עורך טקסט משוכלל במיוחד. • בבסיסו Emacs הוא מתרגם פקודות של שפת התכנות emacs-lisp. • מאפשר למשתמשים להוסיף תכונות לתכנית בקלות. • ניתן להפעיל את Emacs במנשק גרפי או בטרמינל. • כברירת מחדל Emacs מופעל במצב גרפי אם הוא זמין. • מומלץ להשתמש במנשק הגרפי בגלל זמינות התפריטים לעכבר שמקלה על מציאת פקודות ראשונית. • ניתן להוריד גרסה ל-Windows: מצב גרפי http://ftp.gnu.org/gnu/emacs/windows/emacs-22.3-bin-i386.zip myuser@stud > emacs <files> מצב טרמינל מבוא לתכנות מערכות

12. מושגים בסיסיים ב-Emacs • C-<key>- לחיצה על Ctrl+<key> משמש בהגדרת קיצורים. • M-<key>- לחיצה Meta+<key>. • לפעמים Alt מתפקד ככפתור זה, אם לא ניתן להחליף אותו בלחיצה על מקש Escולאחריה לחיצה על <key>. • buffer - חוצץ טקסט הניתן להצגה ו/או עריכה. למשל לכל קובץ פתוח קיים buffer מתאים. • minibuffer - חוצץ התחתית החלון אשר משמש את Emacs להודעות ושאלות. • למשל: • חלק מהשאלות נענות ע"י לחיצת מקש, חלקן דורשות לרשום מחרוזת ולחיצה על Enter (למשל פתיחת קובץ). Modified buffers exist; exit anyway? (yes or no) מבוא לתכנות מערכות

13. שליטה ב-Emacs • פתיחת חוצץ חדש (מקובץ): • מלבד החוצצים הנפתחים לכל קובץ שניתן כפרמטר לפקודת ההרצה ניתן לפתוח קובץ נוסף ע"י C-x C-f. • ניתן לפתוח גם תיקיה ע"י C-x d, בחוצץ תיקיה ניתן לבחור קובץ לפתיחה ע"י לחיצה על Enter. • מעבר בין חוצצים: • ע"י C-x b והכנסת שם החוצץ. (Tab ישלים אוטומטית במקרה זה וימיג את רשמית החוצצים האפשריים) • סגירת חוצץ: • ע"י C-x k. • שמירת קובץ: • בשמו הנוכחי ע"י C-x C-s • בשם חדש ע"י C-x C-w • יציאה: • יציאה מתבצעת ע"יC-x C-c, אם יש חוצצים לא שמורים תופיע שאילתה האם יש לשמור אותם. מבוא לתכנות מערכות

14. שליטה ב-Emacs • חיפוש - C-s: (או C-r לחיפוש לאחור) • מתחיל חיפוש אינקרמנטלי. • ברגע לחיצת תו למחרוזת החיפוש Emacs יקפוץ לתוצאה הראשונה המתאימה. • לחיצה נוספת על C-s תקפוץ לתוצאה הבאה. • ביטול פעולה אחרונה (Undo): • מתבצע ע"י C-x uאו C-_ • אין ב-Emacs פעולת redo כמו בתוכנות שכיחות. במקום זאת לאחר ביצוע מספר פעולות undo ופעולה שאינה undo כל הפעולות האחרונות ייכנסו למחסנית ה-undo (כלומר ניתן לבצע undo לפעולות ה-undo הקודמות) • השלמה אוטומטית: • ניתן להשתמש ב-Tab כדי להשלים שמות פקודות של Emacs ושמות קבצים. • ניתן להשלים מילים הקוד בעזרת M-/. • ההשלמה משלימה את המילה הנוכחית לפי המילה המתאימה האחרונה בקוד, לחיצות נוספות ישלימו את המילה באפשרות הבאה בתור. • שימוש בהשלמה יחסוך לכם הרבה זמן ושגיאות קומפילציה כתוצאה משגיאות כתיב. מבוא לתכנות מערכות

15. שליטה ב-Emacs • שליטה במספר חוצצים בו זמנית: • ניתן לפצל את חלון הטקסט הנוכחי כך שיציג מספר חוצצים בבת אחת. • C-x o מעביר את הסמן הפעיל לחלון הבא. • C-x 0 סוגר את החלון הפעיל. • C-x 1סוגר את כל החלונות מלבד החלון הפעיל. • C-x 2 לפיצול אנכי (שני קבצים אחד מעל השני) • C-x 3 לפיצול מאוזן (שני קבצים אחד ליד השני) • לכל פקודה יש שם מלא, זהו שם הפונקציהב-Emacs Lisp. • ניתן להריץ פקודה לפי שם ע"י M-x ורישום שם הפקודה. • לחיצה על Tab תשלים אוטומטית ותציג את רשימת האפשרויות. • החומר המפורט כאן לשימוש ב-Emacs הוא בסיסי במיוחד, ניתן לקרוא את המדריך הקצר והיעיל הבא: http://www2.lib.uchicago.edu/keith/tcl-course/emacs-tutorial.html מבוא לתכנות מערכות

16. עזרה ב-Emacs • ניתן למצוא פקודות Emacs גם ע"י שימוש במנגנון העזרה הפנימי. • כל פקודות העזרה מתחילות ב-C-h. • הפקודה C-h C-hתפתח חוצץ המציג את פקודות העזרה השונות. • C-h a: מחכה למחרוזת קלט ומדפיס את כל הפקודות המכילות מחרוזת זו בשמה. • למשל פקודות מחיקה יכילו את המחרוזת “delete” בשמן בד"כ. • C-h k: מחכה ללחיצה על מקש כלשהו ומדפיסה את הפקודה הקשורה למקש זה (אם קיימת אחת). • C-h t: מריצה את התרגול (Tutorial) הפנימי למשתמשים חדשים. מומלץ מאוד להריץ את פקודה זו בפעם הראשונה שעובדים עם Emacs. מבוא לתכנות מערכות

17. קובץ .emacs • Emacs קורא בצורה אוטומטית את הקובץ ~/.emacs בתחילת ההרצה וטוען ממנו הגדרות משתמש. • בסביבת Unix קבצים ששמם מתחיל בנקודה הם קבצים נסתרים אשר משמשים בד"כ לשמירת העדפות משתמש. • רוב התכניות ב-Unix משתמשות בשיטה זו. • באתר הקורס ניתן להוריד קובץ .emacs מועיל תחת Course Material, Helpers. • מוסיף צביעה של הקוד ב-C/C++ • קיצורים נוחים לקומפילציה ו"דיבוג" מתוך Emacs. • הגדרת מקשי המקלדת בצורה מתאימה יותר למשתמשי חלונות. • ניתן לערוך את הקובץ ולהתאים אותו לטעמכם. • ניתן ללמוד emacs-lisp בסיסית ב-http://www.gnu.org/software/emacs/emacs-lisp-intro/html_mono/emacs-lisp-intro.html. • ניתן להבין מהקובץ הקיים כיצד לבצע פעולות פשוטות. • למשל החלפת הצבעים תדרוש החלפה של מחרוזות פשוטות בקוד. • ניתן למצוא קוד להורדה ב-http://www.emacswiki.org/emacs/ElispArea#toc2. ירוק = טוב מבוא לתכנות מערכות

18. קומפילציה / הידור • בכדי להריץ את התכנית שכתבנו עלינו לקמפל אותה תחילה. • ברוב מערכות ה-Unix (וכולן במסגרת הקורס) מותקן קומפיילר C הקרוי GCC - GNU Compiler Collection. • הערה: נא לא להתבלבל בין קומפיילר לסביבת פיתוח. • סביבת פיתוח (כמו Dev C++ למשל) מכילה קומפיילר ואת שאר הכלים הדרושים לפיתוח תוכנה. • הקומפיילר עצמו הוא תכנית המורצת משורת פקודה עם קבצי קלט היוצרת קובץ פלט המכיל פקודות מכונה שניתן להריץ. מבוא לתכנות מערכות

19. GCC • כדי לקמפל את התכנית נריץ את הקומפיילר עם קבצי הקוד כפרמטרים: • אם הקוד תקין יתקבל קובץ בשם a.out אותו נוכל להריץ. myuser@stud > gccmain.caccount.c myuser@stud > a.out database.txt add Moshe Cohen Premium 50000.00 exit myuser@stud > מבוא לתכנות מערכות

20. שגיאות קומפילציה • אם הקוד אינו תקין GCC ידפיס למסך את רשימת שגיאות הקומפילציה שמנעו את המשך הקומפילציה. • לכל שגיאה מצוין מספר השורה בו נמצאה ותיאורה. myuser@stud > gccmain.caccount.c account.c: In function `AccountCreate': account.c:52: error: syntax error before "return" account.c: In function `AccountRead': account.c:74: error: `balance' undeclared (first use in this function) account.c:74: error: (Each undeclared identifier is reported only once account.c:74: error: for each function it appears in.) myuser@stud > מבוא לתכנות מערכות

21. פרמטרים של GCC • בקורס זה נקמפל את התכניות שלנו עם שורת הפקודה הבאה: • -o <filename>דגל זה מורה לקומפיילר לכתוב את קובץ הפלט לקובץ <filename> במקום לברירת המחדל a.out. • -std=c99 דגל זה קובע את סטנדרט השפה לפיו הקומפיילר יעבוד. הסטדרנט בקורס הוא C99. • שימו לב, ב-C99 ניתן להגדיר משתנים לא רק בתחילת בלוק, ואף בתחילת לולאת for: • -pedantic-errorsמכריח את הקומפיילר להקפיד על הסטנדרט הנבחר ולפלוט שגיאות על הפרות שלו. myuser@stud > gcc -o bank -std=c99 -pedantic-errors -Wall -Werrormain.caccount.c for (int i = 0; i < n; ++i) { printf("%d\n", i); } מבוא לתכנות מערכות

22. פרמטרים של GCC • בקורס זה נקמפל את התכניות שלנו עם שורת הפקודה הבאה: • -Wall גורם לקומפיילר להציג יותר אזהרות בזמן קומפילציה. • אזהרות קומפילציה דומות לשגיאות. • הקומפיילר יכול להתעלם מהן. • בד"כ הן מצביעות על טעויות של המתכנת או על קוד שנכתב בצורה לא טובה. • נעדיף לראות את אזהרות אלו ולחסוך לנו טעויות בהמשך. • -Werrorדגל זה מורה לקומפיילר להתייחס לאזהרה כאל שגיאה. • כלומר הקוד שלכם בקורס חייב להתקמפל גם ללא אזהרות. • בד"כ (ובקורס הזה תמיד) אין סיבה שהקוד שלכם יכיל אזהרות. myuser@stud > gcc -o bank -std=c99 -pedantic-errors -Wall -Werrormain.caccount.c מבוא לתכנות מערכות

23. השוואת טקסט • הפקודה diff משמשת להשוואת שני קבצי טקסט. • אם הקבצים זהים לא יודפס כלום. • אם הם שונים תודפס רשימת שינויים שיש לבצע על הקובץ הראשון כדי להפכו לשני myuser@stud > cat file1.txt [Business Yaron Levi 6000.00] [Regular Dani Din 600.00] myuser@stud > cat file2.txt [Premium Moshe Cohen 54000.00] [Business Yaron Levi 6000.00] [Regular Dani Din 300.00] myuser@stud > diff file1.txt file2.txt 0a1 > [Premium Moshe Cohen 54000.00] 2c3 < [Regular Dani Din 600.00] --- > [Regular Dani Din 300.00] • בדוגמה: • 0a1: בשורה 0 (לפני השורה הראשונה) יש להוסיף את שורה 1 (מהקובץ השני) • :2c3 את שורה 2 יש להחליף בשורה 3 מהקובץ השני. • אכן, הפלט אינו נוח לקריאה. מבוא לתכנות מערכות

24. sdiff • הפקודה sdiff דומה לפקודה diff מלבד צורת הפלט. • שני הקבצים יוצגו אחד ליד השני. • שורות ארוכות ייחתכו. • כל שורה מהקובץ הראשון תותאם ותוצג ליד שורה מהקובץ השני. • שורות שהותאמו לשורה ריקה או שורה שאינה זהה יוצגו עם תו | מפריד ביניהן כדי לסמן הבדלים ביון הקבצים. • sdiff מאפשרת צורה נוחה יותר להבנת ההבדלים בין קבצים כאשר הם אכן קיימים. shiroko2@stud > diff file1.txt file2.txt > [Premium Moshe Cohen 54000.00] [Business Yaron Levi 6000.00] [Business Yaron Levi 6000.00] [Regular Dani Din 600.00] | [Regular Dani Din 300.00] מבוא לתכנות מערכות

25. בדיקות • כדי לבדוק את התכנית שלנו: • נכתוב קבצי קלט וקובץ פלט צפוי. • נריץ את התכנית עם קבצי הקלט. • נשתמש ב-diff בכדי לבדוק אם הפלט שהתקבל מתאים לפלט הצפוי. • בעזרת שיטה זו נוכל לוודא את נכונות התכנית בצורה אוטומטית לאחר שינויים בקוד. • שיטה זו חוסכת הכנסת קלט ידנית לתכנית בשלב הבדיקה. מבוא לתכנות מערכות

26. דוגמא: database.txt [Business Yaron Levi 6000.00] [Regular Dani Din 600.00] • כדי לבדוק את התכנית נכתוב תרחישים קצרים הבודקים את התכנית • במקרה שלנו נצטרך: • קובץ נתונים התחלתי • קובץ קלט לפקודות • קובץ הפלט הצפוי • כדי לבדוק את התכנית נריץ את הפקודות הבאות: • אם לא מודפס כלום התכנית עובדת כמתוכנן. • אחרת ניתן לנתח את הפלט ולראות מהי ההתנהגות הלא נכונה. • אפשרות נוספת היא שהתכנית פשוט תתרסק ולא נגיע לפקודה השנייה. test.in add Moshe Cohen Premium 50000.00 deposit Moshe Cohen Premium 4000.00 withdraw Dani Din Regular 300.00 exit myuser@stud > ./bank database.txt out.txt < test.in myuser@stud > diff out.txt test1.out test1.out [Business Yaron Levi 6000.00] [Regular Dani Din 300.00] [Premium Moshe Cohen 54000.00] מבוא לתכנות מערכות

27. שימוש בתכונות ה-Shell • ה-Shell היא הסביבה הטקסטואלית בה מורצות הפקודות בשימוש בטרמינל. • בהתחברות ל-Stud מופעלת ה-Shell הקרויה C-Shell. • כל Shell מכילה קיצורים ע"מ להקל על המשתמש מהקלדה מייגעת של פקודות. • קיצורים בסיסיים המקלים על העבודה: • TAB: משלים את המילה הנוכחית לשם קובץ או פקודה. • ניתן להשתמש בחצים ↑/↓ כדי לעבור על הפקודות האחרונות שבוצעו. • קיצורים אלה עובדים בכל Shell פופולרי, בפרט: • ב-C-Shell (על ה-Stud) • ב-Bash (Shell ברירת המחדל ב-Linux Ubuntu) • ב-Command Prompt ב-Windows. מבוא לתכנות מערכות

28. הרצת script • ניתן גם לכתוב מספר פקודות בקובץ טקסט ולהריץ את פקודות אלו ע"י הפקודה source. • קבצים אלו נקראים תסריטים (scripts). • חומר זה נלמד לעומק בהמשך הקורס, בינתיים ניתן לעשות בו שימוש בסיסי אך חשוב. backup.csh echo “Backing up code…” mkdir backup cp *.c *.h backup echo “Done” myuser@stud > source backup.csh Backing up code… Done myuser@stud > • ע"י הוספת הרשאות ריצה לקובץ ניתן להריצו משורת הפקודה כמו תכנית: myuser@stud > chmodu+xbackup.csh myuser@stud > backup.csh Backing up code… Done myuser@stud > מבוא לתכנות מערכות

29. הרצת בדיקות אוטומטית • עכשיו כשאנו יודעים כיצד ניתן לבדוק בצורה אוטומטית את התכנית וכיצד ניתן לכתוב תסריטים נאחד את שיטות אלה כדי לאפשר בדיקה אוטומטית נוחה. • הקפידו על יצירת בדיקות ותסריט להרצתן כבר בתחילת העבודה • הריצו לאחר כל ביצוע שינוי בקוד • הרצה קבועה של הבדיקות תמנע בזבוז זמן בבדיקות ו"פאדיחות" ברגע האחרון. run_tests.csh gcc -o bank -std=c99 -pedantic-errors -Wall -Werrormain.caccount.c echo “Test no.1 (Adding accounts)” ./bank database.txt out.txt < test1.in diff out.txt test1.out echo “Test no.2 (Depositing)” ./bank database.txt out.txt < test2.in diff out.txt test2.out echo Test no.3 (Withdraw) ./bank database.txt out.txt < test3.in diff out.txt test3.out myuser@stud > source run_tests.csh Test no.1 (Adding accounts) Test no.2 (Depositing) Test no.3 (Withdraw) myuser@stud > מבוא לתכנות מערכות

30. שימוש ב-GDB • כלי אחרון וחשוב לעבודה במנשק טקסט הוא GDB. • GDB הוא דיבאגר בסיסי המגיע בד"כ עם GCC. • "דיבאגר" היא תכנית המאפשרת להריץ את התכנית שלנו בצורה מבוקרת ולבדוק את מצב התכנית. • איתור נקודות התרסקות • הדפסת ערכי משתנים • כאשר מקמפלים את התכנית לצרכי "דיבוג" חשוב להוסיף את הדגל -g. • מוסיף מיפוי לקוד המקור לקובץ ההרצה הבינארי ומאפשר לתכניות כגון GDB לספק מידע מדויק יותר. myuser@stud > gcc -o bank -g -std=c99 -pedantic-errors -Wall -Werrormain.caccount.c מבוא לתכנות מערכות

31. שימוש ב-GDB לטיפול בקריסות תוכנה #include<stdio.h> int twice(int* ptr) { int result = *ptr + *ptr; return result; } int main() { int a = 5; printf("%d\n",twice(&a)); int* ptr = NULL; printf("%d\n",twice(ptr)); return 0; } • קריאת הערך המוצבע ממצביע שערכו NULL תגרום לתכנית לעצור בפתאומיות. • בתכנית הנתונה הקריאה השנייה ל-f תגרום לקריאת הערך ממצביע NULL. • הרצה רגילה של התכנית ללא דיבאגר אינה מספקת מידע על הסיבה להתרסקות. myuser@stud > gcccrash.c myuser@stud > ./a.out 10 Segmentation fault myuser@stud > מבוא לתכנות מערכות

32. שימוש ב-GDB לטיפול בקריסות תוכנה • כדי להריץ את GDB נריץ את התכנית עם קובץ ההרצה אותו נרצה "לדבג". • GDB עובדת בעזרת מנשק טקסטואלי. כאשר התכנית הנבדקת אינה רצה תופיע שורת פקודה בה ניתן להכניס פקודות שונות של GDB, למשל: • run - מריצה את התכנית • continue - ממשיכה את ריצת התכנית לאחר הפסקה • step מריץ שורת קוד אחת בדיוק (נכנס לפונקציה) • print - מקבל שם משתנה או ביטוי כפרמטר ומדפיס את ערכו • ניתן לעצור זמנית את ריצת התכנית ע"י Ctrl+z. • ניתן להפסיק את ריצת התכנית לחלוטין ע"י Ctrl+C. myuser@stud > gdb <binary file> מבוא לתכנות מערכות

33. שימוש ב-GDB לטיפול בקריסות תוכנה • עכשיו נריץ את התכנית שוב מתוך GDB. • הדגל -q חוסך הדפסה של הודעת הפתיחה. • הפקודה run יכולה לקבל פרמטרים להרצת התכנית • כאשר התכנית מנסה לקרוא כאת את המצביע ההרצה נעצרת ו-GDB מספק מידע מדויק לגבי מיקום התכנית. • ע"י הפקודה backtrace ניתן להדפיס את מצב מחסנית הקריאות. • במקרה שלנו הפונקציה twice נקראת מ-main. myuser@stud > gcc -g crash.c myuser@stud> gdb -q a.out (gdb) run Using host libthread_db library "/lib64/tls/libthread_db.so.1". Starting program: /u1/115/myuser/a.out 10 Program received signal SIGSEGV, Segmentation fault. 0x00000000004004b4 in twice (ptr=0x0) at crash.c:4 4 int result = *ptr + *ptr; (gdb) backtrace #0 0x00000000004004b4 in twice (ptr=0x0) at crash.c:4 #1 0x00000000004004fa in main () at crash.c:12 (gdb) מבוא לתכנות מערכות

34. עצירת התכנית בנקודה ספציפית shiroko2@stud > gdb -q a.out Using host libthread_db library "/lib64/tls/libthread_db.so.1". (gdb) break twice Breakpoint 1 at 0x4004b0: file crash.c, line 4. (gdb) run Starting program: /u1/115/shiroko2/a.out Breakpoint 1, twice (ptr=0x7fbffff7dc) at crash.c:4 4 int result = *ptr + *ptr; (gdb) print ptr $1 = (int *) 0x7fbffff7dc (gdb) print *ptr $2 = 5 (gdb) print *ptr+*ptr $3 = 10 (gdb) continue Continuing. 10 Breakpoint 1, twice (ptr=0x0) at crash.c:4 4 int result = *ptr + *ptr; • חלק גדול מהבאגים הם שגיאות התנהגותיות של התכנית. • כדי לבדוק אותן נרצה לעצור את התכנית, לבדוק את ערכי המשתנים ולהתקדם צעד צעד. • כדי לעצור את התכנית בשורת קוד מסוימת נוסיף נקודת עצירה (breakpoint) ע"י הפקודה break ושם הפונקציה שיש לעצור בתחילתה • נוכל לבדוק את ערכי המשתנים בעזרת הפקודה print. • כדי להמשיך בריצת התכנית נשתמש ב-continue (המשך עד נקודת העצירה הבאה) • כדי להתקדם בצורה מבוקרת נשתמש בפקודה step. מבוא לתכנות מערכות

35. GDB - סיכום • העבודה עם GDB אינה פשוטה בהתחלה. • אבל עדיין עדיפה על עבודה ללא דיבאגר. • התחילו בשימוש בפקודות הפשוטות שמוצגות כאן. • ניתן לקבל את רשימת הפקודות המלאה ע"י הפקודה help ולקבל מידע מפורט יותר. • בהמשך נלמד שימוש נוסף ב"דיבאגרים" נוחים יותר. • בפרט נראה מנשקים גרפיים אשר עובדים מעל GDB ומאפשרים עבודה נוחה יותר. מבוא לתכנות מערכות