שילוב תחומי עניין של תלמידים בהוראת ביולוגיה מרכזת ההשתלמות: גלית חגי

שילוב תחומי עניין של תלמידים בהוראת ביולוגיה מרכזת ההשתלמות: גלית חגי

הקדמה במחקר שנערך בקרב תלמידי תיכון, מצאנו כי יש פער גדול (50%) בין השאלות שמעניינות את התלמידים בשלושה נושאים שנלמדים בביולוגיה, לבין תוכנית הלימודים באותם נושאים. במחקר המשך לגבי אותו נושא מצאנו, כי חלק גדול משאלות התלמידים (כ-21%) נענות על ידי המורים למרות שאין הכרח ללמדם על פי תוכנית הלימודים. אנו מאמינים, והדבר נתמך בספרות המדעית, כי תלמיד מתעניין יותר ילמד טוב יותר והישגיו יהיו גבוהים יותר. איסוף מראש של השאלות המעניינות את התלמידים והוראה מבוססת עניין המתייחסת ברצינות לשאלות ומצליחה לשלבם במקום הכרונולוגי הראוי של תוכנית הלימודים, עשויה להגביר את רמת העניין והמוטיבציה ללמידת מדעים בקרב תלמידי תיכון. אנו מזמינים אתכם להשתתף בהשתלמות מורים שתיערך במחלקה להכשרת מורים בטכניון. במהלך ההשתלמות נלמד רקע תיאורטי המתייחס לעניין, רלוונטיות והחשיבות שבהתייחסות ל"קול התלמיד". נציג את ממצאי המחקר, נתרגל הוראה מבוססת עניין וניישם שיטה שתוכל לעזור למורים לאתר את מה שתלמידיהם מעוניינים לדעת ולשלב את תחומי העניין הללו בתוך מה שהמורה רוצה ללמד ובתוך התכנים שצריך ללמד על פי תוכנית הלימודים לבגרות. אנו מאמינים שמורים שיהיו מודעים לפער וילַמדו תוך שהם מנסים לצמצמו, יתרמו למוטיבציה של התלמידים ללמידת מדע ולרמת העניין שלהם בנושאים הנלמדים ויקדמו את המקצוע המדעי כרלוונטי ומתחדש.

תוכנית המפגשים מפגש 1: מוטיבציה ועניין בהוראת המדעים והפער בין תחומי העניין של תלמידים לנושאים שמופיעים תוכנית הלימודים. מפגש 2: שיטות לזיהוי ואיתור תחומי עניין של תלמידים. מפגש 3: איתור תחומי עניין של תלמידים דרך אתרים מקוונים (הרצאת אורח). מפגש 4: דרישות תכנית הלימודים בביולוגיה והוראה מבוססת עניין. מפגש 5: (מפגש מקוון) שאילת שאלות בהוראה – תיאוריה מול מעשה. מפגש 6: שאלות תלמידים מפגש 7: (מפגש מקוון) שילוב תחומי עניין של תלמידים בתוכנית הלימודים. מפגש 8: (מפגש מקוון)השוואה בין שאלות תלמידים לתוכנית הלימודים בביולוגיה. מפגש 9: שילוב תחומי עניין של תלמידים בתוכנית הלימודים + השוואה לתוכנית הלימודים דרך שעורים לדוגמה. מפגש 10: הצגת מחקר לזיהוי תחומי עניין של תלמידים ושילובם בתוכנית הלימודים + מודל להוראה מבוססת עניין. מפגש 11-13: דווח והערכה של יישום המודל - הוראה מבוססת עניין. מפגש 14: סיכום ההשתלמות ומשוב. בדיקת המודל לאור הניסיונות מהשטח, תיקונו ותיקופו.

הנתונים כוללים: פיסיקה, כימיה וביולוגיה • חשוב לציין שיש חפיפה גדולה בין התחומים כי תלמידים רבים ניגשים לשניים מבין המקצועות במקביל

יחס הציבור למדע וטכנולוגיה יש הסכמה רחבה לגבי החשיבות של מדע וטכנולוגיה בישראל (96%). כאשר אנשים נשאלים על מקצוע מועדף לילדם, המקצועות המועדפים מבין 13 אופציות הם מהנדסים, רופאים ומדענים.

מפגש 1: הכרות והצגת ההשתלמות. מוטיבציה ועניין בהוראת המדעים והפער בין תחומי העניין של תלמידים לנושאים שמופיעים תוכנית הלימודים - רקע תיאורטי. (מהי מוטיבציה, מוטיבציה פנימית וחיצונית, מה גורם למוטיבציה פנימית אצל ילדים, מהו עניין, עניין אמוציונאלי ועניין קוגניטיבי, עניין אישי ועניין תלוי מצב, מה מרגישים הנוכחים בנושא ומה מדווח בספרות על הפער בין הנושאים שמעניינים תלמידים לנושאים שנלמדים בביולוגיה ).

מהי מוטיבציה? (מבחר הגדרות) • הסיבה או הסיבות לעיסוק בהתנהגות מסוימת. • מצב פנימי או תנאים שיוצרים התנהגות מסוימת או נותנים לה כיוון. • תחושה או רצון שמעוררים ומכוונים התנהגות מכוונת מטרה. • ההשפעה של צרכים ורצונות על האינטנסיביות והכיוון של התנהגות.

מוטיבציה היא מושג מפתח בתהליך הלמידה, ובעלת השפעה מכרעת לא רק על הישגיו של התלמיד אלא גם על טיב הלמידה שלו ועל ערכיו )ניסן, 2006). נהוג להתייחס לשני סוגי הנעות (מוטיבציות): מוטיבציה חיצונית ופנימית.

מוטיבציה פנימית וחיצונית מוטיבציה חיצוניתמתייחסת לעשייה של משהו כדי להגיע לתוצאה נפרדת, למשל הצלחה בבחינה, התחמקות מעונש, קבלה חברתית (Vallerand et al., 1992) מוטיבציה פנימיתמתייחסת לעשייה של משהו שלא לשם השגת תוצאה נפרדת מעבר להנאה שבפעילות (Ryan & Deci, 2000) (מובן שאין מדובר במצב דיכוטומי אלא ברצף)

למידה מתוך מוטיבציה חיצונית היא לימוד המכוון להשיג תוצאות שהן מעבר ללימוד עצמו, כמו תגמולים חומריים או יוקרה חברתית. הלומד מתוך מוטיבציה חיצונית מתייחס ללימוד כאמצעי להשגת תוצאות שהקשר בינן לבין חומר הלימוד אינו ישיר. הלומד מתוך מוטיבציה פנימית, לעומת זאת, רואה בלימוד תכלית לעצמה. סוג המוטיבציה של התלמיד ישפיע על טיב הלמידה. לימוד מתוך עניין בתוכן או מתוך הרצון לדעת אותו ולשלוט בו נובע מתוך מוטיבציה פנימית (Vallerand et al.,1992, Ryan & Deci, 2000, Hidi, 1990, ניסן, 2006).

4 סוגים של מוטיבציות חיובי מוטיבציה לקראת מטרה "כתוב את הדוח הזה ותקבל בונוס" "אני באמת רוצה לכתוב את הדוח הזה" פנימי אתה רוצה לעשותזאת חיצוני מישהו רוצה שתעשה זאת "כתוב את הדוח הזה או שתפוטר" "אני באמת לא רוצה לכתוב את הדוח הזה" שלילי מוטיבציה רחוק מהמטרה

שני סוגי המוטיבציה יכולים להביא ללמידה משמעותית (אבל) למידה מתוך מוטיבציה פנימית מאופיינת בהישגים גבוהים יותר ובהנאה רבה יותר מן הלימוד (כנראה דרך מנגנון של הפניית תשומת לב)

באלו נסיבות מתרחשת למידה מתוך מוטיווציה פנימית?

תלמידים מונעים פנימית ללמידה כאשר: • הם מתייחסים לתוצאות הלמידה שלהם כפרמטר שהם יכולים לשלוט בו (למשל את כמות המאמץ שהשקיעו). • הם מאמינים שהם יכולים להשפיע על כיבוש היעדים שלהם על ידי מה שהם עושים (ושהתוצאות לא נקבעו מראש באופן עיוור). • מעוניינים להתמחות בנושא ולא רק לשנן את הלמידה שלו כדי להשיג תוצאות טובות. • שמים לב שהרעיון של פרסים וציונים נעדר מהמודל של מוטיבציה פנימית ושרעיון התגמול הוא גורם חיצוני. • הם חדורי עניין, כישרון, סקרנות, זיקה, אוטונומיה

ובחזרה לקרקע המציאות: • בבית הספר מוטיבציה פנימית הולכת ונחלשת ככל שמתקדמים בגיל (Ryan & Deci, 2000). • מרבית הלמידה בבית הספר בנויה על מוטיבציה חיצונית ואת רכישת הידע היא לעיתים נדירות נהנה לעשות בשביל התועלת האישית שלו (Csikszentmihalyi & Hermanson, 1995).

תיאורית ההגדרה העצמית אני לומדת למבחן כי אחרת ההורים שלי יהרגו אותי אני לומדת למבחן כי אשנא את עצמי אם אכשל אני לומדת למבחן כדי להתקבל לטכניון,. זה החלום שלי מאז גיל 6.

Vallerand et al. 1992 מיון על פי

מהו עניין? עניין הוא סוג של מוטיבציה פנימית (Ryan and Deci 2000). עניין: נכונות להשקיע אנרגיה במערך אחד של גירויים ולא באחר (Csikszentmihalyi and Hermanson 1995). עניין הוא מניע חזק, השונה מגורמים מוטיבציוניים אחרים בכך שהוא תלוי תוכן(Krapp 2002) . עניין מתייחס לרגש של משיכה לדבר המעניין. יכולים להיות הבדלים בעצמת הרגש וביציבות הרגש. נראה שעניין "אמוציונאלי" הוא רגש חזק יותר של משיכה בהשוואה ל"קוגניטיבי", ושעניין "אישי" (interest) חזק מעניין ה"סביבתי" (interestingness) (Beck et al, 1995).

עניין: אישי או תלוי מצב עניין אישי תכונה של האדם מניע חזק, תלוי תוכן קבוע לאורך תקופה ארוכה עניין תלוי-מצב (סביבתי) תכונה של המצב/הטקסט/התוכן/הפעילות/הקשר וכו' אינו קבוע, אך יכול להפוך לעניין אישי

עניין "אישי" (interest) שיש לאדם בדבר מסוים, חזק מהעניין ה"סביבתי" (interestingness) שהוא חלק מהתכונות של האובייקט המעניין. העניין האישי נובע מהבדלים בין אישיים ("מה שמעניין אותי לא בהכרח מעניין אותך") והוא משפיע על מידת העניין שאנו משליכים על האובייקט או המשימה ("זה אובייקט מעניין", "זאת משימה לא מעניינת"). למרות שהמוקד של העניין האישי הוא האדם ומוקד העניין הסביבתי הוא הסביבה, האינטראקציה בין אדם וסביבה היא האספקט המכריע של שניהם (Hidi, 1990). מידת העניין, לכן, נגזרת משילוב בין מאפייני הלומד ובין מרכיבי האובייקט הנלמד 1986; Renninger, 2000) .(Hidi & Baird,

עניין קוגניטיבי עשוי לצמוח אם יש ללומד ידע קודם בנושא. בהקשר זה חשובה מידת הידע הקודם: צריך שיהיה לקורא ידע קודם שאינו רב מדי עד כדי היכרות קרובה מדיי עם הנושא, אבל מצד שני גם לא מועט מדי, ובוודאי לא טוב שיהיה היעדר מוחלט של ידע קודם. עניין אמוציונאלי מתעורר, לעומת זאת, כאשר לאירועים יש השפעה רגשית מידית. אלימות ומין, לדוגמה, ייחשבו למעניינים, מפני שיש להם השפעה על רגשות הקורא, וכך גם סיפור היוצר תחושה של חוויה אצל הקורא .(Beck, et al, 1995)

למרכיב העניין השפעה רבה על תהליכי למידה. בני אדם, מבוגרים וילדים, עובדים קשה יותר ולומדים יותר בשעה שדברים מעניינים אותם מאשר בשעה שהם עוסקים בדברים שבהם אין להם עניין (Hidi, 1990). נמצא קשר חיוביבין מידת העניין של התלמיד לבין המוכנות שלו ללמידה ((Schiefele, 1998, Hidi, 1990;. רק לעיתים רחוקות תלמידים לומדים מתוך עניין בבית הספר ולעיתים קרובות, הם מאבדים עניין במהלך הלמידה(Renzel, 1998). פועל יוצא מכך הוא, שהם אינם פתוחים ללמוד ואינם ממצים את מלוא הפוטנציאל שלהם ((Blumenfeld et al, 1991.

פער בין נושאי העניין של התלמידים לתוכניתהלימודים "קיים פער בין התכנים המוכתבים על ידי תוכנית הלימודים לבין שאלות המעסיקות את התלמידים" (Baram-Tsabari et al., 2006,,Jenkins & Nelson, 2005 Deci, 1992). תלמיד שוודי ציין ש''הבעיה עם לימודי מדע בבית הספר היא שהם מספקים תשובות לא מעניינות לשאלות שמעולם לא שאלנו" (Osborne, 2006). "פער זה יוצר לעיתים תחושה של למידה מתוך הכרח ולא מתוך עניין ומוטיבציה"(Gardner, 1991).

מחקר לזיהוי תחומי העניין של התלמידים באמצעות שאלותיהם נעשה בקרב 343 תלמידים, מתמחים ושאינם מתמחים בביולוגיה מכיתות י',יא',יב'. בדרך זו נאספו 563 שאלות בשלושה נושאים ביולוגיים. השאלות שנאספו הושוו לתכנים הנדרשים בתוכנית הלימודים. מהתוצאות עולה שכ-50% מהשאלות שהעלו התלמידים אינן זוכות להתייחסות בתוכנית הלימודים. מתוך הנושאים שהעלו התלמידים ואינם מופיעים בתוכנית הלימודים, ציינו המורים שהשתתפו במחקר כי הם מתייחסים לכ-50% מהשאלות במהלך הוראתם הרגילה גם אם אינן עולות בכיתה.

ממוצע בין 7 מורים שמלמדים ביולוגיה בתיכון מראה שבפועל מורים מלמדים עוד 21% משאלות התלמידים, למרות שאינם מופיעות בסילבוס. המורים, על פי דיווחיהם מתייחסים לחומר הלימוד הזה, לא בגלל שאיתרו תחומי עניין של תלמידים מראש, אלא בגלל שזה "אקטואלי", "הופיע בחדשות", "חשוב לעתיד", "תלמידים תמיד שואלים", "הופיע בספר הלימוד" וסיבות נוספות.

"עד לאחרונה התעלמו או הפחיתו חוקרים מערך קולו של התלמיד כמקור מידע. הלומד קיבל יחס של אובייקט מחקר ולא של בעל דעה שיכול לתרום באופן מושכל להחלטה מה יילמֵד בתכניות הלימוד הבית ספריות". (Jenkins & Nelson, 2005). "התייחסות לקולו של התלמיד עשויה להגביר את ההתנהלות הלימודית הנובעת ממוטיבציה פנימית, מתוך עניין, בהוספת דעת ומתוך תחושה של שליטה ויצירה. התנהלות כזו תפתח מרכיבים כמו העמקה, ביקורתיות, סקרנות ויצירתיות ותצמיח תפיסת חיים המכוונת לפיתוח וביטוי עצמי" (ניסן, 2006). ערוב התלמידים בהחלטות לגבי חייהם, ובכלל זה במה שהם רוצים לדעת, אפשרית מן הבחינה המעשית וחשובה מבחינה מוסרית וחינוכית (Davie & Galloway, 1996).

האם אנחנו מקדישים מחשבה מספקת למה מעניין את התלמידים? • האם אנחנו צריכים לקחת בחשבון בהוראה מה מעניין את התלמידים או ללמד מה שחשוב לדעתנו?

לבית - איסוף שאלות תלמידים לגבי מה היו רוצים ללמוד בנושא מסוים שכרגע נלמד בכיתה. חלקו דפים ריקים לתלמידים של הנושא שאותו אתם מלמדים כרגע. בקשו אותם לרשום את כל השאלות שהיו רוצים לדעת בנושא. הביאו את רשימת השאלות למפגש הבא משוכפל כמספר המשתתפים.

סיכום מפגש 1: מוטיבציה ועניין בהוראת המדעים והפער בין תחומי העניין של תלמידים לנושאים שמופיעים תוכנית הלימודים - רקע תיאורטי. (מהי מוטיבציה, מוטיבציה פנימית וחיצונית, מה גורם למוטיבציה פנימית אצל ילדים, מהו עניין, עניין אמוציונאלי ועניין קוגניטיבי, עניין אישי ועניין תלוי מצב, מה מרגישים המשתתפים בנושא ומה מדווח בספרות על הפער בין הנושאים שמעניינים תלמידים לנושאים שנלמדים בביולוגיה).

שילוב תחומי עניין של תלמידים בהוראת ביולוגיה מרכזת ההשתלמות: גלית חגי