עשר שנות צינון בעדר החלב הישראלי, מה השגנו ולאן אנו הולכים ?

1. עשר שנות צינון בעדר החלב הישראלי, מה השגנו ולאן אנו הולכים ? י. פלמנבאום - המח' לבקר, שה"מ א. עזרא – המ"ב

2. הגורמים לבעיה • שני הגורמים העיקריים המשפעים באופן שלילי על היצור הקיצי של חלב וגורמים להגדלת העונתיות הם: א. העלייה המתמדת בתנובת הפרות (הגברת יצור החום). ב. ההתחממות באזורי ריכוז הבקר בישראל (צמצום יכולת הפסד החום).

3. העליה ב "טמפרטורת הלילה הקיצית" במישור החוף בארבעים השנים האחרונות

4. "נזקי הקיץ" ברמת הרפת והתעשייה? • ברמת הרפת • פגיעה ביעילות היצור עקב הפגיעה בכושר ההנבה, הרכב ואיכות החלב, בריאות ופוריות הפרות. • ברמת התעשייה • - ייקור עלויות עיבוד, ייבוש ושחזור חלב ל "איזון עונתי". • פגיעה באיכות ובטעם של חלק מהמוצרים. התוצאה - ייקור עלות יצור החלב. התוצאה – ייקור מוצרי החלב והחלשת כושר התחרות מול מוצרי מזון חליפים וייבוא מתחרה.

5. מדניות מועצת החלב בנוגע לקידום העברת חלב מהחורף לקיץ • באמצע שנות ה- 90 החריפה בעיית העונתית ביצור ועוררה דאגה אצל הגופים המובילים בענף. • בשנת 1997 נתקבלה במועצת החלב החלטה לבחון ולהציע דרכים לעידוד העברת חלב מהחורף לקיץ. • כדי להוביל את הנושא החליטה המועצה על הקמת ועדה מיוחדת ("ועדה לעידוד יצור חלב קיץ"). • בשנות עבודתה יזמה הועדה את המהלכים הבאים: 1. עידוד ותקצוב פעולות מו"פ והדרכה. 2 . הפעלת קרן תלת שנתית לסיוע בהתקנת מערכות צינון. 3. גיבוש המלצות לשיטת תשלום המעודדת העברת חלב.

6. הרצאה זו סוקרת את : • הידע שנוצר בשנים האחרונות בנוגע להפעלת אמצעי הקלת החום ושיפור ביצועי הפרות בקיץ. • ההיקף והתרומה של הפעלת של אמצעים אלה על "יישור העקומה". • יחסי עלות/תועלת מהפעלת אמצעים אלה לשם העברת חלב מהחורף אל הקיץ – כמה זה עולה ומי משלם ? • פערי הידע וכווני העבודה של מערכות המחקר וההדרכה בנושא זה לשנים הבאות.

7. האמצעים שננקטו במהלך השנים האחרונות במטרה להגביר יצור החלב בקיץ. • שיפור מבני הרפת (הרבה בזכות הרפורמה) – הגבהת גגות, הלבנתם והגדלת שטח המחייה לפרה. • שיפור ממשק ההזנה – שיפורים בהרכב המנה, בתדירות ובמועדי הגשתה לפרות. • הגדלת תדירות החליבות – שלוש חליבות במשק המשפחתי וארבע בשיתופי. • התקנה והפעלה של אמצעים להפגת חום – שיפור האוורור המאולץ באזורי הרביצה והתקנת מערכות צינון המשלבות הרטבה ואוורור מאולץ בחצרות ההמתנה והאבוסים.

8. סף עומס החום

9. צינון פרות באמצעות שילוב הרטבה ואוורור מאולץ

10. מה אנו יודעים על השפעת הצינון המשלב הרטבה ואוורור ?

11. צינון חצר ואבוס צינון חצר בלבד ללא צינון 34 ב' (572) 34 ב' (172) 17 ג' (222) קיץ 47 א' (684) 46 א' (267) 43א' (618) חורף סקר ארבע שנתי לבחינת השפעת צינון אינטנסיבי המשלב המטרה ואוורור מאולץ(% התעברות הז' ראשונה / בוגרות) (סוגריים – מספר ההזרעות)

12. צינון חצר ואבוס צינון חצר בלבד ללא צינון העונה הטיפול 40.0 39.8 35.0 קיץ 40.6 41.4 38.6 חורף 0.6 א 1.6 ב 3.6 ג הפרש חורף - קיץ 98.5% 96.1% 90.7% יחס קיץ/חורף סקר ארבע שנתי לבחינת השפעת הפעלת צינון אינטנסיבי המשלב המטרה ואוורור מאולץ (תנובה ממוצעת ק"ג /פרה /יום ויחס יצור קיץ/חורף)

13. האם ניתן לצנן טוב בלי לבזבז כסף ובלי לזהם הסביבה ?

14. בוגרות מבכירות "המטרה" "ערפול" "המטרה" "ערפול" הטיפול תנובת חלב (ק"ג) 41.9 40.5 33.4 34.1 קיץ 43.0 42.3 33.7 35.3 חורף 1.1 1.8 0.3 1.2 הפרש חורף-קיץ % 97 % 96 % 99 % 97 יחס קיץ : חורף (%) % התעברות (בסוגריים מס' הזרעות) 36 (366) 36 (206) 46 (294) 40 (173) קיץ 46(479) 43 (361) 45 (154) 55 (148) חורף השוואת ביצועי הנבה ורבייה מהפעלת צינון בשיטות ה"המטרה" ו"הערפול" במשקים שיתופיים

15. מסקנות • ניתן בשתי שיטות ההרטבה ("ערפול" ו - "המטרה") לקבל ביצועי הנבה ורבייה טובים בקיץ. • להרטבה בשיטת ה"ערפול" : יתרון - בכך שהיא מצמצמת הרטבה וזיהום סביבה. חיסרון – "רגישות" להשפעת "רוחות צד".

16. אם כך, מה הבעיה ?

17. "ערפול" חלב 90% - 100% חמ"מ 88% - 98% "המטרה" חלב 92% - 104% חמ"מ 88% - 98% השונות בין המשקים בתגובה לצינון(יחס יצור קיץ/חורף)

18. מהו היקף השימוש במערכות צינון ברמה הארצית ?

19. שיעור השימוש באמצעים להקלת חום ברפתות מהמגזר השיתופי ומושבי(סקר שנערך בשנת 2000)

20. שיעור השימוש באמצעים להקלת חום ברפתות מהמגזר השיתופי ומושבי(הערכה לשנת 2005)

21. כיצד השפיע הצינון על יצור החלב בעשר השנים האחרונות? נתוני ספר העדר לשנים 1994 ו- 2004

22. תנובת חלב ממוצעת לפרה נחלבת בשנים 1994 ו- 2004 בשני הסקטורים בענף(מחושב כ - % מתנובת ינואר)

23. אחוז

24. יחסים "מתוקננים" של יצור קיץ/חורף בעדר הישראלינתוני ספר העדר לשנים 1994- 2004

25. שיעורי ההתעברות בעדר הישראלי 1994 – 2004(פרות בוגרות) בסוגריים מספר הזרעות 1 + 2

26. יחס יצור חלב קיץ/חורף במשקי ספר העדר הישראלי 2003

27. יחס יצור חלב קיץ/חורף בשנת 2003 כלל המשקים השיתופיים , משקי ההר ועמקים החמים

28. יחס יצור חלב קיץ/חורף בשנת 2003 - כלל המשקים השיתופיים ומשקים עם תנובת חורף גבוהה ונמוכה

29. כמה זה עולה ? האם זה כדאי ? מי משלם?

30. בחינת יחסי עלות/תועלת מהפעלת הצינון מבוססת על נתוני רפת גן שמואל • המשק השקיע בהתקנה והפעלה של מערכת הצינון בהתאם להמלצות מדריכי שה"מ. • המשק העביר בשנת 2003 מהחורף לקיץ 126 אלף ליטר. • המשק ריכז וסיפק את כל הנתונים הקשורים להשקעות בציוד, לצריכת חשמל ומים ולהשקעת עבודה. • ההוצאות המשתנות לצינון הפרות חושבו מהפרש צריכת החשמל והמים בין החורף לקיץ.

31. עקומת היצור השנתית ברפת גן שמואל1999 - 2004

32. עלות הפעלת הצינון בקיץ (בתנאי רפת גן שמואל) • עלות שנתית לפרה של התקנה והפעלת של הצינון - - חשמל - 210 ₪ - מים - 10 ₪ - החזר הון למערכת - 20 ₪ - עבודה - 20 ₪ ס"ה - 260 ₪ לפרה 65 אלף ₪/שנה לכל העדר

33. חלופות העומדות בפני המשק: • חלופה א' – המשק אינו מפעיל כלל אמצעי צינון ולא מעביר חלב מהחורף לקיץ. • חלופה ב' - המשק מפעיל אמצעי צינון ומעביר חלב מהחורף אל הקיץ.

34. חלופה א'. המשק אינו מפעיל אמצעי צינון ואינו מעביר חלב מהחורף לקיץ.

35. חלופה א' – כיצד נראית עקומת היצור השנתית כיום עם וללא צינון (גן שמואל 1995 ו- 2003) 2003 בעונתיות 1995 2003אמיתי

36. המשמעות לענף כיום מ"אי צינון" כולל של הפרות • הפער בין חורף לקיץ יעמוד על כ- 60 מליון ליטר (כיום הפער העונתי עומד על כ- 30 מליון ליטר). • עלות הטיפול בליטר חלב שבפער עומדת על כ- 55 אג' (0.4 משתנות ו- 0.15 קבועות). • תוספת העלות לטיפול בפער החלב תעמוד על כ- 17 מליון ₪ מעבר לעלות הנוכחית. • קיימת מכך סכנה להגברת הצורך בשמוש באבקת חלב בתהליכי היצור, העמסת העלויות על האבקה והחמאה , חשיפתן לתחרות רבה יותר מול ייבוא ובסופו של יום איבוד "נתח מכסה" מחקלאי ישראל.

37. חלופה ב'. המשק מפעיל אמצעי צינון ומעביר חלב מהחורף אל הקיץ.

38. מאזן "רווח/הפסד" בהעברת חלב מהחורף לקיץ (נתוני גן שמואל) • עלות התקנה והפעלת צינון - 65 אלף ₪/שנה . • התייעלות בגין עליה בתנובה - 20 אלף ₪/שנה. • תוספת 45 אג'/ל' בהעברת חלב - 57 אלף ₪/שנה. "תוספת הרווח" - 12 אלף ₪ לעדר (כ- 50 ₪ לפרה, כ -10 אג' לליטר מועבר).

39. מטרת התגמול להעברת החלב לקיץ : "לעודד משקים להשקיע ולקדם הנושא"

40. מה הלאה ?

41. היעדים לשנים הקרובות כללית - חתירה ל" יישור העקומה" תוך כדי: • שיפור איכות הצינון. • צמצום עלויות הצינון. • מניעת נזקים לסביבה בעת הפעלת הצינון. • מציאת פתרונות למשק המשפחתי הקטן.

42. שיפור איכות הצינון • שיפור האוורור. • צמצום ההשפעות השליליות של "רוח - צד". • שיפור וייעול ההרטבה. • פיתוח אמצעי מעקב אחר יעילות הצינון - (שימוש במדדי קצב נשימה, טמפרטורת גוף וחלב).

43. צמצום עלויות הצינון • שימוש בבקרי רוח להפעלת האוורור המאולץ. • שימוש ב"מאווררים מתנייעים" ו"בכונסים" לשם צמצום מספר המאווררים. • אופטימיזציה של משך צינון (התייחסות לתנאי הסביבה, סוג המבנה וגובה התנובה).

44. מה שחשוב זו השורה התחתונה

45. יצור ארצי ביחס למכסה בשנת 2004 מליוני ליטר

46. לסיכום • ענף החלב בישראל יכול להיות גאה בהישגיו בתחום ההתמודדות עם חום הקיץ. • הישגים אלה הם תודות למאמץ משותף של מערכות המחקר וההדרכה ובעיקר של רפתני ישראל. • "יישור העקומה" הוא יעד חשוב ביכולת השמירה על המשך אספקת החלב בישראל מיצור מקומי. • הידע והאמצעים להשגת יעד זה קיימים ועומדים לרשות הרפתנים. • את תוספת העלות בגין הגברת היצור בקיץ משלם הצרכן (לרפתנים חשוב שעלויות אלה יהיו נמוכות ככל האפשר). • חשוב לכן, להמשיך במו"פ והדרכה במטרה לשפר, לייעל ולהוזיל את עלויות היצור בקיץ, במטרה להמשיך לשמור על חוסנו של הענף.

47. תודה על ההקשבה ובהצלחה לכולנו