390 likes | 927 Views
מערכת השתן. אנטומיה ופיזיולוגיה. נושאי ההרצאה. האנטומיה של מערכת השתן . מבנה ותפקידי הנפרון . תהליך יצירת השתן . הויסות ההורמונאלי של מאזן הנוזלים והמלחים . מערכת רנין-אנגיוטנסין ובקרת לחץ הדם . תפקידי מערכת השתן. שמירת מאזן נוזלים . שמירת מאזן מלחים . הפרשה של חומרי פסולת .
E N D
מערכת השתן אנטומיה ופיזיולוגיה ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
נושאי ההרצאה • האנטומיה של מערכת השתן. • מבנה ותפקידי הנפרון. • תהליך יצירת השתן. • הויסות ההורמונאלי של מאזן הנוזלים והמלחים. • מערכת רנין-אנגיוטנסין ובקרת לחץ הדם. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
תפקידי מערכת השתן • שמירת מאזן נוזלים. • שמירת מאזן מלחים. • הפרשה של חומרי פסולת. • ויסות לחץ דם. • הפרשה ע”י הכליות של הורמון המעודד יצור דם ( אריתרופוייטין). ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
הפרשה ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
מרכיבי מערכת השתן • שתי כליות-מוציאות חומרי פסולת מומסים מהדם ויוצרות שתן. • שני שופכנים-מובילים את השתן מהכליות לשלפוחית השתן. • שלפוחית השתן-משמשת מאגר לשתן. • שופכה - צינור דרכו זורם השתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
בטן- מראה מלפנים ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
בטן - מראה מאחור ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
כליות • מסננים כ 1700 ליטר של דם ביממה. • נפרון- היחידה התפקודית של הכליה. • כמיליון נפרונים בכל כליה. • ניתן לשמור על הומיאוסטזיס גם אחר הרס של כ85% מהנפרונים. • מבצעים סינוןשל מומסים מהדם. • מבצעים ספיגה מחדש של חומרים אל הדם. • מפרישים באופן פעיל יונים כגון נתרן, מימן ואשלגן כדי לשמור על ריכוז קבוע של יונים אלו בנוזל החוץ-תאי. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
כליות • נמצאות גבוה מאשר בד”כ חושבים-בקיר האחורי של הבטן משני צידי עמו”ש, מוגנות חלקית ע”י צלעות 11 ו12. • על גביהם מונחים האדרנלים (יותרת הכליה). • הכליה הימנית מעט נמוכה יותר בגלל הכבד. • שער הכליה נמצא בחלק הקעור הפנימי של הכליות. מהם יוצאים עורקי וורידי הכליה כמו גם השופכנים. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
כליה ימנית ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
כליה ימנית-חתך ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
אספקת הדם לכליות • הכליות מקבלות יותר אספקת דם היחס למשקלן מאשר כל איבר אחר בגוף (כ 1200 סמ"ק שהם כרבע מתפוקת הלב בדקה) • כל נפח הדם עובר דרך הכליות 340 פעמים ביממה. • עורקי הכליה יוצאים ישירות מאבי העורקים ומספקים את מלוא אספקת הדם לכליות. הם מתפצלים לעורקים בין אונתיים (אשר הופכים לעורקי הקשתכאשר הם הופכים למקבילים לבסיסי הפירמידות. • מעורקי הקשתיוצאים העורקים האפרנטייםאשר מספקים את הדם לגלומרולים. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
אספקת הדם לכליות ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
הנפרון • יחידה מייצרת שתן עצמאית, כמיליון יחידות בכל כליה, אורך צינוריות כולל של כ 80 קילומטר. • נפרון קורטיקלי: רוב הנפרונים בכליה הם מסוג זה, אשר קצהו הפנימי מגיע רק עד בסיסי הפירמידות. • נפרוןג'וגסטלומרולרי בעל לולאות ארוכות יותר אשר מגיעות עד לעומק הפירמידות. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
הגלומרולוס – פקעית באומן • גלומרולוס: פקעת צפופה של קפילרות אשר מתפתלת ולבסוף מתנקזת ליצור את הEfferent arteriole . עורקיק זה הוא בעל קוטר קטן יותר ולחצים גבוהים יותר מאשר הAfferent arterioles . • ה Efferent arterioleמתפצלים ליצור רשת קפילרית שניה, אשר מתנקזת לורידים, זאת אחרי ש"ליוו" את מבנה הנפרון לכל אורכו. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
גלומרולוס ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
מבנה הנפרון • 1.יחידה טובולרית המתחילה בקופסית וכוללת מספר מרכיבים: • Proximal convoluted tubule.הצינורית המפותלת הקרובה • Loop of Henle. הלולאה ע"ש הנלה • Distal convoluted tubule. הצינורית המפותלת הרחוקה • כל צינורית הפרשה מתנקזת לתוך צינור מאסף אשר מוביל את השתן ואשר איננו חלק מהנפרון. • 2. יחידת כל דם המלווה את כל המבנה הנ"ל ומתנקזת אל הורידים היוצאים מהכליות ולנבוב התחתון ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
נפרון ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
גלומרולוס: סינון דיפוזי ללא השקעת אנרגיה. מים, גלוקוז, אלקטרוליטים, מולקולות קטנות, חומצות אמינו (לעתים המוגלובין ומיוגלובין). ספיגה בעזרת נשאים: "הפעלת אנרגיה", כ 80% מהמים, גלוקוזה עד לסף ספיגה, כלור וזרחן. הפרשת אלדוסטרון תגרום לאצירת יוני נתרן בתוך החלק של הדם ומונע יציאה חופשית של מים אל הצינורית המאספת המשך ספיגת מים, והפרשת אוראהואמוניה.הזרוע מעלה את הלחץהאוסמוטי ב“צד השתן” לפי 3-4 מהדם הפרשה: תלוית ריכוז ADH בדם. ADH מעלה את חדירות הממבראנות למים בזרוע העולה. ככל שריכוזו יעלה, פחות מים יעברו מכלי הדם ופחות שתן יופרש. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
Juxtaglomerular Apparatus • ממוקם באזור המדולה של הכליה. • אזור מגע בין ה DCT לעורק afferent ולעיתים גם לעורק ה efferent. • בחלק מתאי השריר החלק של העורקיקים יש שלפוחיות המכילות רנין. תאים אלו נמצאים במגע הדוק עם תאים ב DCT הנקראים macula densa • השילוב של 2 סוגי תאים אלו יוצר את ה Juxtaglomerular Apparatus אשר לו תפקיד חשוב בוויסות לחץ הדם. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
Juxtaglomerular Apparatus Efferentart Afferntart DCT ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
בקרה הורמונלית • Anti diuretic hormone (ADH). • Aldosterone. • Renin-Angiotensin. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
Anti Diuretic Hormone (ADH) • בעל תפקיד מרכזי בוויסות נפח השתן. • מופרש מהחלק האחורי של יותרת המוח(posterior pituitary). • מעלה את החדירות של התאים ב DCT ובצינוריות המאספות וגורם לספיגה מוגברת של מים. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
Renin Angiotensine • רנין מופרש מתאים ב juxtaglomerular apparatus בתגובה ללחץ נמוך ב עורקיק ה afferent. • גורם לאנגיוטנסינוגן (הנמצא בדם ) להפוך לאנגיוטנסין 1. • אנגיוטנסין 1 בהמשך הופך בראות לאנגיוטנסין 2. • אנגיוטנסין 2 הוא צורת ההורמון הפעילה והוא מעורר הפרשת אלדוסטרון מיותרת הכליה. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א
Aldosterone • מופרש מבלוטת יותרת הכליה בתגובה לגרוי ע”י אנגיוטנסין 2 • מגביר ספיגה אקטיבית של של נתרן ב DCT ובצינורית המאספת. • מגביר את ההפרשה של אשלגן. ראובן דיכטר -אגף רפואה מד"א