העולם טובע בפסולת

העולם טובע בפסולת

פסולת-הגדרה אשפה או פסולת היא חומר לא רצוי ושאין בו שימוש עוד ועל כן מושלך או ממוחזר. • חברה אנושית מודרנית • גידול דמוגרפי • עלייה ברמת החיים • עלייה ברמת הצריכה

כמה פסולת אנו מייצרים? • במדינת ישראל, גדלה כמות הפסולת בשיעור של כ־5% כל שנה. • כל תושב מייצר בממוצע כשני ק"ג אשפה בכל יום. • בסך הכול מצטברת פסולת בכמות של יותר מחמישה מיליון טונות בשנה. לשם השוואה, כמות זו שווה למילוי מגדלי עזריאלי 50 פעם. • בשנת 2002 ייצר כל אדם בישראל 1.7 ק"ג ליום בממוצע, שהם כ־620 ק"ג לשנה. • לפני עשר שנים כמות הפסולת הממוצעת עמדה על 1.1 ק"ג בלבד.

פסולת מוצקהעובדות ומספרים 1998 7519 עליה בכ-5% לשנה סה”כ 1.2 ק”ג/נפש/יום סה”כ 2.2 ק”ג/נפש/יום • ק”ג/נפש/יום • עיריות 2.25 • מועצות אזוריות 3.56 • מועצות מקומיות 1.96 • מיעוטים 1.52

הודעה לעיתונות: "המשרד להגנת הסביבה: כמות הפסולת הממוצעת שייצר אדם בישראל בשנת 2005 הינה 1.53 ק"ג ליום; כ- 560 ק"ג בשנה". הרשות המקומית כמות יומית מיוצרת לאדם (ק"ג) סביון 4.47 אילת 3.45 אפעל 2.98 תל אביב 2.69 ירושלים 1.26 באר שבע 1.66 רהט 0.34

כמות הפסולת לנפשק”ג/נפש/שנה ארה”ב 730 קהילה אירופית 430 ישראל 660

מרכיבי הפסולת הביתית 2005(לפי משקלם) (לפי נפחם)

הרכב הפסולת המוצקה (1975 - 2010)

הטיפול בפסולת בישראל בעבר נהגו הרשויות המקומיות לפנות את הפסולת המיוצרת בתחומן למזבלה המקומית וכתוצאה מכך צמחו הרי פסולת ברחבי הארץ. הרי האשפה גרמו למפגעים נופיים קשים, למפגעי ריח, לפגיעה בערך הקרקע, למפגעי זיהום אוויר עקב השריפות החוזרות ונשנות שפרצו באתרים אלו, ומעל הכול, תשטיפי הפסולת חלחלו לאדמה וזיהמו את מאגרי המים המועטים של מדינת ישראל. כמו־כן, הם גרמו להתרבות מזיקים ומפיצי מחלות ומשכו ציפורים שסיכנו נתיבי תעופה.

שעור היסטוריה • בראשית שנות ה-90 פעלו בארץ מאות מזבלות לא חוקיות • מתוכן 77 אתרים גדולים שקלטו פסולת עירונית כל יום • התוצאה: • זיהום קרקע • זיהום מים ומי תהום • תפיסת קרקעות יקרות וירידת ערך קרקע • מפגעי נוף • הפרעה לתנועה אווירית

שיעור היסטוריה –המשך • ב-1993 החליטה הממשלה על : • סגירת המזבלות • הקמת אתרי פסולת מוסדרים • מציאת פתרונות חליפיים להטמנה • סיוע ביניים לרשויות

13 שנים מאוחר יותר • כל האתרים הבלתי מוסדרים נסגרו (77) • שבעה אתרים חדשים או משודרגים מושלמים בתקופה הקרובה • אין כמעט הטמנה באתרים פירטיים, למעלה מ 90% מהפסולת מפונה לאתרים מבוקרים ומוסדרים • אחוז מיחזור כ- 20%

טיפול משולב באשפהIntegrated Waste Management הפחתה במקור Reduce שימוש חוזר Reuse אנרגיה מפסולת Waste to Energy מיחזור Recycle הטמנה Landfilling

הפתרון: טיפול משולב בפסולת שימוש חוזר צמצום במקור פסולת לאנרגיה הטמנה מיחזור

הפחתה במקורעצירת מגמת הגידול, או אף הקטנה של כמות הפסולת המיוצרת ורעילותה • יתרונות • סביבתי • כלכלי • חסרונות • בעיית נראות • קושי ביישום

הפחתה במקורכל פעולה הקשורה בעיצוב, ייצור, רכישה או שימוש בחומרים או במוצרים המובילה להפחתת כמות ורעילות הפסולת לפני כניסתה לזרם הפסולת • יתרונות • סביבתי • כלכלי • חסרונות • בעיית נראות • קושי ביישום

הפחתה במקור • הפחתה במקור הנה הדרך הפשוטה והזולה ביותר להפחתת כמויות הפסולת, על ידי אימוץ מספר עקרונות בסיסיים: • העדפת מוצרים ללא אריזה מיותרת • קניית אריזות ענק ושקיות מילוי • הפחתת השימוש בשקיות חד פעמיות המחולקות בכל מקום • העדפת רכישת מוצרים בעלי תו ירוק • קניית מוצרים חסכניים ביצירת פסולת • ההשקעה בחקיקה, בחינוך ובהעלאת המודעות נמוכה בהרבה מההשקעה בטיפול בפסולת ולכן הדבר משתלם כלכלית. להפחתה במקור יש יתרון רב מבחינה סביבתית על פני מיחזור, הדורש השקעת אנרגיה רבה בפסולת.

שימוש חוזרמתייחס למוצרים שנאספו בדרכים שונות לאחר שימוש, במטרה להשתמש בהם מחדש לצורך אותה מטרה לה נוצרו • יתרונות • כלכלי • שיפור במצב הניקיוןברשות הרבים • חסרונות • כלכלי • הקמת מערך איסוף ושטיפה לשימוש חוזר • בריאות ובטיחות • פיתוח טכנולוגיות אריזות משניות מכלי זכוכית

שימוש חוזרמתייחס למוצרים שנאספו בדרכים שונות לאחר שימוש, במטרה להשתמש בהם מחדש לצורך אותה מטרה לה נוצרו • חסרונות • כלכלי • הקמת מערך איסוף ושטיפה לשימוש חוזר • בריאות ובטיחות • פיתוח טכנולוגיות • יתרונות • כלכלי • שיפור במצב הניקיוןברשות הרבים

שימוש חוזר בישראל • בישראל קיים שימוש חוזר במספר תחומים: • בקבוקי בירה 0.5 ליטר • בקבוקי מים מינרלים 5 ליטר למתקני שתייה • אריזות קרטון ופלסטיק לתוצרת חקלאית • אריזות פלסטיק לאספקת מוצרי מזון (לחם, חלב) • משטחי עץ • צמיגי משא ואוטובוס העוברים חידוש לשימוש חוזר • טונרים ומחסניות דיו

הפקת אנרגיה מפסולת (פל"א) טיפול בפסולת בשיטות שונות תוך כדי ייצור אנרגיה. • חסרונות: • עלות הקמה יקרה • עלויות טיפול יקרות • יתרונות: • הפחתת כמות הפסולת ב- 70% - 90% • הפקת אנרגיה נקייה

פסולת לאנרגיה(פל"א) • שריפת פסולת • תסיסה אנארובית • גאזיפיקציה • פירוליזה • פלזמה (שריפה בחום גבוה במיוחד) • ביקוע גרעיני מאולץ- שיטה לניטרול פסולת רדיואקטיבית באמצעות מגברי אנרגיה.

שריפת פסולת • השיטה הנפוצה מבין אלה היא השריפה, וכיום שהיא משיגה את צמצום נפח וכמות הפסולת המועברת להטמנה ב־70 עד 90 אחוז. • יתרונות נוספים: • נטרול מרכיבים מסוכנים הקיימים בפסולת, (סטריליזציה - שריפת חיידקים) • מניעת זיהום מי תהום • דרישת שטח קטנה בהשוואה להטמנה • הפקת אנרגיה ליצירת חום ו/או חשמל • העלות הגבוהה הדרושה להקמת מתקן שריפה וההתנגדות של הציבור מונעים הקמת מתקן שריפה בארץ, ניסיון לקדם מתקן שריפה בעמק זבולון ליד חיפה הוקפא. זאת אף על פי שהניסיון העולמי מראה כי ההשקעה לטווח ארוך זולה יותר מהטמנה וכי ניתן לתכנן מתקני שריפה אפילו במרכזי הערים מבלי שיגרמו למפגעי זיהום אויר. מפעל כזה פועל בעיר קופנהגן ויתרונו בכך שהוא מוזיל את עלויות שינוע האשפה עד מאד.

שרפת פסולת לאנרגיה סילוק פסולת באמצעות שריפה מבוקרת ללא יצירת מפגעים סביבתיים • מטרות עיקריות: • הקטנה של נפח הפסולת (%90-70) • ייצור אנרגיה – Waste To Energy • יתרונות • חיסול 80% מהפסולת • שטח מצומצם • הפחתת גזי חממה • אנרגיה • חסרונות • NIMBY • חשש לזיהום אויר • עלויות

מתקני שריפה

תסיסה אנארובית • הפרדה פיסקלית/מכנית של מרכיבי הפסולת שאינם פריקים • טיפול במרכיב האורגני באמצעות טיפול ביולוגי - עיכול אנארובי על ידי חיידקים. • תוצרי העיכול • כמויות מסחריות של גז מתאן, ליצור חשמל וחום. • כמויות קטנות של בוצה ביולוגית יציבה, מתאימה לשימוש כקומפוסט בחקלאות. • מתכות, זכוכית ופלסטיק למיחזור.

מפעל לטיפול תרמי בפסולת

אנרגיה מפסולת – יתרונות וחסרונות • חסרונות • עלות הקמה ותפעול גבוהים. • בעיה בסילוק שאריות אפר ושריפה. • Not In My Back Yard (NIMBY) • חשש מפני הבלתי נודע • פגיעה בפוטנציאל מיחזור של חומרים • זמן הקמה ארוך יתרונות • הקטנת נפח ב-90-70 אחוזים. • מיקום קרוב למקום ייצור הפסולת. • ייצור אנרגיה. • שטח קרקע קטן. • אורך חיים ארוך. ערך ההיסק של הפסולת הישראלית כ- 2,100 קק"ל לק"ג

מיחזור מִחזור הוא תהליך שבו מפרקים פסולת ו"מחזירים" אותה למצב של חומר גלם, אשר ישמש לייצור מוצרים חדשים. המחזור מאפשר חיסכון בחומרי גלם בתוליים מצד אחד ומצמצם את כמויות הפסולת והזיהום מצד שני, ועל כן נודעת לו חשיבות גם כלכלית וגם אקולוגית.

יתרונות המיחזור • הקטנת כמויות הפסולת המועברות להטמנה והקטנת היקף השימוש בקרקעות להטמנת פסולת • הגברת והסדרת הטיפול בפסולת מוצקה ברשויות. • שיפור במצב הניקיון ברשות הרבים. • חסכון משאבי טבע (אי שימוש בחומרי גלם בתוליים, אנרגיה, מים וכו’)

תחזית גידול בשיעורי המיחזור בישראל

הסיבות לגידול המיחזור בישראל • סגירת מזבלות בלתי מוסדרות ועליית מחירי ההטמנה. • שיפור בטכנולוגיות המיחזור • גידול ביוזמות הפרטיות בנושא. • העברת הפסולת למפעלי המיון והמיחזור (נע”מ עפולה, קומפוסט גליל מערבי) המהווים אלטרנטיבה לסילוק הפסולת מרשויות מקומיות שמסביבם. • הגברת מודעות הציבור ונבחרי הרשות לנושא איכה”ס בכלל והטיפול בפסולת בפרט.

בעיות בקיום מערך מיחזור • עלות ההטמנה בישראל עדיין נמוכה יחסית. • העדר חקיקה תומכת ותמריצים כלכליים למיחזור. • חוסר ביקוש למוצרים העשויים מחומר ממוחזר. • העדר תשתית לתחנות מעבר עם קווי מיון. • העדר סיוע להקמתם והרחבתם של מפעלי מיחזור.

מיחזור בישראל עובדות ומספרים 2000 מתוך 4.5 מליון טון/שנה

הטמנה הטמנת הפסולת בישראל עברה דרך ארוכה מתחילת שנות התשעים:

הבסיס לטיפול המשולב בפסולת מוצקה הינו הטמנה במטמנות מוסדרות, ללא יצירת מפגעים סביבתיים. ככל שנפעל לצמצום כמות הפסולת, תמיד תשארנה שאריות להטמנה. • אתר הטמנה מוסדר חייב שיהיו בו תשתיות למניעת מפגעים סביבתיים כגון: • איטום קרקעות האתר למניעת זיהום קרקע וזיהום מי תהום • מערכת לאיסוף וטיפול בתשטיפים ("מיצי זבל") • מערכת לאיסוף וטיפול בגזים • הפסולת המוטמנת מפוזרת על פני השטח בשכבה בעלת עובי אחיד, מהודקת ומכוסה בשכבת כיסוי. עם תום השימוש נסגר האתר ועובר תהליך שיקום למניעת מפגעים בעתיד.

פסולת בניין כמות פסולת הבניין הנוצרת בישראל בשנה מוערכת בכ־7.5 מיליון טון (כמות זו גדולה בכ־140% מכמות הפסולת הביתית הנוצרת בשנה בארץ). לאתרי פסולת מוסדרים מגיעים כמיליון טון בלבד, שאר הפסולת מושלכת באופן פראי בשטחים פתוחים, בשדות ובצדי דרכים, דבר הגורם למפגעים סביבתיים רבים. כיום כל רשות מקומית מחויבת לדאוג לאתר פסולת בניין ולאכוף את הפניית הפסולת על הקבלנים. בפועל אכיפה זו לוקה בחסר.

פסולת מסוכנת פסולת מסוכנת- כפסולת אשר בלי טיפול מתאים יכולה לגרום נזק לאדם הבא עימה במגע. חומרי ניקוי, חומרי הדברה ורעלים אחרים, צבעים ודבקים, מוצרי אלקטרוניקה, מדי חום (כספית), חומרים לרכב, שמנים, כדורי נפטלין, נורות פלורסנט, טרפנטין, תרופות ישנות סוללות כיום אין איסוף פסולת מסוכנת ביתית בארץ. בעולם מקובל לעשות ימי איסוף פסולת מסוכנת בערים אשר מרוכזים פעמיים בשנה. החברה לשירותי איכות סביבה ברמת חובב אוספת פסולת מסוכנת ממספר יישובים קטנים שבסביבתה כפיילוט, על ידי בחירת אדם אחראי על הנושא ביישוב והצבה של מתקן איסוף נעול עם שעות פתיחה מוסדרות.

סוללות כל אזרח בישראל צורך כ־9 סוללות לשנה המצטברות לכ־1.1 ק"ג סוללות למשפחה בממוצע. הסוללות מכילות חומרים מסוכנים החומציות הגבוהה של האשפה במזבלות רגילות גורמת לשחרור החומרים הרעילים מתוך הסוללה, ואלה נשטפים עם הגשמים אל האדמה ועלולים לחלחל אל מי התהום. לא ניתן לנקות את המתכות הכבדות ממי התהום והן מוסיפות להפיץ זיהום זמן רב לאחר שהשתחררו ולגרום לסגירת בארות מחשש לסרטן. המשרד לאיכות הסביבה החל כבר בשנת 1994 בתהליך של איסוף סוללות משומשות מהציבור והעברתן להטמנה מסודרת באתר לפסולת מסוכנת ברמת חובב. בכל מקרה מומלץ להעדיף ולהשתמש בסוללות "ירוקות", אשר מכילות כמות מופחתת של כספית.

מה אנחנו יכולים לעשות? חומרים מסוכנים • חומרים מסוכנים: • מומלץ לקנות רק את הכמות הדרושה. • נשתמש במוצר עד סופו, לפני שקונים מוצר חדש. • יש לשמור את המוצר במכל המקורי ולשמור על שלמות התווית. • בחומרים מסוכנים יש להשתמש רק במקומות מאווררים. • יש להימנע משאיפה של תרסיסים ושל אדי חומרים מסוכנים (כדי למנוע פגיעה בריאות וספיגה של החומר הרעיל לתוך הדם). • יש לשמור על חומרים רעילים מחוץ להישג ידם של ילדים ושל חיות מחמד. • אין לערבב מספר חומרים ביחד, גם לא בדרך להשלכתם לאשפה. • סוללות משומשות לא נשליך לפח האשפה אלא רק למכלי האיסוף המיוחדים לסוללות. • שאריות של צבע או של מדלל הצבע לא נשפוך בכיור או על האדמה. • נשתמש במוצר עד סופו. אם נשארו שאריות מן החומר המסוכן, מומלץ לתת אותו למישהו שזקוק לו. דוגמה: שאריות צבע ניתן לתרום למוסדות או לאנשים שזקוקים להן.

מה אנחנו יכולים לעשות? • הכנת קומפוסטר ביתי • דחיסה והקטנת נפח הזבל • מיון האשפה הביתית • חינוך והסברה בסביבה הקרובה • מודעות

תודה על ההקשבה!!!

חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ”ג - 1993 • החוק הסמיך את השר לאיה”ס להתקין תקנות וצווים בכל הנוגע לביצועו, • לרבות יעדי מיחזור. • תקנות איסוף ופינוי פסולת למיחזור (חובת פינוי פסולת למיחזור), • התשנ”ח - 1998 • התקנות נכנסו לתוקף ב- 1.7.1998 , הרשויות המקומיות מחויבות בהפחתה הדרגתית של כמות הפסולת שלהן, באמצעות פינוי חלק ממנה למיחזור, באחוזים כמפורט להלן: • %10 לפחות - עד 31 בדצמבר 1999 • %15 לפחות - עד 31 בדצמבר 2000 • %25 לפחות - עד 31 בדצמבר 2007

עיקרי חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט -1999 • כל מיכל משקה (מפלסטיק, זכוכית ומתכת) שקיבולתו בין 100 מ"ל ל- 1.5 ליטר (לא כולל) מחויב בפיקדון בסכום של 25 אג'. • על בתי העסק לגבות את הפקדון מחד ולהחזירו ללקוח מאידך. • החוק מטפל בכ- 550 מליון מכלי משקאות. • המחזור השנתי המוערך הנו כ- 125 – 150 מליון ₪. • החוק מחייב הפניית 90% מהמכלים הנאספים למיחזור. • החוק מאפשר הקמת "תאגיד מיחזור" לטיפול בהוראות החוק.

חוק הפיקדון – נתוני איסוף ומכירות סה"כ מכירות 2,802,210 סה"כ איסוף 1,532,419

חוק הפיקדון – אחוזי איסוף

עקרונות תיקון חוק הפיקדון • הרחבת תכולת החוק למכלי משקה בנפח 1.5 ליטר ומעלה • אחריות יצרנים ויבואנים • חיוב כלל בתי העסק בקבלת מכלי משקה ריקים והשבת דמי הפיקדון (בדירוג ע"פ גודלם) אושר בקריאה ראשונה

העולם טובע בפסולת