550 likes | 691 Views
David Hockney. מצגות קלריטה ואפרים. דייוויד הוקני אמן בריטי שמקום מושבו בקליפורניה. הוקני נולד ב-9 ביולי 1937, בברדפורד שבאנגליה . למד בבית היסודי ובקולג' המלכותי לאומנות בלונדון, שם פגש את R. B. Kitaj . ואף החל ליצור פופ ארט.
E N D
David Hockney מצגות קלריטה ואפרים
דייוויד הוקני אמן בריטי שמקום מושבו בקליפורניה. הוקני נולד ב-9 ביולי 1937,בברדפורד שבאנגליה . למד בבית היסודי ובקולג' המלכותי לאומנות בלונדון, שם פגש את R. B. Kitaj. ואף החל ליצור פופ ארט. עבודותיו המוקדמות מכילות גם אלמנטים אקספרסיוניסטים, המזכירים במעט יצירות של פרנסיס בייקון.
את הציור הגדול ביותר שעשה אי פעם, תרם דייוויד הוקנילמוזיאון טייט בלונדון. היצירה, "Bigger Trees Near Warter", שמידותיה 4.6 X 12מ', מורכבת מ-50 בדים קטנים ונראה בה נוף טיפוסי של מחוז יורקשייר. היא הוצגה לראשונה בשנה שעברה ברויאל אקדמי ותוצג בטייט ב-2009. מנהל המוזיאון, ניקולס סירוטה, אמר כי בתמונה זו הצליח הוקני לשלב במיומנות רבה בין המסורת הקלאסית של ציורי נוף, לבין שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, בקנה מידה מונומנטלי. הוקני, המתגורר כעת בלוס אנג'לס, צייר את התמונה ביורקשייר שבה גדל. לא ברור מה שוויה של התמונה, אבל סירוטה רמז כי הוא עולה על זה של היצירה המפורסמת ביותר של הוקני, "The Splash", שנמכרה ב-2006 ב-2.6 מיליון ליש"ט.
לעתים מוצאים ביצירותיו, כמו למשל בציור We Two Boys Together Clinging (1961), ששמו לקוח משיר של וולט ויטמן, אזכורים להומוסקסואליות שלו.
הוא יצרגם הדפסים, דיוקנאות של חברים ועיצב תפאורות, עבור לה סקאלה ועבור המטרופוליטן אופרהבניו יורק. הוקני למד ליתוגרפיה בבית ספר לאומנות בברדפורד שביורקשייר. המיזם הגדול הראשון שלו ביצירת הדפסים,היה סדרה של שישה-עשר תחריטים בהם הוא מציג את Rake's Progress של הוגרת' באופן אוטוביוגרפי. בשנות השישים בקליפורניה הוא יצר, יחד עם קן טיילר, סדרה נוספת של הדפסים תחת הכותרת "A Hollywood Collection” חלק ניכר מהליתוגרפיות שלו הן דיוקנאות של חברים, במקרים רבים מדובר בזה של סיליה בירתוול. בשנת 1982 יצר הוקני שני תחריטים לכבוד פבלו פיקסו, שאת עבודתו העריץ וממנה הושפע.
הוקני גם עסק בצילום, או ליתר דיוק, בקולאז'י צילום. הוא השתמש במספר משתנה (5 - 150) של תמונות פולרויד או תדפיסי מעבדות צילום של פריט אחד כדי ליצור תמונות מורכבות. בשל העובדה שתמונות אלו מציגות את אותו הדבר אבל מנקודות מבט שונות ובמרווחי זמן קצרים, התוצאה היא יצירה המזכירה יצירות קוביסטיות . יחד עם זאת יש בקולאז'ים אילו גם מן הדיון בשאלה כיצד פועלת הראיה האנושית . חלק מהתמונות הן תמונות נוף, האחרות הן דיוקנאות. Peter Schlesinger, London, 1972
קולאז'ים מצולמים אלו הופיעו ביצירותיו בעיקר בין השנים 1970 - 1986. נושא הצילום זז בעת שצולם ועל כן בתמונות נראית תנועתו של המצולם מנקודת המבט של המצלם. ביצירות המאוחרות יותר שינה הוקני את הטכניקה שלו והזיז את המצלמה סביב נושא הצילום. הוא שם לב בשנות השישים המאוחרות שצלמים השתמשו במצלמות בעלות עדשות רחבות-מפתח כדי לצלם. הוא לא אהב את זה כיוון שתצלום שכזה מעוות את התמונה ויוצר תמונה שונה מזו הנקלטת בעין אנושית. הוא עבד על תמונה של סלון בלוס-אנג'לס ,בה הסלון והגינה הופיעו יחדיו: הוא צילם מספר תמונות פולארויד של הסלון והדביק אותן זו לזו, מבלי שהתכוון ליצור מהן יצירה נפרדת. כשהביט בתמונות המחוברות הבין הוקני שזה עתה יצר נראטיב כאילו הצופה נע בחדר. בעקבות תגלית זו החל הוקני לעבוד יותר ויותר עם המצלמה . בזמן זה הפסיק לצייר כדי להקדישו לפיתוח סגנון הצילום החדש.
Merced River, Yosemite Valley, 1982, photographic collage
Patrick Procktor, London 1982
Gregory reading Kyoto 1983
Mother Yorkshire Moors August 1985
An Image of Celia 1984-86
David Hockney 1984 1986
'Pearblossom Highway' shows a crossroads in a very wide open space, which you only get a sense of in the western United States. . . . [The] picture was not just about a crossroads, but about us driving around. I'd had three days of driving and being the passenger. The driver and the passenger see the road in different ways. When you drive you read all the road signs, but when you're the passenger, you don't, you can decide to look where you want. And the picture dealt with that: on the right-hand side of the road it's as if you're the driver, reading traffic signs to tell you what to do and so on, and on the left-hand side it's as if you're a passenger going along the road more slowly, looking all around. So the picture is about driving without the car being in it.
Thus David Hockney described the circumstances leading to the creation of this photocollage of the scenic “Pearblossom Highway” north of Los Angeles. His detailed collage reveals the more mundane observations of a road trip. The littered cans and bottles and the meandering line where the pavement ends and the sand begins point to the interruption of the desert landscape by the roads cutting through it and the imprint of careless travelers.
Pearblossom Highway II David Hockneycomposed the picturesque photographic collagePearblossom Highwayin 1986 off of the segment of Route 138 bearing that moniker. It may be viewed at theGetty Museum in Los Angeles.
Most photographers think that the rules of perspective are built into the very nature of photography, that it is not possible to change it at all. For me, it was a long process realizing that this does not have to be the case.
When making his two photocollages of Pearblossom Highway, David Hockney positioned himself closer to or more distant from his subjects, choosing which elements in the scene should be large and which should be small. By reassembling views from multiple perspectives, he applied ideas borrowed from Cubist painting to produce a rich, compound image that he considers "a panoramic assault on Renaissance one-point perspective." Hockney made this work as a preparatory study for the final version, Pearblossom Hwy., 11 - 18th April 1986, #2,which measures approximately six-and-a-half by nine feet. Aside from scale, the principal differences between the two versions are the distortion of the stop sign in the foreground and the left and right edges of the composition. http://www.youtube.com/watch?v=LC37PFNt0nI&feature=related
The Thirteenth V.N. Painting, 1992
Snails Space with Vari-Lites, "Painting as Performance", 1995-1996
Snail's Space, Second Detail, 1995
דייוויד הוקני היה הצייר הראשון שקיבל את הפרס Praemium Imperiale בתחום הציור,יחד עם הצייר ההולנדי וילם דה קונינג. Praemium Imperiale The Praemium Imperiale ("World Culture Prize in Memory of His Majesty Prince Takamartsu") is a prize for artists that has been awarded since 1989 at the suggestion of the Emperor of Japan. It is intended to be a "Nobel Prize in art" and an expansion on the Nobel Prize in Literature to other fields of fine art.