קטע מאלף שכתב חנוך דאום במעריב מ-10.6.05 :

1. קטע מאלף שכתב חנוך דאום במעריב מ-10.6.05 : קבעו לכם דייט חודשי קבוע עם כל אחד מילדיכם. הקדישו אותו לדרישה אמיתית בשלומם. הקשיבו להם באמת. דברו איתם. השיאו להם עצה. אחת לחודש, בלי חיפופים ותירוצים, קיימו את הדייט הזה. גם אם אתם גרים באותו בית. גם אם נדמה לכם שאתם פוגשים בהם בכל יום.

2. כתבו מכתב שבו אתם מסבירים לאדם קרוב מדוע אתם אוהבים אותו. אל תתקמצנו במילים. נמקו. רדו לפרטים. כתבו לו על כל מה שטוב בו. על כל מה שיפה. ספרו לו כמה הוא חשוב לכם. כמה הוא יודע להקשיב. כמה הגון, מעניין, מתחשב ומשעשע הוא. ספרו לו כי הוא חשוב לכם. ולבסוף, גם אם הוא שכן, בן משפחה, או עמית שאתם פוגשים כל בוקר בעבודה, שלחו לו את המכתב בדואר. כתבו מכתב כזה גם לעצמכם.

3. אל תקראו עיתון כאשר אתם אוכלים. אל תראו טלוויזיה. אל תעמדו ותאכלו מהסיר. כאשר אתם אוכלים, אכלו. התלבשו לארוחה, חממו אותה, סדרו אותה יפה בצלחת, הסתכלו על האוכל בטרם הוא נכנס לפיכם. לעסו היטב. טפלו בחשבונות אחרי הארוחה. דברו בטלפון אחריה. כאשר אתם אוכלים, אכלו, השאר יחכה.

4. הקדישו לעצמכם חצי שעה ביום. קבעו את זה בפגישה ביומן. פגישה עם עצמכם. עצמכם זקוק לזה. עצמכם נואש לזה. מגיע לו. צאו מהבית, צאו מהמשרד ושבו חצי שעה בחוץ, בלי גג או קירות. שבו בחוץ, על ספסל ציבורי, על אבן נוחה, על גג משרד גבוה, על דשא ירוק עם מעט צל. שבו והשקיפו על העולם וראו את דמותכם משתקפת בו. אל תחשבו על המשך היום. אל תחשבו גם על ראשיתו. חשבו רחוק. הפליגו עם מחשבותיכם אל מקום בלתי נראה, בלתי מושג. נסו לחלום, לייחל, לקוות. את רוב חייכם אתם מקדישים לאחרים. חצי שעה ביום הקדישו לעצמכם. רק לעצמכם.

5. נסו ליצור, נסו לצייר, לפסל, לכתוב שיר, נסו לרקוד. נסו לנגן בחלילית או בפסנתר. הרכיבו פאזלים. התמודדו עם משחקי חשיבה חמודים. נסו לבנות קערה מחימר. לא נולדתם כדי לנייד עכברי מחשבים. יש לכם שימושים נוספים. גלו אותם. לכו. לכו שלא על מנת להגיע. לכו שלא על מנת לקבל פרס. לכו שלא על מנת לרזות. לכו כדי להרגיש את הרגליים. לכו כדי ללכת. לכו להנאתכם. לכו. פשוט לכו.

6. קנו ערסל. הרשו לעצמכם להתערסל בו. הרשו לעצמכם להתרכבל בו. הרשו לעצמכם לשקוע בו באמת ולחזור למצב העוברי שבו החלו חייכם. יש הרבה מטלות ומשימות כבדות בחיים הללו, אבל ישנם רגעים שבהם כל מה שצריך כדי להסתדר, זה לשכב בערסל ולהנדנד. הרשו לעצמכם להיות פחות זמינים. כבו את הסלולרי כאשר אתם בבית. כבו את הסלולרי כאשר אתם במשרד. כבו אותו בנסיעות. היו פחות קלים להשגה, קשה לחשוב, להרגיש, לתכנן, לקוות, לאהוב ולחיות כאשר הסלולרי מייבב בהתמדה. כבו את הסלולרי ותמצאו שיש חיים.

7. בחרו ערב אחד בכל שבוע שבו הטלוויזיה מכובה. הוציאו אותה מהשקע ושימו עליה כיסוי. ערב אחד בשבוע התייחסו אליה כאל טלוויזיה מקולקלת. ערב אחד בשבוע פנו לעצמכם את כל השעות הארוכות הללו. ערב אחד בשבוע דברו עם בני משפחתכם כאשר פניכם מופנות אליהם ולא אל המסך. ערב אחד בשבוע, רק ערב אחד בשבוע, חפשו את ההתרחשות בדמיונכם ולא במכשיר הטלוויזיה.

8. סמנו את קיומה של השבת. תעשו קידוש בליל שישי. הדליקו נרות. ערכו ארוחה משפחתית. סמנו את זכותכם לקיים ערב לא שגרתי אחד בשבוע. לא משנה אם אתם שומרים או לא שומרים שבת, תנו לה לשמור עליכם. הכינו רשימה מפורטת של כל הדברים הטובים שיש לכם בחיים. הבריאות, המשפחה, הבית, מזג האויר, יכולות הבישול של חמותכם, הכדורגל ביום שישי, בעל המכולת שמסביר פנים. כל דבר שגורם לכם רגע של נחת. כל דבר שנותן לכם תקווה קטנה לעתיד סגול. קראו בה ועדכנו אותה מעת לעת.

9. הוציאו מאה שקל מהכספומט, חפשו עני הפושט ידו ברחובה של עיר, גשו אליו, לחצו את ידו ותנו לו את השטר. העני ירגיש טוב, אבל זה כלום לעומת איך שאתם תרגישו. בכו. כאשר עצוב, בכו. כאשר לחוץ, בכו. כאשר קשה, בכו. כאשר אתם רוצים לבכות, בכו. אל תחסמו את זה, אל תתביישו בזה, אל תנסו לגבור על זה. אם יש דמעות שרוצות לזלוג, צריך לתת להן לעשות זאת. זה מזכך.

10. דברו על מה שכואב לכם. אל תטייחו. אל תנסו להתמודד לבד. אל תחשבו שאיש לא יאזין לכם. אל תחששו להיראות חלשים. אל תחששו להטריח. גשו לחבר קרוב, לבן משפחה אהוב וספרו לו מה כואב. שתפו אותו במה שקשה. חלקו איתו את מה שטורד, שרודף, שמאיים, שמטלטל, שמפריע לישון. אל תתמודדו עם הכל לבד. איש לא יתן לכם תעודת הצטיינות על כך שלא בקשתם עזרה, שלא התייעצתם. מותר להיות חלשים.

11. רכשו כורסה חדשה או כיסא נוח מתנדנד ושימו אותו בחדר השינה שלכם. לא בסלון, לא במרפסת, לא בשום מרחב ציבורי בבית. בחדר שלכם. איכשהו, כאשר אנחנו נהיים הורים, החדר שלנו הופך להיות מקום אפור של מבוגרים, בעוד חדרי הילדים נעמסים בכל טוב. הפכו את החדר שלכם למקום שנעים להיות בו גם כשלא הולכים לישון. שתו הרבה מים קרים.

12. בקרו את סבתא שלכם. אל תסתפקו בשיחת הטלפון השבועית. סעו לפגוש בה, בקרו אותה, לא כדי לעשות עימה חסד. בקרו אותה כדי לעשות טוב לעצמכם. כדי להיכנס לפרופורציה. כדי להיזכר שהחיים לא תמיד ממהרים. שעה עם סבתא היא המדיטציה הטובה ביותר.

13. הכינו לעצמכם דיסק אוסף פרטי. שימו בו את השירים שלכם. רק את השירים שלכם. הכניסו לדיסק את השירים שמעוררים בכם עצב מתוק, שירים שמזכירים לכם איך פרחה בכם האהבה, שירים שיחזירו אתכם לימים של חופש. זה לא יהיה עוד דיסק אוסף, זה יהיה פסקול, פסקול המורכב משירים שאוצרים זכרונות. פסקול שדוקר את לבכם. פסקול החיים שלכם. ותגלו שלא כל כך נורא פה.

14. שבת שלום לך, שבת של מנוחה ונחת. הנעימה: החיים היפים