ערב-הסעודית בתקופת אבן סעוד (1953-1901): חילופי אליטות כראי להתפתחות המדינה

1. מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי אוניברסיטת חיפה ערב-הסעודית בתקופת אבן סעוד (1953-1901): חילופי אליטות כראי להתפתחות המדינה מרצה: נחום שילה אוניברסיטת ת"א 24 מרץ 2009

2. המדינות הסעודיות הראשונות • המדינה הסעודית הראשונה (1818-1744): הוקמה על-ידי מחמד בן סעוד והשיח' מחמד בן עבד אל-והאב (מייסד הוהאביה), שלטה בשיאה על רוב חצי-האי, נחרבה בידי האימפריה העוסמאנית. • המדינה הסעודית השנייה (1891-1825): הוקמה על-ידי תרכי בן עבדאללה בן מחמד בן סעוד והשיח' עבד אל-רחמן בן חסן, שלטה בשיאה על רוב חצי-האי, קרסה בשל בעיות פנים ועימותים עם המעצמות. • שתי המדינות: ישויות מדינתיות-שבטיות – ברית בין קבוצות שבטיות לצרכי הגנה וסחר, הכוללת שיתוף פעולה בין הנוודים (חיילים) ויושבי הקבע (סוחרים ואנשי ממשל). • בשתי ישויות אלו התקיים "משטר צ'יף" (Chiefdom)– שלטון מינימאלי, היעדר קווי גבול/תיחום טריטוריאלי ולכידות מדינתית מועטה. תחושת הנאמנות הייתה כלפי היחידה השבטית.

3. המדינה הסעודית השלישית – כיבושים והתרחבות • 1902-1901 :כיבוש ריאד על-ידי אבן סעוד • 1912-1902 : כיבוש נג'ד • 1913 : כיבוש אל-חאסה והאזור המזרחי • 1921-1919 : כיבוש עסיר • 1921 : כיבוש חאיל וג'בל שמר • 1925-1924 : כיבוש החג'אז כוח מרכזי בכיבושים:האח'ואן – לוחמים בני שבטים מאזור נג'ד, קנאים לאמונה הוהאבית. • 1930-1927:מרד האח'ואן ודיכויו בידי אבן סעוד • 1932: הקמת הממלכה הערבית הסעודית

4. ערב-הסעודית לאחר כיבוש החג'אז – שינוי מגמה לאחר השלמת כיבוש החג'אז (מכה, מדינה, טאא'ף, ג'דה), ובפרט לאחר דיכוי מרד האח'ואן – המדינה הסעודית משתנה: • נפסקת ההתרחבות הטריטוריאלית. • ניכר מעבר מצ'יפדום למדינה יותר מודרנית ומסודרת. • מסומנים גבולות מדיניים. • מתפתחים יחסי החוץ ויחסי הסחר. • מוקם מינהל: מיניסטריונים, מוסדות ממשל וכלכלה. • מונהג תקציב מדינה. • ניכר מאמץ לאכוף את מרות המדינה בפריפריה. • מתגלה הנפט. • השינויים: מזכירים את התיאוריה של ההיסטוריון והסוציולוג אבן ח'לדון (המאה ה-14): שבט שמתעצם, שכובש שטחים וששולט על אוכלוסיות אחרות מוצא עצמו לבסוף נאלץ להפסיק לכבוש ולהתחיל בהקמת מינהל.

5. התמורות בערב-הסעודית – מבט פנימה מחקרים רבים על ערב-הסעודית בתקופה הנידונה תולים את התמורות שחלו באופייה רק בגורמים מדיניים ו/או בתכניותיו ובמעשיו של אבן סעוד. אולם, ניתן להסביר את תהליכי התפתחותה של ערב-הסעודית באמצעות ניתוח התמורות החברתיות, כלומר – בשינויי אליטות, בהתרבותן ובחילופיהן. "אליטה" - שכבה או קבוצה של אנשים, אשר לדעת עצמה ולדעת אחרים, ראויה להחזיק בשלטון או להשתתף בו, לקחת חלק מהותי בחיים הפוליטיים, הכלכליים, הדתיים והתרבותיים במדינה ולהשפיע על אופן התפתחותה במישורים שונים.

6. מי היו האליטות ? בתחילת הדרך (בעת כיבוש ריאד): בני משפחת סעוד, אנשי דת בכירים ממשפחת אא'ל אל-שיח', מפקדים צבאיים משבטים מסוימים, משפחות הנמצאות בברית עם אבן סעוד (למשל:משפחת סדירי). בתקופת הכיבושים(1921-1912): נוספו האח'ואן כאליטה צבאית, פוליטית ודתית וכן האליטות של חאיל, אל-חאסה ועסיר. לאחר כיבוש החג'אז (מ- 1924): נוספו אליטות חג'אזיות רבות: אנשי דת לא-והאבים, סוחרים, אנשי כלכלה, בנקאים, אנשי מינהל, יועצים, דיפלומטים. האח'ואן, לאחר דיכוי המרד – נעלמים כמעט לגמרי ממפת האליטות. בשנות השלושים והארבעים: נוספה אליטה של מנהלים בחברות הנפט, משפחת סעוד מתפקדת כ"שבט-על" וטווה יחסי פטרון-קליינט עם האליטות, משפחת אא'ל אל-שיח' נחלשת וכבר אינה האליטה הדתית היחידה.

7. כיצד ניתן להסביר שינויים במפת האליטות? הגורמים לכך שאליטות מסויימות נוספו למפת האליטות, עלו או ירדו: • הגדרת יעדיה של המדינה: כשפיתוח הכלכלה והמינהל הועדף על-פני כיבושים, חימוש והתעצמות צבאית, עלו אליטות מנהלתיות-כלכליות וירדו אליטות צבאיות - "דעיכת רוח הלחימה". • גודלן של קבוצות האליטה ובעיקר של משפחות: ככל שאליטה גדולה יותר, כך היא חזקה ודומיננטית יותר, ולהיפך. • כוח כלכלי: משפחות שלהן היה כוח כלכלי בעבר הרחוק, הפכו לאליטות בממלכה הסעודית: משפחות עלי-רזא, שבכשי, ג'פאלי וכיו"ב. • שיוך דתי: אליטות הרחוקות מהזרם הוהאבי נושלו או שמעמדן נפגע: בעיקר שיעים, אך גם שאפעים, מאלכים וחנפים.

8. התמורות באליטות – עמעום השבטיות ? לכאורה, דיכוי האח'ואן כאליטה צבאית, פוליטית ודתית ועליית האליטות החג'אזיות העירוניות גרמו לעמעום אופייה השבטי של המדינה הסעודית. אולם, לאמיתו של דבר, השבטיות לא נחלשה, אלא התחזקה ! משנות השלושים, התגבשה "שבטיות פוליטית": משפחת סעוד הפכה ל"שבט-על", קשרה יחסי פטרון-קליינט עם האליטות השונות (סוחרים, אנשי דת, מנהלי חברות-נפט וכו'). כוחם של השבטים נחלש מבחינה פוליטית וארגונית, אך ערכי השבטיות התחזקו בעצם טווית יחסי הפטרון-קליינט. המדינה הסעודית שימרה לא את יסודות הצ'יפדום (היעדר גבולות, ממשל מינימאלי) אלא את ערכיו (חלוקת תפקידים על- פי מפתח שבטי).

9. אבן סעוד והאליטות – יחסי הגומלין • אבן סעוד היה שליט דומיננטי וריכוזי. לרוב היה מעורב בקבלת החלטות גם בדברים פעוטים (טיפול בגנבת גמלים בודדים, תשלום משכורות לפקידים בישובי הפריפריה וכיו"ב). • אבן סעוד היה היוזם העיקרי של הרחבת הבירוקרטיה והמינהל והחלטותיו מילאו תפקיד מפתח בעלייתן של אליטות. • החלטותיו לגבי הנשים שנשא או גירש היו החלטות שיצרו או נישלו אליטות. אולם, • הוא לא תמיד יכול היה לעשות באליטות כחומר ביד היוצר. אליטות מסוימות (כגון האח'ואן) הימרו את פיו בגלוי ואחרות (אנשי דת שמינה) לא תמיד נתנו את הפתוות בהן חפץ. • צרכי השעה (הצורך להקים מינהל ובירוקרטיה) אילצוהו, לעיתים בניגוד לרצון הסובבים אותו, לקדם אנשים מסוימים לתפקידים מסוימים.

10. סיכום • המדינה הסעודית השלישית החלה להתפתח לישות מדינתית-שבטית כמו שתי קודמותיה, אולם בשלב כלשהו הפכה מכובשת למתמסדת. • השינויים שחלו במדינה זו בתקופת המלך המייסד, אבן סעוד, ניתנים להסבר באמצעות הצגת נרטיב חברתי:תמורות באליטות, התרחבותן מבחינה כמותית וחילופיהן. • התמורות באליטות נבעו מפרמטרים כגון: הגדרת יעדי המדינה, גודל האליטות, כוחן הכלכלי ושיוכן הדתי. • תהליכי חילופי האליטות בערב-הסעודית לא עמעמו את אופייה השבטי של המדינה, אלא אדרבא – חיזקו אותו. • אבן סעוד, הגם שהיה שליט דומיננטי וריכוזי, לא תמיד יכול היה לנהוג באליטות כחומר ביד היוצר. מהלכים מסוימים שעשה הוכתבו על-ידי הרכב האליטות שהיה קיים בכל נקודת זמן.