רדיפת היהודים בגרמניה הנאצית 1933-1939 התמונות לקוחות מאתר "יד ושם"

1. רדיפת היהודים בגרמניה הנאצית1933-1939התמונות לקוחות מאתר "יד ושם"

2. שלושה שלבים ברדיפה • שלב א' – רדיפה בלתי מאורגנת • שלב ב' – חקיקה • שלב ג' – ליל הבדולח

3. כרזה בברלין:' גרמנים! היזהרו! אל תקנו מיהודים!' ,חרם ה-1 באפריל 1933

4. מטרות החרם- 1 באפריל 1933 1. להעניק לחברי המפלגה דרך לפרוק את הרגשות האנטישמיים שהצטברו בתוכם. 2. הטלת פחד על מתנגדי השלטון. 3. הנאצים ביקשו לפגוע באינטרסים הכלכליים היהודים בגרמניה וראו בכך את המפתח לדחיקת היהודים להגירה מגרמניה. 4. הנאצים הבינו כי פגיעה בעסקים היהודים תועיל למתחריהם הלא יהודים. תהליך שיוביל להרחבה של התמיכה במפלגה הנאצית למגזרים נוספים.

5. תוצאות החרם 1. ארה"ב ומספר מדינות באירופה התנגדו והטילו חרם מיידי על ייבוא מגרמניה. 2. ביטול מיידי של החרם לאחר יום אחד.

6. מודעות על חרם כלכלי נגד יהודים בברלין, 1933

7. גבר התומך בנושא החרמת עסקים ליד חנות של יהודי בברלין

8. אנשים בברלין קוראים על החרם הכלכלי במודעות הרחוב 

9. חיילי ס'א משגיחים על קיום החרם הכלכלי בברלין לפני המלחמה

10. איש ס'א ליד חנויות של יהודים בברלין. בכרזות כתוב: 'גרמנים! היזהרו! אל תקנו מיהודים!' 

11. שריפת ספרים בחודש מאי 1933 נערכה שריפת ספרים המונית על ידי סטודנטים גרמניים בערים שונות בגרמניה ובחסות המשטר הנאצי. בין הספרים שנשרפו היו אלפי עותקים של ספרים שנכתבו על-ידי מחברים יהודיים, או שתוכנם נחשב כסותר את האידיאולוגיה הנאצית.

12. שריפת ספרים בברלין, 1933

13. אנשי ס'א מאלצים יהודים לשאת שלטים אנטישמיים, קלן, גרמניה, 1933

14. אנשי ס'א מאלצים יהודים לשאת שלטים אנטישמיים, קלן, גרמניה, 1933

15. שלט בכניסה לכפר גרמני: 'תושבי המקום אינם רוצים קשר עם יהודים' 

16. ספסל עליו נכתב "רק ליהודים", גרמניה

17. שני תלמידים יהודים מושפלים בפני כיתתם בגרמניה

18. 'חוקי נירנברג' ב-15.9.1935, בעת כינוס הועידה הנאצית בנירנברג פרסם הרייכסטאג שלושה חוקים שנודעו בשם 'חוקי נירנברג'. שניים מהחוקים התייחסו ליהודי גרמניה החוק השלישי החליף את הדגל הגרמני המקובל בדגל צלב הקרס. חוקים אלו היוו למעשה את עיקר הבסיס החוקי לפעילות נגד היהודים בגרמניה.

19. החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני החוק הגביל את המגע בין יהודים וגרמנים, בעיקר אסר החוק את קשרי המשפחה ומגע המיני בין יהודים ולא יהודים וביקש לצמצם את האפשרויות לאינטימיות במפגשים פרטיים בין שתי הקבוצות.

20. החוק אסר על נישואין בין יהודים ובין גרמנים או בני גזעים קרובים וביטל נישואין קיימים. • החוק אסר על יחסי מין בין יהודים ובין גרמנים או בני גזעים קרובים. • ליהודים אסור להעסיק בבתיהם נשים גרמניות בנות פחות מ-45. • ליהודים אסור להניף את דגל הרייך או להציג את צבעי הרייך אך מותר להם להציג את הסמלים היהודים.

21. חוק אזרחיות הרייך החוק הפריד בין מעמד האזרח הגרמני ובין מעמד הנתין. על פי חוק אזרחות הרייך יכול להיות אזרח גרמני רק אדם בעל דם גרמני או דם נורדי הקרוב אליו. על האדם להוכיח במעשיו ובהתנהגותו כי הוא ראוי לשרת את העם הגרמני. רק אזרח גרמני יכול להצביע ולשאת בתפקידים ציבוריים בגרמניה.

22. בנובמבר 1935 התקבלה תוספת לחוק שהגדירה באופן מדויק יותר את מי יש לראות כיהודי • יהודי הוא מי ששלושה מסביו וסבתותיו הם יהודים על פי גזעם (גם אם התנצרו). • כיהודי יחשב גם בן לנישואי תערובת ששנים מבין סביו וסבתותויו הם יהודים.

23. משמעותם של חוקי נירנברג • קריטריונים לזיהויו של אדם כיהודי: החוקים קבעו את הבסיס החוקי לאפליית היהודים ולחקיקה אנטישמית עתידית. בגרמניה התקיימו יחסים קרובים בין יהודים ולא יהודים במשך מאות שנים ונערכו מאות נישואיי תערובת והתנצרויות. באמצעות החוקים ביקשו הנאצים לקבוע מי יש לראות כיהודי ומי שייך לגזע הארי.

24. משמעותם של חוקי נירנברג • התייחסות לכלל יהודי גרמניה: החקיקה בנירנברג התייחסה לכל יהודי גרמניה והעמידה אותם במעמד נחות. זאת לעומת החקיקה הקודמת שהתייחסה לבעלי מקצועות חופשיים, לתלמידים ולסטודנטים.

25. משמעותם של חוקי נירנברג • ביטול זכויות האזרח: יהודי גרמניה איבדו את מעמדם כאזרחים, מעמד שהעניק להם הגנה חוקית מסוימת. לאחר שהפכו מאזרחים לנתינים אבדו יהודי גרמניה את הגנת רשויות המשפט מפני המשטרה וגופים שלטוניים אחרים.

26. משמעותם של חוקי נירנברג • בידוד היהודים: חוקי נירנברג היו שלב מכריע בבידודם של יהודי גרמניה והרחקתם מהחברה הגרמנית הכללית.

27. תרשים המתאר מי נחשב כיהודי על פי חוקי נירנברג, גרמניה

28. קטע מעיתון:יהודי ונוצריה מושפלים לאחר שהודו בקיום יחסי מין, גרמניה

29. שלט בגרמניה:' יהודים, תהגרו למדינה שלכם, במדינה שלנו למדנו להכירכם'

30. טבלת ה'מישלינג' - בני התערובת - חוקי נירנברג.

31. הלילה שבין 10-9  בנובמבר 1938:  פוגרום "ליל הבדולח" • הגסטפו מפעיל תכנית מגירה לפוגרום אנטי- יהודי ברחבי גרמניה כולה: שריפת 101 בתי כנסת והריסת עוד 76, אלימות פרועה נגד חנויות (7,500 חנויות יהודיות הרוסות) ובתים יהודיים, אלימות כלפי יהודים ואף רצח: 92 יהודים נרצחו ומאות נפצעו. 30,000 גברים יהודיים נלקחו למחנות ריכוז. השלטון נותן להמון המשתולל לעשות כרצונו, וכך נוצר הרושם של התפרצות ספונטנית.

32. הסיבות לאירועי ליל הבדולח • הנאצי הבין כי יציאת היהודים מגרמניה לא תושג באמצעים חוקיים. עד אוקטובר 1938 עזבו כרבע מיהודי גרמניה. • להיטלר התברר כי העם הגרמני אינו רוצה מלחמה, כך שהיה צריך לעוררו לרוח לחימה..

33. משמעות ליל הבדולח • ההבנה כי ההנחיה לפגיעה פיזית ביהודים באה מהדרגים הגבוהים ביותר של הממשל. • התגובה הפושרת של העולם כלפי הפרעות העידה כי היהודים נותרו לגורלם. • זו נקודת מפנה במדיניות האנטי יהודית: מעבר לאלימות פיזית ממשית

34. בית כנסת עולה באש בליל הבדולח, 10.11.1938, זיגן, גרמניה

35. הריסות בית הכנסת ברחוב פזאנן, ברלין

36. בית הכנסת 'אורניינבורג' עולה בלהבות, ברלין

37. מעצר יהודים ע'י אנשי ס'ס בליל הבדולח, באדן-באדן, גרמניה

38. ראש הקהילה ויהודים אחרים מובלים על ידי אנשי ס.ס וההמון , ב-10.11.1938 לבית הכנסת בבאדן- באדן שם התעללו בהם לפני שנשלחו למחנה דכאו

39. גברים יהודים שנעצרו בפרעות "ליל הבדולח" ב-10.11.1938 בבאדן- באדן ונשלחו למחנה דכאו.

40. יהודים, שנעצרו בבוקר ה-10.11.1938 , מובלים על ידי אנשי ס.ס ברחובות –באדן באדן . אחרי שהתעללו בהם בבית הכנסת, נשלחו רב הגברים היהודים העצורים למחנה דכאו