עליה שנייה (1914-1904)

1. עליה שנייה (1914-1904) צוות היסטוריה חט"ב "נחשון" שוהם

2. מבוא • בשנים 1904-1914 הגיעו לארץ ישראל מרוסיה למעלה מ- 35,000 עולים. • היו אלה אנשי "העלייה השנייה". איש לא שיגר אותם לארץ ישראל ומאחוריהם לא עמד כל ארגון, אולם הם חוללו את המפנה המכריע במפעל התחייה הלאומית בארץ ישראל.

3. מבוא: המשך • העלייה השנייה היא קודם כל "המרד בגלות"-מרד בעולם הישן הגלותי והאי שוויוני. • שאיפתם - בנית עולם חדש של חברה ציונית-סוציאליסטית-חברת מופת המושתתת על צדק ושוויון. • את אנשי העלייה הובילו שתי הגישות בסוציאליזם: הסוציאליזם האוטופי -שינוי פני החברה יביא לשינוי להעברת הכוח לפועל העברי. הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי - תפיסת הכוח הפוליטי כאמצעי לשינוי פני החברה.

4. הסיבות לעלייה השנייה • פוגרום קישיינב - הפוגרום המחריד שארע באפריל 1903 בקישיינב זעזע את דעת הקהל העולמית והותיר את יהודי רוסיה המומים ומתוסכלים. יהודים רבים היגרו למערב (בעיקר לארה"ב), אך היו גם יהודים שהחליטו לעלות לארץ ישראל. • פרשת אוגנדה - בעלייתם ביטאו העולים את שלילתם המלאה להצעת אוגנדה. • מהפכת 1905 - בשנת 1905 פרצה המהפכה הראשונה ברוסיה. לאחר תקופה קצרה של תקוות, שבה הריאקציה והשתלטה. המהפכה הוטבעה בפרעות ביהודים, שנגדם השתדלו השלטונות להפנות את זעם ההמונים. • כשלון מלחמת רוסיה יפן (1904-1905) - בעקבות הכישלון הרוסי במלחמה עם יפן, החלו פוגרומים ביהודים ע"י קבוצות בשם "המאות השחורות", שתלו את אשמת המפלה הצבאית ביהודים.

5. הסיבות לעלייה השנייה • החלום הציוני סוציאליסטי – "קל קורא" של ויתקין מעורר את הרוח החלוצית אידיאליסטית וגורם לכ-3000 צעירים רווקים חדורי אידיאולוגיה לעלות לא"י ולהפוך עלייה זו ל"עלייה החלוצית".

6. מאפייני העולים מזרח אירופה בעיקר רוסיה וכן עליה מתימן ההרכב דומה לעליה ראשונה צעירים רווקים מיעוט נשים סטודנטים ובעלי השכלה עצמית ציונים סוציאליסטים ארה"ב א"י

7. מאפייני העלייה • אנשי העלייה השנייה היו ברובם צעירים בודדים, רווקים, שנולדו ברוסיה, ב"תחום המושב" המאוכלס בצפיפות והרווי עוני מרוד. הם הושפעו מהספרות היפה של התקופה, שנטעה בהם את הכמיהה העזה להיחלץ מאורח החיים המדכא של העיירה. • חדורי מודעות פוליטית עמוקה, הושפעו אף הם, כמו הבילויים, מן המסורת המהפכנית הרוסית. השאיפה לגאולה לאומית בארץ ישראל התמזגה אצלם בשאיפה לתיקון עולם ע"י בנית חברה חדשה, שוויונית וצודקת. עצם עלייתם ארצה הייתה ביטוי למרד: מרד בחברה הכללית ומרד באורח החיים היהודי בגולה.

8. הקשיים של העולים קשיים סובייקטיביים קשייםאובייקטיביים המפגש עם איכרי המושבות עולים מול ותיקים עבודה ערבית מול עבודה עברית חילוניים מול דתיים מעבידים מול עובדים פער דורות התנשאות העולים הקשחת המדיניות התורכית מהפכת התורכים הצעירים התחזקות הפלג הלאומני התגברות ההתנגדות לציונות • אקלים • מחלות • חוסר כושר גופני • חוסר ידע בחקלאות • בדידות • התנגדות הערבים • השפעת מהפכת • "התורכים הצעירים" • התעוררות הלאומיות • התגברות ההסתה • התגברות האלימות

9. המושבות מול העלייה השנייה • הפריחה הכלכלית של המושבות, בעיקר הותיקות שבהן, אילצה אותן להיעזר בידיים עובדות מהחוץ. בתחילת המאה היצע כוח העבודה היה מהכפרים הערביים, ששכנו סמוך למושבות. כשהגיע בני "העלייה השנייה" אל המושבות, הם לא נתקלו בבעיות תעסוקה מיוחדות. אולם לאחר כשנה שינו איכרי המושבות את יחסם כלפיהם וסירבו להעסיק אותם במשקיהם. לסירובם של האיכרים להעסיק פועלים יהודים היו מספר סיבות: • רמת החיים הנמוכה של הפלאחים (איכרים) הערבים, שנזקקו למעט והסתפקו בשכר עבודה נמוך. • כושרם הגופני של הפלאחים, שהיו מורגלים בעבודת השדה, ותפוקתם היומית, שהייתה גבוהה יותר. • צעירי "העלייה השנייה" היו שונים באופים ובהתנהגותם מאיכרי המושבות. הרוח האידיאליסטית, ההשקפות הקוסמופוליטיות - מהפכניות והתודעה הפוליטית המפותחת, שבהם הצטיינו העולים הצעירים, היו זרים ומשונים לאיכרים. מתיישבי "העלייה הראשונה" היו מטריאליסטים בהשקפותיהם ומהצד הרוחני מדקדקים בקיום מצוות היהדות. הנון - קונפורמיזם והאתאיזם של אנשי "העלייה השניה" עוררו באיכרים מרירות רבה.

10. הוגי הדעות הגותו של אהרון דוד גורדון (1856 – 1922) תורתו של א.ד. גורדון, אשר העלתה את עבודת האדמה למעמד של ערך מקודש, שבלעדיו אין לתחייה הלאומית כל משמעות ושבלעדיו לא יבוא גם הפרט העברי על תיקונו, שבתה לבבות רבים מאנשי "העלייה השנייה", שהכתירוה בשם "דת העבודה". "עבודה עברית" ו"כיבוש העבודה" היו בעיני העולים החדשים עיקרי מהותה של ההתיישבות הציונית. חיים ברנר - "מורה הדור" (1881-1921 ברנר מרד במסורת היהודית, שלל את הגולה מכול וכול. בחלוציות ראה את דרך ההגשמה הנכונה. סיסמתו היתה "תחי העבודה העברית האנושית". ברנר הבין את העצמה הטמונה בפועל העברי, ולכן נשא את דגל הפועל. הנוער העברי ראה בברנר את "מורה הדור" וכל ספר או מאמר שלו היו בבחינת יום חג לארץ ישראל העובדת

11. סיסמאות העלייה השנייה • כיבוש העבודה - עולי העלייה השנייה האמינו שהעבודה במושבות היהודיות בא"י צריכה להתבצע בידיים עבריות בלבד. טענתם הייתה שיש לכבוש את העבודה מידי האיכרים שלא רצו להעסיק עולים חדשים, אלא רק עבודה זולה של פועלים ערביים. הכיבוש יתבטא בהסתגלות לחיי עבודה קשה. מתוך רעיון ה"שיתוף" שהעולים דבקו בו כמענה לקשיים הכלכליים אנשי העלייה השנייה הקימו קבוצות של התיישבות שיתופית כמו: סג'רה, דגניה, מרחביה.

12. כיבוש העבודה – האידיאולוגיה והמעשה • בורוכוב:"הפירמידה ההפוכה"-נורמליזציה של העם היהודי. • א.ד.גורדון: כיבוש הארץ ע"י עבודה ולא בכוח שורשים ושלמות הגשמה עצמית התחברות לאדמה-מרפא לעם ולאדם • המעשה: חלוציות, הכשרה, עבודה עברית, התיישבות

13. כיבוש השמירה • עד תחילת המאה ה – 20 הופקדה השמירה על הישוב היהודי על שומרים ערביים. הצורך בשמירה היה על רקע כלכלי ומטרתו הייתה למנע גניבות, ריב על מי בארות וכו'. המאבק על שמירה יהודית חל בעקבות חוסר יעילותם של השומרים הערביים בשמירה על הישוב היהודי, שלעיתים אף שתפו פעולה עם השודדים. • ב – 1907 נוסדה ביפו אגודת השומרים "בר-גיורא" שכלל 8 חברים שהאמינו בשילוב בין שמירה ועבודה. חברי הארגון שמרו על הישובים היהודים בגליל התחתון. מאוחר יותר הורחבה ההגנה גם לדרום הארץ. חברי הארגון היו: יצחק בן-צבי, צבי בקר, ישראל גלעדי, אלכסנדר זייד, יהושוע חנקין, יחזקאל ניסנוב, וישראל שוחט. • ב – 1909 החליטו חברי "בר-גיורא" בסג'רה שבגליל לאסוף את חבריהם ואת אוהדיהם ולהכריז על ארגון חדש שיקרא "השומר" ויקבל על עצמו את ארגון השמירה בכל המושבות בארץ.

15. אנשי השומר חויבו לגיוס קבע וכל חייהם יוקדשו לביטחון. היה זה ניסיון ליצור תדמית חדשה ליהודי שבא ליישב את הארץ: אדם חופשי, אמיץ המוכן להגן על עצמו. • ההוראה החשובה ביותר הייתה בנושא נאמנות לחבר בשדה הקרב: "קודם כל הייה אדם. אם הינך שומר יחד עם חבר, תחוש לעזרתו אף אם נדמה לך, שתיפול חלל בטרם תספיק לעזור לו במשהו" • אנשי השומר נהגו כערבים בלבושם, שפתם והתנהגותם. כדי להימנע מעימותים עם הערבים הם נמנעו מלשאת נשק ופתרו את הסכסוכים כריב בין שכנים ולא הפכו אותו למאבק לאומי. עם הזמן התעורר סביבם מיתוס של גבורה.  • אנשי השומר ראו עצמם כממלאי שליחות לאומית חשובה, בסייעם לתפוס קרקעות להתיישבות. כשנקנתה אדמה ולא נמצאו לה מתיישבים, עלו אנשי הארגון לעבד אותה ולשמור עליה עד שבאו המתיישבים הקבועים. כך קרה בדגניה. • רבים התנגדו לארגון בשל הוצאות הכספיות הגבוהות ובשל הפחד מתגובת הערבים שהורחקו ממעגל העבודה. אך תרומת הארגון הייתה רבה: • היותם כוח מגן עברי ראשון בא"י, שהיווה בסיס לכוח הביטחוני העתידי בישוב היהודי. ביסוס החשיבה על שילוב עבודה עם ערכי השמירה ופיתוח ההתיישבות.

16. ב –1911הצליח השומר לקבל על עצמו את שמירת המושבות הגדולות: חדרה ורחובות. וב- 1912 הם נאלצו לדחות את בקשתם של מושבות אחרות מחוסר כוח אדם. 

17. כיבוש השפה העברית • אנשי היישוב הישן דוברי האידיש, וחלק ניכר ממוסדות החינוך בארץ רצו שהלימודים יתנהלו בגרמנית או בצרפתית. אנשי העלייה השניה לחמו להקנות את השפה העברית כשפה מדוברת בחיי היום – יום. מאבק זה נקרא : "מלחמת השפות". • הביסוס וההשרשה של השפה העברית כשפה מדוברת הושגו באמצעות גני הילדים במושבות ובמוסדות חינוך אחרים. • ב – 1903 הוקמה בזיכרון יעקוב "הסתדרות המורים העבריים" • ב – 1905 נוסדה גימנסיה הרצליה בת"א. • ב – 1909 הוקמה האונברסיטה העברית בירושלים. • ב – 1913 נבנתה גימנסיה "ריאלי" בחיפה. • כמו כן נדפסו עיתונים בעברית. • ניצחונה של השפה העברית במלחמת השפות קבע את עמדתה בא"י ובמערכת החינוך העברי העצמאי. השפה העברית קבלה מעמד של שפת לאום.

18. צורות התיישבות חדשות • בקונגרס הציוני ה- 8, בשנת 1907, אימצה התנועה הציונית כקו פעולה את "הציונות הסינתטית" - מזיגה של "הציונות המדינית" נוסח הרצל ושל "הציונות המעשית" נוסח ציוני רוסיה שדגלו בהתיישבות בארץ. היה זה מפנה חשוב ואלי מכריע בתנועה הציונית שעד עתה הלכה בתם "הציונות המדינית" ברוח הרצל. בעקבות המפנה, החלה ההסתדרות הציונית לקדם את העבודה המעשית בא"י. בשנת 1908 נפתח ביפו סניף של ההסתדרות הציונית בארץ (המשרד הארצישראלי). המשרד הארצישראלי, בהנהלתו הדינמית של הד"ר ארתור רופין, היווה גורם מרכזי, שהטביע את חותמו על המפעל הציוני בארץ. יוזמתו ומרצו של רופין ועבודתם המאומצת של עוזריו הנאמנים סייעה להגשים חלק נכבד מהחלטות ההסתדרות הציונית, שעניינן היה העבודה המעשית בארץ. ידו הייתה בכל פעולה שקידמה את הישוב הלאומי - בחקלאות, בתעשייה, בהתיישבות החקלאית ובהתיישבות העירונית.

19. בני "העלייה השנייה" יצרו התיישבות מסוג מיוחד, המבוססת על קולקטיביות חברתית ושיתופיות על שבעלות על אמצעי היצור. יישובי "עלייה שנייה" היו סמל להתיישבות יהודית לאומית חדשה בא"י. עד שנת 1914 נתקיימו בארץ 47 נקודות ישוב כפריות, מהן 25 שנוסדו לאחר שנת 1900. ההתיישבות החקלאית של בני "העלייה השניה" הייתה המשך של התיישבות בני "העלייה הראשונה", אולם במהפכנותה שימשה בסיס איתן ומוצק יותר להתפתחות החיים הלאומיים - יהודיים בארץ ישראל. חידושי ההתיישבות החקלאית של בני "העלייה השנייה?" היו: א. החקלאי המתיישב ובני משפחתו החלו להתפרנס אך ורק מעבודתם העצמית. ב. בין המתיישבים וחברת ההתיישבות התהוו יחסים של שוויון זכויות. ג. המתיישבים נעשו עצמאיים בארגון העבודה ובסידור המשק. ד. המתיישבים היו עצמאיים בקביעת אופיו החברתי של הישוב.

20. המשרד הארצישראלי רכישת נרחבת של קרקעות התיישבות בהתאם לאופי המתיישב חתירה לרוב יהודי בא"י אוטונומיה יהודית בא"י הקמת החברה להכשרת הישוב • מושבות פועלים • ומשקי עזר • מטרה:לאפשר לפועל להתמודד • בעבודה ערבית • ליד המושבות • חלקה לכל פועל • משק מעורב • חוות לאומיות • מטרות: • גאולת הקרקע • הכשרה • תעסוקה • ללמוד מהחקלאות בארץ • משק מעורב

21. צורות התיישבות • עקרונות הקבוצה הקטנה • קרקע לאומית • עבודה עצמית • שיתופיות ושיויון • דוגמה ומופת סוציליסטית • קבוצה אינטימית הקבוצה הקטנה (דגניה 1909) הרקע: ניסיון הקמת קולקטיב בסג'רה הסכסוך בחוות כינרת-התיישבות בהוכחה לרעיון השיתופיות רופין פונה לקבוצה החדרתית המושב השיתופי (מרחביה 1911) הקבוצה הקטנה אינה מתאימה לכל מתיישב תשובה לאוכלוסיה מצומצמת שילוב קפיטליזם:משק למשפחה,אחריות אישית,עבודה עברית שילוב בהדרגה של בעלי מלאכה ונותני שירות עקרונות שיתופיים:עזרה הדדית,קניה ושיווק משותף כשלון:איזור ביצות, כפרים ערבים עויינים סכסוכים בין המתיישבים

22. העלייה התימנית השנייה ביזמת מפלגת "הפועל הצעיר" והמשרד האצישראלי, נשלח בשנת 1911 איש "הפועל הצעיר", שמואל יבניאלי, לתימן כדי לעודד עלית יהודים לא"י. מטרת השליחות הייתה לזרז את בואם של פועלים יהודים, כדי לשבור את כוח העבודה הערבי במושבות. בבואם ארצה הצטרפו חלק מהעולים אל אחיהם הותיקים בירושלים וביפו וחלק אחר השתקע במושבות. הסתגלותם של בני העלייה התימנית השנייה לארץ הייתה קשה והיה עליהם להתנסות בתלאותיהם של בני העלייה התימנית הראשונה. דיור וכלכלה לא היו מצויים די הצורך, והם נתקלו ביחס שלילי מצד בני המושבות הותיקות. אולם למרות קשיים אלה, הצליחו מרבית העולים להשתלב במשך הזמן בתחומי העשייה בארץ והיו לחלק אורגני מהישוב. וכך הוקמו משקי עזר לתמיכה ליד המושבות הגדולות. (נחליאל,שעריים מחנה יהודה)

23. הקמת המפלגות הפועליות הסיבות להקמת המפלגות היו:א. תודעה פוליטית מפותחת של העולים ומסורת של פעילות מפלגתית, שהביאו אתם מרוסיה. ב. מצבם הכלכלי הקשה של העולים, אשר נבע בדרך כלל מחוסר תעסוקה קבועה במושבות. ג. המצב החברתי הקשה של איש "העלייה השנייה" בארץ, שהתבטא בבידוד ובניכורו מחברת העולים הותיקים. מצב זה גרם, כפי הנראה, לחלק מהם לחפש מסגרת מאורגנת שתספק צרכים חברתיים, תמלא במקצת את מקום הקן המשפחתי ותסייע להתגבר על קשייהם.

24. מפלגות העלייה השנייה פועלי ציון מפלגה שמרכזה בחו"ל מפלגה מרקסיסטית-מלחמת מעמדות פעילות בקרב פועלי העיר בעד התיישבות וגאולת הקרקע הקימו את השומר ודגלו בהרתעת הערביםבכוח הפועל הצעיר מפלגה ארצישראלית איחוד העם ודחית מלחמת המעמדות לעתיד פעילות בקרב הפועלים החקלאיים התנגדות להתיישבות קבע התנגדות ל"שומר" וליחס לערבים עקרונות משותפים "מרד בגלות" מהפכה ציונית סוציאליסטית-הקמת חברת מופת רעיון כיבוש העבודה

25. התפתחות הישוב העירוני • התפתחות הישוב העירוני מהוו מפנה חשוב נוסף בתולדות הישוב בימי "העלייה השנייה". שלושה מרכזים יהודיים יהודים עירוניים תרמו לקידומו וחיזוקו של הישוב היהודי בימי "העלייה השנייה": תל אביב, ירושלים וחיפה. א. ההתפתחות העירונית החשובה ביותר הייתה יסוד תל - אביב. הרקע לצמיחת תל אביב קשור במישרין בהתפתחותה של יפו. לאחר ירושלים, יפו הייתה העיר השניה בגודלה הודות לשגשוגה כעיר נמל בינלאומית וצומת מסחרי לכל תושבי ארץ ישראל. מצבם של היהודים ביפו לא היה נוח. היחסים עם הערבים הורעו. גם הצפיפות הקשה, שבה היו נתונים, העיקה עליהם. מכן נולד הרעיון למצוא מקום לישוב עירוני חדש ליד יפו, אשר יהווה שכונה מטופחת בסגנון אירופי. באפריל 1909 הוחל בבניית 60 הבתים הראשונים בשכונה החדשה שנקראה "אחוזת בית". במאי 1910 קבלה אחוזת בית את השם "תל אביב" (כך נקרא בתרגום לעברית ספרו האוטופי של הרצל אלטנוילנד). העיר החלה לגדול במהירות . ב. בשנים 1900-1914 הייתה תנופת פיתוח חזקה גם במגזר היהודי בירושלים. האוכלוסייה היהודית הכפילה את עצמה ושכונות יהודיות חדשות נבנו באזורים שונים של העיר. השירותים לאוכלוסייה היהודית הורחבו, נבנו בתי חולים חדשים והוקם מושב זקנים. בשנת 1906, הקים הפרופסור שץ את בית הספר למלאכת מחשבת ולאמנות "בצלאל", שהיה סמל להתחדשות יוצרת. ג. גם בחיפה גדל הישוב היהודי. בעלי ההון מבין אנשי "העלייה השנייה" ייסדו והרחיבו את התשתית הכלכלית והמסחרית בעיר. בשנת 1909 הוקם בית חולים יהודי והחלו לפעול מוסדות חינוך.

29. תפיסה ממלכתית • אנשי היישוב העירוני השכילו ליצור תשתיות ראשונות למוסדות רבים, ולעצב מעין "מדינה בדרך", זאת בניגוד לפועלי העלייה שהתרכזו אך ורק בהקמתם של צורות התיישבות חדשות.להלן כמה דוגמאות: 1. הסתדרות המורים- גרעין למשרד חינוך ממלכתי: החינוך העברי הלאומי היה התחום הראשון אשר אנשי א"י ביקשו להעמיד תחת אחריותם. היישוב העירוני העמיד בראש יעדיו את המטרה של "הטבת מצב החינוך בא"י. מספר בתי הספר העירוניים החדשים גדל מאוד בעשור של העלייה השנייה, והם היוו אבן שואבת לעליית מורים לא"י. כתוצאה מתפיסה רחבה זו עוצבה מדיניות חינוכית כוללת: גיבוש תוכניות לימודים, עידוד והפצה של ספרי לימוד עבריים, עיצוב חגיגות לאומיות והוצאת כתב עת לענייני חינוך.2. בית משפט השלום העברי- רשות שיפוטית עברית חדשה: הרצון לכונן ישות אוטונומית בא לידי ביטוי גם בהקמת רשות שיפוטית עצמאית. עד כה היו ענייני המשפט של יהודי א"י נתונים לסמכות הרבנים, לוועדי המושבות או למערכת השיפוט העות''מאנית. הפניות הרבות שהשתמרו בספר הפרוטוקולים של בית המשפט, מעידות על המעמד לו זכה בקרב בני היישוב ועל הכמיהה ליצירת סמכות שיפוטית עברית עצמאית. בית המשפט המשיך לפעול גם בשנות המנדט. 

30. פיתוח ענפי תרבות עברית ארצישראלית בשנות העלייה השנייה הושם דגש רב ביישוב העירוני על פיתוחה של התרבות הישראלית, תרבות זו הייתה שונה מהתרבות של היהודי בגולה ובא"י צמחה תרבות יהודית בעלת גוון חדש. ישנן דוגמאות רבות לפיתוחה של התרבות להלן אציג שני ענפים שונים שהתפתחו בארץ באותה התקופה: 1. בצלאל- טיפוח אומנות עברית: בצלאל הוקם ע"י יהודי בשם בוריץ שץ שעלה לארץ ב-1906 במטרה לממש את חזונו "פיתוח אומנות עברית, וחברה המושפעת מאומנות זו" - בעינינו הדבר נראה אולי כמובן מאליו אבל אומנות ישראלית לא הייתה קיימת עד לזמן זה. בוריס שץ הפליג בחשיבותה של האומנות וראה בא כתחילת סמל תחייתנו. שץ לא רצה לטפח רק אומנות ישראלית אלא גם טיפוס של בעל מלאכה, מעין "חלוץ עירוני", יהודי שמהווה אנטיתזה ליהודי הגלותי. 2. תרבות הגוף- אגודת ההתעמלות מכבי: אגודת מכבי היוותה צעד נוסף לקראת עיצוב היהודי החדש, שחוסנו הגופני היה אמור להצמיח חוסן רוחני. מייסדי מכבי הצהירו שהם רוצים להשיב את הששון והשמחה למעונות ישראל. לאגודה היו שתי מטרות: א. התפתחות גופנית ב.הפצת הרעיון הלאומי. בניגוד לסטריאוטיפ של היהודי הגלותי המדוכא ביקשה האגודה לעצב צעיר עברי משוחרר.

31. סיכום העלייה השנייה • גידול דמוגרפי-ערב המלחמה מנה הישוב 65,000 נפש מהם 18,000 בישובים חלקאיים • רכישת קרקע-הוכפלה כמות הקרקע בידי הישוב,איזורי רכישה חדשים • התיישבות חדשה- הוקמו צורות התיישבות חדשות שיתופיות בעלות חזון לאומי סוציאליסטי • הקמת העיר העברית הראשונה-הקמת תל-אביב • התפתחות החקלאות-התפתח המשק המעורב ונותקה התלות משיטות הברון • צמיחת מנהיגות- גרעין אנושי איכותי שקבע את דמות הישוב לעתיד • מתח אידיאולוגי –תחושת מהפכה של שלילת העבר והקמת "עולם חדש" • תחושת שליחות-שהפועל העברי הוא חיל החלוץ של המהפכה הציונית החותרת לאדם יהודי חדש. • תנועות פוליטיות- הקמת מפלגות דיון ציבורי באפשרויות הפוליטיות.