טולמן ותאוריות ציפייה expectancy theories

1. טולמן ותאוריות ציפייהexpectancy theories

2. Behavioral vs. Cognitive Views of Learning In a “Skinner Box”, a rat may receive a food reward every time he presses the bar. He presses faster and faster. What has he learned? Behaviorists say: “Specific actions” (i.e., to press the bar) Cognitivists say: “Mental representations” (i.e., that pressing produces food)

3. הגישה הקוגניטיבית • במקום לומר שחיות רכשו תגובות/רפלקסים ניתן לומר שהן רכשו ידע על העולם – למדו יחסים בין מאורעות • טולמן – חלוץ הגישה קוגניטיבית ללמידה. מתנגד לבהביוריזם. מאפיינים עיקריים של גישתו: • התנהגות היא בעלת מטרה • התנהגות היא גמישה • התנהגות היא מורכבת • המוטיבציה הבסיסית של כל בע"ח – לגלות את הקשרים בעולמו • מרגע שגילה קשר מסויים – מפתח ציפייה שגם בהמשך A יוביל ל-B

4. S – R: “The rat’s nervous system may be likened to a complicated telephone switchboard” Tolman: “The central office is far more like a control room. The incoming impulses are worked over and elaborated into a cognitive-like map of the environment.”

5. 1886-1959 קצת על טולמן • “The experiments I shall talk about were carried out by graduate students (or underpaid research assistants) who supposedly got some of their ideas from me” • “I shall include, occasionally, accounts of the behavior of non-Berkeley rats who obviously have misspent their lives in out-of-State laboratories.”

6. הגישה הקוגניטיבית - טולמן • היות והמוטיבציה הבסיסית ללמידה היא להכיר את הקשרים הסיבתיים בעולם – אין צורך בחיזוק כדי שלמידה תתבצע (בניגוד ל-S-R!). • מוטיבציה כן דרושה כדי שלמידה תתורגם להתנהגות. • דוגמאות/עדויות: • Latent learning – הניסוי הקלאסי - המבוך של Tolman+Hoznik; ניסוי ה-Y-maze של Spence+Lippit • למוטיבציה (=דחף, תוצאה של חסך) שני תפקידים – • יוצרת דרישה לאובייקט מטרה • קובעת לאילו גירויים בסביבה נפנה קשב

7. Evidence 1: Latent Learning “All students agree as to the facts. They disagree, however, on theory and explanation:” (Klein; Johnson – relevance of the motivation when learning)

8. Evidence 1: Latent Learning

9. Evidence 2: Vicarious Trial and Error (VTE) • More VTEing in easy tasks • VTEs start right before learning (go down after) • Smarter animals – more VTEs

10. Cognitive Maps: Not just spatial • “We already have our ‘instructions’. We know beforehand what it is we are to do” • “They do not know what is wanted of them. The major part of their learning seems to consist in their discovering the instructions” • Tolman and Minium – after learning the instructions the rats did more VTEs in the difficult discrimination. • But: In mazes more VTEs in difficult units. Why? “Rats in mazes don’t have to be told”

11. עדויות לכך שהתנהגות החיה מכוונת למטרה (ולא רק תגובה אוטומטית לגירויים) • לימוד במבוך רטוב -> ייבוש המבוך. רואים העברה מלאה משחיה לריצה (S-R פחות קשיח גם מסביר – למדו פניות) • ניסוי העגלות במבוך – אין בכלל R בלמידה • ניסוי Plus maze – Response vs. Place learning • למידת מיקום מהירה יותר מלמידת תגובה. • אחרי למידה עם GB ו-SB אחד, בהתחלה ממקום אחר הרוב הלכו לאותו מיקום ולא בצעו אותה תגובה • באופן כללי – ניסויים מראים שחיות לומדות את שתי האסטרטגיות (תלוי בנסיבות ובכדאיות)

12. Evidence 4: “Spatial Orientation”

13. “The maps of these animals were, in short, not altogether strip-like and narrow”

14. טולמן והתניה קלאסית • בהתניה קלאסית יש לחיה הזדמנות ללמוד שאחרי ה-CS יבוא ה-US • אבל... אין הסבר להופעת ה-CR (אסור לפנות להסברים תועלתיים מכווני מטרה – ראינו כבר שה-CR מבוצע גם אם הוא לא מועיל למטרה) • כן מסייע בהסבר תופעות מורכבות יותר – התניה אינהיביטורית (כשהחיה נתקלת ב-CS היא לומדת לצפות שלא יהיה US), PIT.

15. טולמן והתניה אופרנטית • לעומת התניה קלאסית, טולמן מסביר את כל התופעות של התניה אופרנטית (מלבד, אולי, הרגלים והשפעות מוטיבציה). • מסביר גם תופעות שקשה להסביר אחרת (ניסויי המבוכים). • ספציפית טוען שבלמידה אופרנטית החיה לומדת שבנכחות גירויים מסויימים (S), תגובה מסויימת (R) תביא לתוצאות מסויימות (O). • בפרוצדורה אופרנטית החיה לומדת גם על החיזוק עצמו (יש לה ציפיות לגביו)

16. אבל... איך הידע על העולם מתורגם לפעולות? • עפ"י התניה קלאסית ועפ"י S-R זה פשוט (כבר דברנו) • עפ"י R-O ותאוריות ציפייה – מסובך ולא ברור.. • הפתרון של Dickinson – • בבני אדם התגובה נבחרת כזו שמובילה למטרה (דוג' – הליכה לסרט) • זה כך גם בחיות, הרבה יותר ממה שאנו נוטים לחשוב • הידע לא נשמר בצורת אסוסיאציות (המאפשרות יצירת ציפייה, אך לא בחירת תגובה), אלא בייצוג מנטלי של קשרים בין מאורעות בצורת Propositions (ידע הצהרתי – declarative). • אבל... מעט מאוד ידוע על איך זה מתבצע – כח ניבויי חלש (למשל – לגבי ההשפעות של מוטיבציה). • קשה למצוא תימוכין ישירים לשמירת המידע באופן הצהרתי – התמיכה באה מתוך כשלון ההסברים האחרים, ורבים מתנגדים לכך.

17. לסיכום: טולמן היה הראשון שייחס להתנהגות של בע"ח מאפיינים שמקובלים עלינו כשמדברים על בני אדם – מטרה, גמישות, מודל עולם. הוא טען שהחיות לומדות על העולם. כיום הרעיונות האלו הרבה יותר מקובלים מבעבר.

18. B.F. Skinner 1904-1990