מצגת זו מוקדשת לזכרו של חבר הכנסת יורי שטרן שהלך לעולמו ב- 16 בינואר 2007

1. מצגת זו מוקדשת לזכרו שלחבר הכנסת יורי שטרן שהלך לעולמו ב-16 בינואר 2007 איש ישר דרך ואוהב הארץ, שפעילותו הפרלמנטרית בכלל ובנושאי סביבה בפרט, ראויה לחיקוי יהי זכרו ברוך חבר הכנסת יורי שטרן נושא דברים בעצרת נגד תכנית מערב ירושלים17 באוקטובר 2006

2. הצילו את ירושלים מאת גיא שחר הבנייה לגובה פרק שני מתוך שלושה http://www.guyshachar.com/Jerusalem/

3. למצגת המלאה הקישו כאן עיקרי הדברים(גרסה מקוצרת)הקישו כאן או המשיכו לדפדף

4. עיקרי הדברים

5. נושא הקמת מגדלים במרכז העיר הוא אחד הנושאים הרגישים והבעייתיים בנוגע לבינוי בירושלים ראש העיר אורי לופוליאנסקי מזכיר בנשימה אחת את הביטויים "הקפאת תכנית מערב ירושלים" ו"בנייה לגובה במרכז העיר" ירידה לפרטים מגלה, שקשה למדי למצוא צידוקים ענייניים לדקירת קו הרקיע העדין של הבירה...

6. בתקופת המנדט הבריטי הוכנו לירושלים חמש תכניות מתאר, אשר הגנו באדיקות על קו הרקיע של העיר גישה זו נשמרה בתכניות הראשונות שהוכנו לעיר אחרי קום מדינת ישראל

7. "המגדל הבלתי גמור" (?2 קומות) מגדל העיר (24 קומות) מלון פלאזה/שרתון(20 קומות) מגדל רסקו (17 קומות) בנין רג'ואן (12קומות) ואולם לאחר מלחמת ששת הימים נפרץ שרירותית קו הרקיע ומגדלים החלו לצמוח במרכז העיר מרכז כלל (15 קומות)

8. לאחר תקופה ארוכה של פריצוּת תכנונית גובשה לאחרונה תכנית מתאר חדשה לעיר. תכנית זו מעודדת בנייה לגובה במרכז העיר ההיסטורית ובכניסה לעיר המשמעות: תוספת מגדלים לכדי יצירת יער בטון מגרד שחקים

9. הנימוקים: "קו הרקיע נפרץ כבר ממילא" ו"יצירת מוקד פעילות עירוני ראשי"

10. הנימוקים: "קו הרקיע נפרץ כבר ממילא" ו"יצירת מוקד פעילות עירוני ראשי" האם רומא ואדינבורו מתהדרות במגדלי בטון על מנת להפוך למרכזים עירוניים שוקקים?

11. מגדל העיר המגדל הבלתי גמור בנין כלל יזמים מפעילים לחץ על מוסדות התכנון לבנות לגובה במרכז העיר בשל התמורה הכלכלית הגבוההלפחות שישה מגדלים נוספים כבר מתוכננים לקום במרכז העיר ההיסטורית

12. המגדלים פוגעים לא רק בקו הרקיע, אלא גם במרקם המיוחד של מרכז העיר ובתחושת הולכי הרגל, ויעידו על כך רבי הקומות שכבר תקועים במרכז העיר

13. מלון הולידיי אין בנייני האומה בכניסה לעיר מתוכנן פרוייקט מגלומני שינחית מכת מחץ על המע"ר הוותיק, שעיריית ירושלים מתאמצת כל כך להחיות

14. מאידך, שטחים יקרים מבוזבזים על פרוייקטים תמוהים כביש מיותר נסלל על שטח משרד החוץ לשעבר, וביתרת השטח ייבנה פרוייקט מגורים יוקרתי עם שטחי מסחר, במקום בנייה סטנדרטית לגובה עבור משפחות צעירות

15. מן הראוי להסיט את הבנייה לגובה ממרכז העיר.אזור התעשייה תלפיות משווע לתכנון מחדש למגורים ומסחר, וגם במלחה ובשכונות הפריפריאליות ניתן לבנות לגובה

16. עוד לא מאוחר לעצור את התכניות שעודן על הנייר. יש לכך תקדימים בעבר הלא רחוק של ירושלים שנות השבעים במקום שמונה מגדלים מגדל משהב אחד

17. עוד לא מאוחר לעצור את התכניות שעודן על הנייר. יש לכך תקדימים בעבר הלא רחוק של ירושלים שנות השבעים שנות השמונים במקום מגדל היאט במקום שמונה מגדלים מגדל משהב אחד היאט שמשתלב בסביבה

18. עוד לא מאוחר לעצור את התכניות שעודן על הנייר. יש לכך תקדימים בעבר הלא רחוק של ירושלים שנות השבעים לאחרונה שנות השמונים דחיית תכנית מלון "קולוני" במקום מגדל היאט במקום שמונה מגדלים מגדל משהב אחד היאט שמשתלב בסביבה

19. וגם את הפגום ניתן עוד לתקן, כמקובל בעולם

20. כך זה נראה היום:

21. כך זה נראה היום: כך זה עלול להראות לפי ההמלצות הקיימות:

22. כך זה נראה היום: כך זה עלול להראות לפי ההמלצות הקיימות: וכך זה יכול להראות אם יתקבלו בירושלים החלטות אמיצות:

23.  אין כל צידוק ענייני לפצוע את האגן החזותי של העיר העתיקה ומרכז העיר ההיסטורית במגדלים  המגדלים הם תולדה של לחצים מצד כרישי נדל"ן אין להתנות או לקשר בין ביטול תכנית מערב ירושלים לבניית מגדלים במרכז העיר – בשני המקרים קיימות חלופות  לסיכום:

24. ישנם די והותר אזורים בהם ניתן לצופף בנייה בכלל ובנייה לגובה בפרט  את מרכז העיר ראוי לחזק על בסיס מרקמיו ההיסטוריים ועל ידי פיתוח מוקדי עניין לציבור  לסיכום:

25. ירושלים זקוקה עתה לצעדים אמיצים שיצילו אותה מקטסטרופות תכנוניות שמאיימות עליה

26. מה נדרש עתה? הקפאה מוחלטת של תכניות הבינוי לגובה בעיר, כולל המאושרות, שמאיימות כעת על העיר  הקמת מטה מיוחד לפיתוח העיר בשיתוף גורמים סביבתיים ונציגי ציבור, שירכז את הראיה התכנונית הכוללת של העיר תחת מטריה אחת  בחינה מחודשת של התכניות והצעת חלופות חדשות, תוך התבוננות הוליסטית על כל שטחי העיר 

27. למצגת המלאה הקישו כאןאו המשיכו לדפדף לסיוםהקישו כאן

28. תוכן פרק ב' מבוא – "העיר כבר איבדה מייחודה" פריצוּת תכנונית סוגיית הבנייה לגובה חלופות לנושא הבנייה במרכז העיר והבנייה לגובה עצירת מיזמים "בצנרת" תיקון טעויות העבר קרדיטים ותודות נספח קישורים

29. מבוא – "העיר כבר איבדה מייחודה"

30. להבדיל ממוזיקה, ציור, מחול וספרות, האדריכלות היא אמנות שלא אפשר להימנע ממנה. אתה יכול ורשאי לא ללכת לקונצרט, לא לבקר בתערוכה, להפסיק לקרוא ספר בעמוד 46. אבל אינך יכול לא ללכת ברחוב. ובלכתך ברחוב, תרצה או לא תרצה, אתה פוסע בתוך תערוכה של ארכיטקטורה... ...רבים מהמוצגים, הבה נודה על האמת, לא מעלים ולא מורידים. אבל מקצתם גורמים התפעמות והנאה, ואחרים כה דוחים ומרגיזים, עד שאתה נאלץ להחיש את צעדיך ולהשפיל את המבט. אבל כמה קפנדריות אפשר לעשות בגלל אדריכלים? ומה בנוגע למבנים שלא אפשר להימנע מהם בגלל גודלם ומיקומם?... "אדריכלות בירושלים", מאיר שלו(ידיעות אחרונות, 13.10.06)

31. "אקרופוליס" בטון מפואר במרכז העיר ההיסטורית

32. השכנים של אכסניית סרגיי

33. השכן הצנוע של בית הכנסת הגדול והיכל שלמה

34. "המגדל הבלתי גמור" (הוא לא באמת בלתי גמור, הוא סתם נראה כך)

35. "פרוייקט הולילנד" בדרום העיר, לא הרחק מקניון מלחה (ישנם ירושלמים הסבורים, כי הפתרון לבעיה הוא רעידת האדמה הגדולה הממשמשת ובאה)

36. דווקא לאדריכל משה ספדיה, שנקלע לסערת "תכנית מערב ירושלים", היה מה לומר בעניין: "...העיר כבר איבדה מייחודה. תראי את המגדלים שבונים בה, את הולילנד, זה מזעזע. אבל על זה - אף מלה. אף אחד לא יוצא להפגנות". ("הארץ", 19.10.06) ובזה, הוא ללא ספק צודק !

37. פריצוּת תכנונית

38. כשבוחנים את היסטורית המסגרת התכנונית של ירושלים, זה לא מפתיע.בואו נראה איך תוכננה ירושלים בעשרות השנים האחרונות: מה עשו הבריטים במשך 31 שנות שלטונם? הם הספיקו להכין לירושלים חמש תכניות מתאר מקלין (1918) גדס (1919) אשבי (1922) הולידיי (1934) קנדל (1944) • העקרונות המנחים: • איסור בנייה לגובה באגן העיר העתיקה והעיר ההיסטורית • שמירת תבנית אופיינית המתמזגת בנוף • שמירת קו הרקיע הטבעי

39. ומה עשתה ישראל ב-58 שנותיה? העקרונות המנחים משמרים פחות או יותר את העקרונות המנדטוריים ראו (1949) – תכנית מתאר מתאר 62 (1959) – תכנית מתאר משנה זו ועד שנות האלפיים לא הוכנה תכנית מתאר כוללת המסדירה את הפיתוח בעיר ירושלים נבנית ללא תכנית אסטרטגית עדכנית במשך למעלה מ-40 שנה!

40. "המגדל הבלתי גמור" (?2 קומות) מגדל העיר (24 קומות) מלון פלאזה/שרתון(20 קומות) מגדל רסקו (17 קומות) בנין רג'ואן (12קומות) ומה עשתה ישראל ב-58 שנותיה? את הואקום התכנוני מלאו עשרות תכניות נקודתיות וכלל עירוניות "תכנית אב" 1968 עוררה סערה כאשר פרצה בצורה ברוטלית את מגבלות הבנייה לגובה. התוצאה לא אחרה להגיע – החל בשנות השבעים החלו לצמוח המגדלים במרכז העיר: מרכז כלל (15 קומות)

41. ומה עשתה ישראל ב-58 שנותיה? האגן החזותי של העיר העתיקה נפגע קשות עקב "צמצום הרדיוסים" שהביא את הבנייה לגובה לשערי החומות

42. סוגיית הבנייה לגובה

43. נושא הקמת מגדלים במרכז העיר הוא אחד הנושאים הרגישים והבעייתיים בנוגע לבינוי בירושלים ראש העיר אורי לופוליאנסקי מזכיר בנשימה אחת את הביטויים "הקפאת תכנית מערב ירושלים" ו"בנייה לגובה במרכז העיר"

44. כזכור, התכניות המנדטוריות ושתי תכניות המתאר הראשונות של ירושלים (ראו 1949 ומתאר 62 משנת 1959)דגלו בהקפדה על קו הרקיע של העיר ואסרו בנייה לגובה ב"תקופה הפריצות" נכתבו בעירייה כמה וכמה מסמכי מדיניות בנוגע לבנייה לגובה בעיר (חטיבת התכנון במחלקת מהנדס העיר בשנות ה-80, אמנון ניב מהנדס העיר בשנת 1991, עמדותיו של טדי קולק, מייק טרנר ואחרים בשנת 1997) רובם ככולם דגלו בריסון הבנייה לגובה, במיוחד במרכז העיר

45. ואולם בסוף שנות התשעים חל שוב שינוי לגובה... מהנדס העיר אורי בן אשר כתב ב-1999: מבנים גבוהים ימוקמו ברכסים ובקווי פרשת המים בלבד... בניינים גבוהים "נצפים" יקובצו יחד בתחום מצומצם בגובה אחיד... גם אם המשמעות היא שגובהם יגיע ל-30 קומות כתוצאה מכך...מיקומים מוצעים כוללים את מרכז העיר מאזור המשולש ומערבה – 24 קומות. המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בדיון בתאריך 3.2.03 אימצה "מדיניות זמנית" של: 6-8 קומות ברצועה של כ-500-600 מטר ממערב לחומה 12 קומות ברצועה של 200 מ' נוספים24 קומות בקו הרכס (שני צדי רחוב המלך ג'ורג')

46. המשמעות: תוספת מגדלים במרכז העיר לכדי יצירת יער בטון מגרד שחקים

47. בראשית שנות האלפיים החל צוות נרחב בראשותו של משה כהן לשקוד על תכנית מתאר חדשה לירושלים - "ירושלים 2000". הצוות דן בכובד ראש בסוגיית הבנייה לגובה במרכז העיר. הצוות ממליץ על ריסון הבנייה לגובה בכל האגן החזותי של העיר העתיקה ובחלקו המזרחי של מרכז העיר - דבר מובן מאליו, ואולם ממליץ על בנייה לגובה בחלק המרכזי והמערבי של מרכז העיר

48. אחד הנימוקים למסקנה ראוי להתייחסות: "קו הרקיע ההרמוני הישן נפרץ כבר בשנות ה-70 על ידי מספר מבנים ובהם מגדל העיר, מלון פלאזה, מרכז כלל ועוד. כיום קו רקיע זה אקראי למדי ויש סיבה להניח כי בנייה גבוהה נוספת במרכז העיר, עשויה לגבש אותו למכלול ממוקד וברור יותר." את המסקנה הזו מצופה אולי היה לשמוע מיזמים, אך לא מגורמי תכנון. אחד הנימוקים של יזמי "תכנית מערב ירושלים" היה שרוב השטח "הוא ממילא שטח מופר". נימוק זה מוכר כתירוץ מצוין בישראל להצדקת השתלטות על שטחים ב"שיטת הסלאמי". האם זו הגישה שמתאימה ליישום בנוגע לסוגיה הרגישה של קו הרקיע בירושלים?

49. גם אם ניקח את מנהטן, בתור דוגמה טובה יותר ל"מוקד פעילות עירוני ראשי", הרי שלמנהטן אין דברים כאלה: נימוק נוסף של צוות "ירושלים 2000" לבנייה לגובה במרכז העיר הוא ה"גישה המעצבת", והוא מביא כדוגמה את צפון אמריקה ובדור האחרון מזרח אסיה, שם "נחשבת הבנייה הגבוהה כרלבנטית במיוחד למרכז העיר, ליצירת מוקד עסקי אינטנסיבי מאוד..." האם זה מה שעמד לנגד המתכננים? קונמינג, סין (מזכיר קצת את אלה ששמים אור סגול, ספוילר ומערכת סטריאו רועשת על פיאט אונו בשביל למשוך תשומת לב)

50. האם רומא צריכה מגדלים כדי ליצור בה פעילות חייה ותוססת? האם אזור הבורסה ברמת גן "חי" יותר מאשר רחוב דיזנגוף, שכונת נוה-צדק, פלורנטין והמושבה הגרמנית שבירושלים עצמה?