תרומת איברים מצילה חיים!

תרומת איברים מצילה חיים!

הקדמה – מה זה בכלל השתלת איברים?ההתפתחות הרבה בתחום הרפואה מאפשרת, באמצעות השתלת איברים, את הצלת חייהם של אנשים אשר ללא ההשתלה היו נידונים למוות.השתלת איבר בריא במקום האיבר שחדל לתפקד מקנהלאותם אנשים חיים רגילים, סדירים, בריאים וארוכים עד כמה שניתן. השתלת איברים

האיברים שניתן לתרום הם:לב, 2 ריאות , כבד, לבלב ו-2 כליות.וגם את הרקמות הבאות: קרניות, עור, עצמות ומסתמים.מכאן, שתורם אחד יכול להציל חייהם של שבעה חולים ואת מאור עיניהם של שני חולים – בסה"כ – תשעה בני אדם! השתלת איברים

אגודת אדי היא העמותה שעוסקת בקידום השתלותהאיברים בישראל.האגודה הוקמה ב-1978 ע"י משפחתו של אהוד (אָדי) בן דרור ז"ל אשר נפטר בעודו מחכה לתרומת כליות.בזמן ההמתנה הגה אהוד את הרעיון להקים גוף שיקדם את נושא התרמת האיברים בישראל.משפחתו קיבלה את דבריו כצוואה ומאז העמותה פועלת בנושא, למען מטרה חשובה ביותר - הצלת חיים. אודות האגודה

מטרות האגודה • הגדלת אחוז הסכמות ממשפחות הנפטרים שאינם חתומים במטרה להציל חיי הממתינים להשתלה. • הרחבת מעגל החותמים על כרטיס אדי. • הגברת המודעות לנושא ההשתלות. • יישום החקיקה בכנסת בנושא ההשתלות. • הקמת קרן שתיתן מענקים למשפחות התורמים.

בישראל כיום ממתינים כ-850 אנשים לתרומת איברים! כ-500 איש להשתלת כליה. כ-120 איש להשתלת כבד. כ-200 איש להשתלת לב או ריאות.ישנם אנשים שאף ממתינים להשתלה של יותר מאיבר אחד. עבור כל אחד ואחד מהאנשים האלה זוהי מתנת חיים! המצב בישראל

השוואה לעולם המערבי למרות הגברת המודעת בחברה בשנים האחרונות, מספר האנשים החתומים על כרטיס תורם (כרטיס אדי) הוא כ-10% מהאוכלוסייה בלבד. הנכונות לתרומת איברים בישראל, כפי שתוצג בטבלאות הבאות, עומדת על כ-45% מכלל הנפטרים אשר באפשרותם לתרום. לשם השוואה, בעולם המערבי אחוזי ההסכמה נעים בין 70% ל-90%! לדוגמא: באיטליה - 75%, בספרד - 85% ובאוסטריה - 90% הסכמה. בנוסף, אחוז החתומים על כרטיס תורם במדינות אירופה וארה"ב נעים בין 25% ל-40%.

רשימת הממתינים לתרומת איברים בישראל משנת 2000 ועד היום הנכונות לתרום

רשימת ניתוחי ההשתלות בישראל משנת 2000 ועד היום הנכונות לתרום

מה אומר החוק? • חוק ההשתלות מסדיר מספר עניינים חשובים בנוגע לתרומות איברים והם: • איסור סחר באיברים בישראל ע"פ חוק. • תיאום מערך ההשתלות הארצי הרשמי. • החלת חתימה על כרטיס תורם מגיל 17. • הגדרת הטבות אשר ניתנות לתורם איברים או למשפחתו תוך הפרדה ברורה לתרומה מן החי ותרומה מן הנפטר. • מתן עדיפות לחותמים ולבני משפחתם בקבלת איברים עתידית באם יזדקקו. • חוק נוסף שחוקק בנושא הוא חוק מוות מוחי נשימתי:

מה אומר החוק? • מתוך חוק מוות מוחי-נשימתי, התשס"ח 2008: • "קביעת מוות מוחי לא תיעשה אלא ע"י שני רופאים שהסמיכה הועדה ושמתקיימים...: • רופאים מומחים בתחום. • הם אינם מעורבים בטיפול במטופל. • הם אינם עוסקים בהשתלות איברים. • קביעת מוות מוחי ... תיעשה ע"פ התנאים הבאים: • סיבת המוות הרפואית ידועה וברורה. • קיימת הוכחה קלינית להפסקה מלאה ובלתי הפיכה של תפקוד המוח. • הוכח, לאחר בדיקה מכשירנית, כי יש הפסקה מלאה ובלתי הפיכה של תפקוד המוח לרבות גזע המוח..."

מה אומר החוק? כלומר, חוק השתלות האיברים בא לעזור ולעודד תרומות איברים בכך שהוא מגדיר את הצהרת כוונותיו של אדם, למען העתיד, בו יוכל להציל חיים של אנשים אחרים. חוק המוות המוחי, בא להגדיר ע"פ חוק, מהו מוות מוחי נשימתי, איך ומתי הוא נקבע, וע"י מי, ובהתאם לכך, להגדיר מוות מוחי כמוות לכל דבר ועניין. כעת, לאחר שראינו את עמדתו של החוק, נראה את עמדתה של הדת בנוגע לנושא של השתלות איברים.

מה אומרת הדת? "כל המקיים נפש אחת בעולם... כאילו קיים עולם ומלואו.." (רמב"ם, משנה תורה, הלכות סנהדרין, פרק י"ב) היהדות תומכת בתרומת איברים להצלת חיים. זוהי נחשבת למצווה, שכן החיים הם ערך עליון בהשקפת היהדות. בשנת 86' קבעה הרבנות כי מוות מוחי נחשב למוות. קביעה זו גרמה לפלגי היהדות לתמוך בתרומת איברים. רבנים גדולים, מפוסקי הדור של ימינו, תומכים בעצמם בתרומת איברים.

מה אומרת הדת? זאת ועוד, חוק המוות המוחי שראינו כרגע, בא לגשר על פערים שהיו בין גישת חלק מהזרמים ביהדות וגישת תרומת האיברים. חשוב לציין, שהפערים היו בנוגע לשאלה מהו זמן קביעת המוות, ולא בנוגע להתרת תרומת איברים ע"פ ההלכה. כפי שציינו, ההלכה תומכת בתרומת איברים, וכעת, לאחר שהגדיר החוק באופן חד משמעי, פערים אלו נסגרו, וחשובי הפוסקים המופיעים מטה חתמו בעצמם על כרטיס אדי: הרב יהודה משי זה"ב הרב שלמה אבינר הרב שאר ישוב כהן

תשובות לשאלות נפוצות • "אבל שמעתי בחדשות שחולה בתרדמת התעורר אחרי שנים" • זהו פער בהבנה, אשר מונע מאנשים לתרום אברים. מוות מוחי , אשר נדרש לתרומת איבר, הוא לא מצב המכונה "תרדמת", "צמח" או מוות קליני. מוות מוחי כולל גם את מות גזע המוח. כאשר גזע המוח מת, האדם לעולם לא יוכל לנשום בכוחות עצמו. לא מתואר שום מקרה בהיסטוריה הרפואית של אדם שנותר בחיים לאחר שנקבע לו מוות מוחי. • "ממילא נדרשת הסכמת המשפחה" • החתימה על הכרטיס היא הצהרה של החותם, אך תמיד נדרשת הסכמת המשפחה. הסיבה הנפוצה ביותר לסירוב המשפחה היא חוסר הביטחון לגבי מה הנפטר באמת רצה. ניסיון מראה שבשעת צער, קשה להיזכר האם הנפטר רצה שאיבריו ייתרמו או לא. חתימה על הכרטיס מסמנת למשפחה על רצון הנפטר. כמעט תמיד מכבדת המשפחה את רצון הנפטר החתום על כרטיס אדי.

תשובות לשאלות נפוצות • "קונספירציה: הרופאים לא יילחמו להציל חייו של חתום על הכרטיס" • זה חשש מובן שאנו נתקלים בו הרבה, והוא כמובן תלוש לחלוטין מהמציאות. ראשית, לרופאים הבכירים שאמורים לקבוע מוות מוחי, אסור על פי חוק שתהיה להם נגיעה כלשהי לתחום ההשתלות או שיטפלו בחולים הזקוקים להשתלה. • שנית, בכל בית חולים יש רק אדם אחד שיכול לדעת אם מטופל כלשהו רשום כחתום, וזוהי מתאמת ההשתלות של ביה"ח. לה יש גישה לנתונים אלה רק אחרי שנקבע מותו של האדם. • שלישית, והכי חשוב, הטיפול הדרוש לשמירת איבריו של אדם הנמצא במוות מוחי, כדי שאיבריו יוכלו לשמש לתרומה, מחייב הקפדה יתרה על כל האמצעים לפחות כמו טיפול בחולה שיש סיכוי להצילו, ולכן אין חשש שאדם במוות מוחי לא יטופל כנדרש. • קביעת המוות המוחי מתבצעת על פי נוהל ארוך ומפורט וכולל בדיקות רבות. בכל מקרה, הכלל לפני קביעת מוות מוחי הוא כי "אם יש ספק אז אין ספק": לא קובעים מוות מוחי אם יש אפילו הספק הקטן ביותר שהמצב הוא לא כזה.

סיבות נפוצות להסכמה • נדיבות, אלטרואיזם – הצלת חיים: אנשים בעצם מרגישים שברצונם לעשות מעשה טוב בלי בקשת תמורה כלשהי, מרצון טוב. • מודעות חברתית. • קשר קרוב לנושא, מקרה של קרוב: כאשר יש חשיפה קרובה למקרה, אנשים מודעים בעצמם לקושי ומוכנים לחתום על כרטיס תורם למען אחרים. • תחושת המשכיות: תחושה שנותנת לך בעצם הרגשה שאין לחייך סוף והם ממשיכים להתקיים במובן מסוים. • מתן משמעות למוות: יש המרגישים שע"י תרומת איברים למישהו אחר אם יתנו משמעות לעובדה שהם עצמם נפטרו וכך ירגישו שהייתה סיבה לכך.

זכרו! תרומת איברים מצילה חיים! לחתימה על כרטיס אדי: 6262* לפרטים: 039028608 www.agudatadi.org.il

תרומת איברים מצילה חיים!