היסטוריה מיקוד תשע"ג

היסטוריהמיקוד תשע"ג המצגת אינה מהווה תחליף ללימוד החומרים, מטרתה הוא לעזור בסידור החומר ולהקל על לימודו.

עלייה שלישית 1919-1923עלייה מאירופה קשיים: מחסור בכסף. מחסור בעבודה. קושי ברכישת קרקעות. המושבות העדיפו עבודה ערבית גורמים: הצהרת בלפור. אנטשמיות ברוסיה – המהפכה הקומוניסטית. אנטשמיות בפולין, צ'כוסלובקיה וכו'... הישגים (התמודדות עם הקשיים) רכישת עמק יזרעאל. עבודות ציבוריות – סלילת כבישים. גדוד העבודה – מטרתו להכשיר את הארץ לעולים, ע"י עבודת כפיים ושיתופיות. הם הקימו התישבויות חדשות, יצרו חברה שיוויונית ושיתופית. הקמת צורות התיישבות חדשות: הקבוצה הגדולה(קיבוץ) מושב העובדים. (מושב) - לדעת את ההבדלים. הקמת הסתדרות העובדים – איגוד המסייע לפועלים בתחומי הבריאות, החינוך, הסעד, התרבות, מציאת עבודה. הקמת ההגנה. אופי העולים: * צעירים רווקים סוציליסטים. * בעיקר ממזרח אירופה. חברי תנועת "החלוץ" – הוקמה ע"י טרומפלדור. אידאולוגיה של עבודת כפיים, לשון ותרבות עברית וחברה סוציליסטית. החלוץ

עליה שלישיתעליית יהודי המזרח קשיים: קשיי עלייה – אין רשיונות, הגבלת הבריטים. קשיים בארץ: דלות וצפיפות. שילמו להם מעט, כח עבודה זול. מהיכן עלו? בעיקר מתימן. עיראק, צפון אפריקה, (עלייה מועטה בשל יחסם השלילי של הצרפתים ששלטו שם לציונות.) כורדיסטאן. השגיים: הקמת נציגות התימנים. הקמת ישוביים עדתיים (כפר מרמורק, טירת השלום) גורמים לעלייה מתימן: - מצוקה – המצור על צנעא. - הצהרת בלפור הולידה צפיות משיחיות.

התיישבות המחנה הדתיהקמת "הפועל המזרחי" - 1922 רעיונות: המרד הקדוש: מרד במזרחי, מרד בגלות הלא יצרנית. תורה ועבודה: שיוויון חברתי – שאיפה לבנות חברה שיויונית צודקת ברוח תורת ישראל. עבודת כפיים – עבודת אדמה כדרך לגאולת הארץ. למה הוקם? לתת מענה לפועל הדתי, בעל תפיסת העולם הסוציליסטית. המזרחי – נותן מענה לדתיים. הסתדרות העובדים – נותן מענה לפועלים. כך שהפועל הדתי לא מצא לו מסגרת שתכיל את תפיסת עולמו הדתית-סוציליסטית, ולשם כך הוקם "הפועל המזרחי" יישום הרעיונות בהתיישבות: הקמת קיבוצים דתיים – שדה אליהו, טירת צבי, עין הנציב וכו'. הקמת מושבים דתיים – כפר פינס, כפר הרא"ה. העדיפו את המושב ע"פ הקיבוץ משום: לא היו מעוניינים בהגבלת חופש הפרט ובפגיעה במשפחתיות. הסתייגות מקומוניזם שהיה קיים בקיבוצים משום שנתפס כאנטי-דתי (ברוסיה) מטרות ופעולות - מסגרת חומרית-רוחנית לפועל הדתי. עזרה במציאת עבודה. הכשרת מטבחים. קורסים מקצועיים. דאגה לבריאות. דאגה להתיישבות וכו'

מאורעות1936-1939המרדהערבי גורמים: הסתה של המופתי חאג' אמין אל חוסיני. עלייה חמישית יצרה לחץ אצל הערבים. קבלת עצמאות של מדינות ערביות עליית המשטרים הטוטליטריים – הבנה שכוח מביא להשגיים מדיניים. הארועים: שלב א' טרור – אלימות, רצח, פגיעה ברכוש, פיצוצים, עקירת גשרים... מרי אזרחי נגד הבריטים – אי תשלום מס. שביתה – השבתת המשק. כשלום השביתה: היהודים פתחו עצמאות כלכלית / תגובה בריטית קשה / נזק לפועל הערבי. שלב ב' כנופיות ערביות פוגעות ביהודים ובבריטים, רצח בריטים, פגיעה בתחבורה. דעיכת המרד – סיבות: הבריטים מגיבים ביד קשה, גירוש ערבים, הוצאה להורג. היהודים – מפתחים את ההגנה. עייפות הפועלים הערבים מהמרד.

תגובת הבריטים למרד הערבי • הספר הלבן השלישי – של מקדונלד – ספר המעל. • תוכן: צמצום גבולות הבית היהודי / צמצום העלייה / איסור רכישת קרקעות ב – 95%משטחי הארץ. • גורמים להרעה: ירידת כוחה של יהדות אירופה/המרד הערבי/גידול במספר הערבים / רצון ברטניה בתמיכת ארצות ערב. • תגובת היהודם: הפגנות, מחאות, התעלמות מהספר הלבן. • משמעות הספר הלבן: נסיגה מהצהרת בלפור, הבנת היהודים כי הבריטים עברו לתמיכה בערבים בעיקר מאינטרסים כלכלייםבמזה"ת. • תגובת הבריטים: • וועדת פיל – תוכנית החלוקה 1937 • רקע: המרד הערבי, הבנה שצריך למצוא פתרון. • מטרות: ברור גורמי הסכסוך היהודי-ערבי ומתן הצעות פתרון. • פעולות: גביית עדויות מהערבים (דרשו להפסיק עלייה ומכירת קרקעות ליהודים.) • מהבריטים (היו בעד הערבים) • ומיהודים (זכותנו על א"י, הטרגדיה של הגלות והבטחת זכויות לערבים) • מסקנות: לשני העמים שאיפות שונות, אי אפשר שיחיו ביחד. • המלצות – תוכנית החלוקה – 2 מדינות ומובלעת בריטית. • תגובות – • הערבים: התנגדות, המשךפגיעהביהודים. • היהודים: בעד/נגד בעד: הכרה בנלאומית/ • עלייה והתיישבות/. • פיתוח צבאי/בעתיד נתרחב. נגד: ירושלים לא נכללת / התנגדות עקרונית לחלוקת הארץ / נוגד את הצהרת בלפור / אין די שטח / המתח עם הערבים לא יגמר. שימו לב השטח הירוק – ערבי!!!

תגובת היהודית למרד הערבי ( 1936-39)ולספר הלבן השלישי מאבק בשלושה תחומים: צבאי התיישבות העפלה

תגובתהיהודים למאורעות 1936-1939תחום צבאי שינוי בתפיסה הבטחונית: מעבר להתקפה – "היציאה מהגדר" - הגנה מרחבית על גושי התיישבות. - יצירת רצף טריטוראלי. - התקפת האוייב בפעולות מתוכננות. פעולות ב -2 זרועות של ההגנה זרוע בלתי לגאלית: נודדת – (יצחק שדה) יוזמי אקטיבית, מארבי לילה בכפרים ערביים. פו"ש – "פלוגות שדה" – סיוע לישובים מותקפים, פעולות קידום פני האוייב, פטרולים. פעילות בהקף ארצי. זרוע לגאלית – הנוטרות – כח שוטרים עברי שישמור על הסדר והבטחון בישובים, אומנו ע"י הבריטים וקבלו משכורת. פלוגות הלילה – (וינזייט) – כוחות יהודיים ללוחמה בכנופיות ערביות. יחס הבריטים ל"הגנה": רדיפת ההגנה. , חיפושי נשק, מאסרים. הסיבות לעויינות הבריטית: - מושל אנטי ציוני / אינטרסים כלכליים במזה"ת / הציונות מהווה מכשול. ויכוח הבלגה או התקפה בעד הבלגה: - רצון ליחסים טובים עם הבריטים. - רצון בתמיכת דעת הקהל העולמית. - מוסריות "דרכנו אינה דרכם". בעד התקפה: "עין תחת עין" – הפגנת חולשה מחזקת את הערבים. הבלגה מביאה לפגיעה ביהודים וחרפה גדולה. רק ככה יבינו שיש כאן בעייה.

תגובת היהודים לספר הלבןבתחום ההתיישבות גאולת קרקעות קק"ל רוכשת ¼ מקרקעות א"י. הערבים מוכרים בשל מצוקה כלכלית.- חומה ומגדל מוקמים 52 ישובים בשיטה זאת. השיטה: התיישבות מהירה בין לילה, תוך ניצול החוק שלא הורסים בית עם גג, קביעת עובדות בשטח. ע"פ השיטה בונים חומה להגנה ומגדל שמירה. במבצע צבאי חשאי. הגורמים (חשיבות/מטרות) - שיקול מדיני – קביעת הגבולות העתדיים של המדינה. - שיקול בטחוני – רצף יהודי התיישבותי, בלימת הכנופיות הערביות. - ריבוי עולים – יש יותר ידיים עובדות שמאפשרות תנופת התיישבות. דוגמא: חניתה, סמל לנחישות. מדוע שיטת "חומה ומגדל" נפסקה ב – 1939? עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה, הבריטים תומכים בערבים ומגבילים מאוד את היהודים.

תגובת היהודים לספר הלבן השלישיהעפלה גורמים להעפלה בלתי לגאלית: - ספר לבן שלישי מצמצם מאוד את העלייה (75,000 יהודים ב – 5 שנים) • עליית הנאצים לשלטון ומצב הודי אירופה מחייב את היישוב בארץ לפעול למען אחיו היהודים. קשיים בהעפלה: קושי במציאת אוניות. קושי כספי. קושי במציאת צוות. העפלה מאירופה: אונייתאוניון – של הרבזיוניסטים. אוניית ולוס – של ההגנה. פעילות המוסד לעלייה ב': "השליחים" פעילי ההגנה שטפלו בענייני העולים באירופה. העפלה מהמזרח: בעיקר ביבשה דרך סוריה. חשיבות ההעפלה: - גידול מספרי של היישוב בארץ. - הצלת יהודים לפני השואה. - בטוי למאבק בבריטים.

הישוב והתנועה הציוניתבתקופת מלחמת העולם השנייה המדיניות הבריטית בארץ ישראל: מדניות הספר הלבן השלישי, חנק של השאיפות הציוניות הגבלת עלייה ורכישת קרקעות. הספר הלבן של 1939

יחס הישוב היהודי לבריטיםבתקופת מלחמת העולם השנייה • שיתוף פעולה עם הבריטים המניעים: -- עזרה לבריטים נגד האוייב המשותף הנאצים. • אפשרות לסייע לקהילות ישראל באירופה הכבושה. • רכישת מיומנות צבאית בדרך למדינה. • מאבק בבריטים המניעים: • מאבק בספר הלבן השלישי שמונע עלייה לארץ והתיישבות. • חוק הקרקעות 1940 • התנגדות בריטית לכוח יהודי צבאי. • מדינות אנטי יהודית של הנציב. מדיניות הנוסחה הכפולה

ביטויים לשיתוף פעולה עם הבריטיםבזמן מלחה"ע השנייה כ"ג יורדי הסירה יחידה של הפלמ"ח, תחת פיקוד בריטי. ב – 1941 יוצאים 23 לוחמים בספינה "ארי ים" לכיוון טריפולי שבלבנון במטרה לפוצץ את בתי הזיקוק (מחשש שאלו משמשים את הצבא הגרמני) הם לא הגיעו ליעדם ועקבותיהם נעלמו. התנדבות לצבא הבריטי 26 אלף יהודים מהיישוב מתנדבים לצבא הבריטי. תרומתם בעיקר בתחום התחזוקה והמכונאות. הצנחנים 37 יהודים שאומנו ע"י הבריטים ותפקידם היה לצנוח בארצות אוייב. במטרה: להשיג ולהעביר מידע מודיעיני עבור הבריטים. לעזור בהצלת יהודים מידי הנאצים, לעודד אותם למרוד, ולעזור להבריחם. חלקם נתפסו, חלק מהנתפסים הוצאו להורג (חנה סנש), אך עיקר חשיבותם הייתה שהם יצרו סולידריות חברתית והפכו לסמל ומופת לעזרה לאחיהם בשנות השואה. הבריגדה "חטיבה יהודית לוחמת" קבוצה יהודית קטנה שפעלה במסגרת הצבא הבריטי, מטרתם הייתה לעזור ליהודים לברוח מהנאצים ולהביאם לארץ. וכן הם סייעו לבריטים במלחמתם באיטליה

ביטויים למאבק בבריטים בתקופת מלחה"ע השנייה העפלה לא לגאלית מאבק התישבותי מאבק צבאי מאבק צבאי: * ההגנה: לא רצו לפעול חזיתית נגד הבריטים, אך הם חימשו עצמם, קנו ואגרו נשק והוקם הפלמ"ח. * אצ"ל – בשנת 1944 הכריז בגין על תחילת המרד בברטניהוסיום שיתוף הפעולה. הם רצו לסלקם מהארץ וכן טענו שאסור להבליג לבריטים בכדי לעורר את העולם למצוקת היהודים. פעולות: פגיעה במבנים ובמוסדות בריטים (לא בחיילים), פיצוץ משרדי מס הכנסה וכו' * לח"י – בראשם יאיר שטרן טענו שהבריטים הם האוייבהאמיתי. פעולותיהם: חבלות במתקנים בריטים וכן נסיון התנקשות בבכירים בריטים. (רצח הלורד מוין). יאיר נתפס ונהרג.

העפלה בלתי לגאלית 1939-45 על אף איסורי הבריטים המשיך היישוב היהודי להביא ארצה עולים. מטרה עיקרית: להצילם מידי הנאצים. קשיים: - השגת אוניות וצוות הפלגה. הבריטים מטילים מצור על חופי הארץ. דוגמאות לאסונות: פטריה – אוניית מעפילים שהגיע לחופי הארץ ובכדי למנוע את גירושה החדירה ההגנה פצצה למנוע, הפצצה התפוצצה ועימה גם חלק רב מיושבי האוניה. סטרומה– אוניה מרומניה שסרבו הבריטים לאפשר לאנשיה לרדת, היא נגררה לים השחור ונפגעה ע"י טורפדו. העפלה מארצות האיסלאם: גורמים: 1. הפעילות הציונית של מתנדבי היישוב. (ארגון מחתרת, לימוד עברית, קורסים לשימוש בנשק, וכו') 2. התגברות אנטשמיות, חוקי אפליה, פרעות בעקבות עליית מלחמתהעולם השנייה. מאפיינים: העפלה יבשתית, דרך סוריה. מהיכן עלו? סוריה, עיראק, תורכיה, מצרים, צפון אפירקה, סה"כ עלו כ – 3500 יהודים. דוגמא: ילדי טהרן

מאבק התיישבותי1939-45 • - גוש עציון – הקמת 3 ישובים בגוש עציון, על אף הגבלת הבריטים. (היו שלושה נסיונות להקמת גוש עציון לפני הקמת המדינה, בשנות ה -20 בשנות ה – 30 וכעת בשנות ה – 40 שבסופם הגוש נפל לאחר מלחמת העצמאות.) היישוב הוקם לתחייה אחרי מלחמת ששת הימים. * מצפים בנגב – 1943 – מוקמים 3 מצפים בנגב במטרה לבדוק אפשרויות חקלאיות וכן את תגובת הבריטים להתיישבות אסורה.

המאבק להקמת המדינה1945-1947(שנות ה – 40) מדיניות ממשלת ברטניה מדניות שר החוץ בווין מדניות אנטי-ציונית של שר החוץ בווין, שכללה: 1. המשך מדניות הספר הלבן השלישי (הגבלת עלייה והתישבות) 2. התעלמות מהשואה – טען כי פליטי השואה יכולים למצוא פתרון באירופה ולא דווקא בארץ. 3. נסיגה ברורה מהצהרת בלפור. מימוש המדניות האנטי ציונית - "חוק הקרקעות" – איסור קניית קרקעות, ליהודים. - מצוד אחרי אוניות מעפילים. • רדיפה ומאסר של חברי המחתרות, וחיפושי נשק. הגורמים למדניות האנטי- ציונית: • עליית משקלן של מדינות ערב, ורצונה של ברטניה בתמיכתם בה, בייחוד לאחר ירידת מעמדה ועליית מעמדה של ארה"ב. • מאגרי הנפט שברשות מדינות ערביות– אינטרסים כלכליים, בעיקר בעקבות החלשותה הכלכלית של ברטניה לאחר המלחמה מדניות שר החוץ בווין

תגובת היהודית למדניות האנטי ציונית של בווין 1945-1947 מאבק בשלושה תחומים: העפלה צבאי תנועת המרי התיישבות

העפלה 1945-1947 מטרות: • מציאת מקלט לפליטי השואה. (היהודים שוכנו אחרי השואה במחנות עקורים, מצבם במחנות היה קשה, אנשי הבריגדה שנעו בחופשיות באירופה סייעו לעקורים במסגרת תנועת "הבריחה") • חיזוק כמותי ליישוב. • לעורר את דעת הקהל למצוקת היהודים. קשיים: • המנדט הבריטי עורך מצור ימי, ומעפילים שמגיעים מגורשים לקפריסין. • קשיים במציאת אוניות וצוות הפלגה. • טיפול בעולים והכנתם להפלגה. דוגמאות: סה" בשנים אלו גייס המוסד לעלייה ב' 64 אוניות. -אקסודוס: אוניית מעפילים שיצאה מאירופה, קבר בצאתה נצמדו אליה משחטות בריטיות שחסמו את דרכה. המעפילים הועלו לאוניות גירוש, הם סרבו לרדת מהם על אדמת אירופה, ולבסוף הורדו למחנות העקורים בגרמניה. • לה ספציה– אוניית מעפילים שלא הורשתה לצאת מאיטליה, המעפילים פותחים בשביתת רעב ומאיימים בהתאבדות המונית. ולבסוף מאפשרים להם הבריטים לעלות לארץ. העפלה מארצות האיסלאם בשנים אלו צומצמה העלייה מארצות האיסלאם, מרב מאמצי היישוב היו נתונים לעליית יהודי אירופה. אך אם זאת נמשכה ההעפלה במספרים קטנים. דוגמאות: אוניות "יהודה הלוי" ו"שיבת ציון". חשיבות ההעפלה: גידול דמוגרפי / מאבק בספר הלבן / גיוס דעת הקהל העולמית למצוקת היהודים.

התיישבות1945-1947 מטרות: מדיני: לקבוע עובדות בשטח לפני קביעת הגבולות העתידיים של המדינה. בטחוני – רצף התיישבותי, שלא יהיו ישובים מבודדים. דוגמאות: • בירייה. • 11 הנקודות בנגב: תגובה לתוכנית מוריסון גריידי שהוציאה את הנגב משליטה יהודית במוצאי יום כיפור 1946 מוקמים 11 נקודות יישוב בנגב (כפר דרום, חצרים, בארות יצחק.), ע"י "ההגנה" בשיטת "חומה ומגדל". הייתה בעייה של אספקת מים שנפתרה בהנחת 2 קווי מים.

מאבק צבאי 1945-1947הקמת תנועת המרי העברי המטרה: • איחוד המחתרות לפעולה נגד הבריטים. • מעבר להתקפת הבריטים, אפשרות להתקפות יותר גדולות. • לחץ על ממשלת ברטניה בכדי שתשנה את מדניותה. הגורמים להקמתה: • אכזבה ממדניותברטניה שקבע שר החוץ בווין. • הצורך הדחוף להקמת מדינה לאחר השואה, ולהבאת פליטי שואה לארץ. • צורך בשליטה על כוחות האצ"ל והלח"י בכדי שלא יעשו פעולות חריפות. פעולות עיקריות: • 1945 : הפריצה למחנה עתלית בכדי לשחרר מעפילים. • 1945 : ליל הרכבות – פיצוץ מסילות הרכבת בכדי להקשות על תנועת הבריטים. • 1946 : ליל הגשרים – פיצוץ 11 גשרים המחברים את א"י עם מדינות שכנות, בכדי לנתק את הבריטים. תגובת הבריטים השבת השחורה: מעצר של חברי המחתרות, חיפושי נשק, חיפושי מסמכים. המתח בין היהודים לבריטים בשיאו. תגובת היהודים לשבת השחורה פיצוץ מלון המלך דוד - תוכנית שתכננה תנועת המרי, אך את ביצועה היא ביקשה לעכב. האצ"ל סרב לדחייה וביצע את הפעולה ע"י החדרת כדי חלב מלאים בחומר נפץ. ארע פיצוץ גדול בו נהרגו בריטים, ערבים וגם יהודים. תגובת היישוב גינוי הפעולה וזה אף הביא לפירוקה של תנועת המרי.

פעולת המחתרות לאחר פירוקה של תנועת המרי • ההגנה מאבק בבריטים בצמוד לייעדים המוגדרים שהם עלייה והתיישבות. פעולות: העפלה לא חוקית. הקמת נקודות התיישבות חדשות. • האצ"ל והלח"י מאבק צבאי רצוף ולא מוגבל נגד הבריטים. פעולות: • פריצה לכלא עכו ושחרור חברי אצ"ל ולח"י. • תליית 2 קצינים בריטים. • פיצוץ צינור הנפט תגובת הבריטים: הוצאה להורג של חברי אצ"ל ולח"י – עולי הגרדום. מאבק רצוף מאבק צמוד

ולסיכום: שימו לביש לנו 3 מוקדים בהם חלה התפתחות בשלושת התחומים:מאבק צבאי התיישבות, העפלה. מאבק בבריטים בזמן מלחמת העולם השנייה (1939-45) צבאי: הגנה לא נאבקת בבריטים. אצ"ל ולח"י נאבקים. התיישבותי: גוש עציון. מצפים בנגב. העפלהבזמן המלחמה: פטריה וסטרומה. כתגובה למרד הערבי ולספר הלבן השלישי (1939) • צבאי: מעבר להתקפת הערבים: נודדת, פו"ש, הנוטרות, פלוגות הלילה. • התישבותי: חומה ומגדל • העפלהערב מלחמת העולם השנייה: ולוס ואוניון. מאבק בבריטים לאחר השואה (1945-47) צבאי: תנועת המרי. התיישבותי: 11 הנקודות בנגב. העפלה: אקסודוס ולה ספצייה.

א"י בזירה הבינלאומית 1. ועדה אנגלו-אמריקאית: מטרתה: שיתוף פעולה בריטי-אמרקאי לפתרון בעיית ארץ ישראל. הרקע להקמתה: • אי הצלחתה של ברטניה להביא לפתרון בין הערבים ליהודים בארץ ישראל. • ביקורת עולמית על ברטניה שמסרבת לקבל פליטי שואה. • דרישה אמריקאית לאפשר עלייה למאה אלף פליטים יהודים ממחנות העקורים. פעולות ומסקנות: ביקרו בארץ שמעו את היהודים והערבים. ביקרו במחנות העקורים, והגיעו למסקנה שיש לאפשר עלייה ורכישת קרקעות ליהודים. מימוש – הבריטים לא מימשו את החלטתה. בעקבות הכשלון, מחליט שר החוץ הבריטי להעביר את שאלת א"י לאו"ם. 2. העברת שאלת א"י לאו"ם הגורמים להעברה לאו"ם: • כישלון המהלכים המדיניים. • לחץ דעת קהל בבריטניה "החזירו את הבנים הביתה..." • צורך ביפויכח מחודש מהאו"ם לשלוט על א"י.

3. ועדת אונסקו"פ - ועדת האום המיוחדת לארץ ישראל • עצרת האו"ם הקימה ועדת חקירה מיוחדת ובה השתתפו נציגי 11 מדינות. • תפקידה: לבדוק את המצב בארץ ולהגיש המלצות לפתרון הבעייה. • המלצותיה: • המנדט הבריטי יסתיים תוך זמן קצר • חלוקת א"י: 60% ליהודים, 38% לערבים (יו"ש והגליל), 2% שטח בינלאומי (ירושלים, נמל חיפה ולוד) ההצבעה על הצעת החלוקה באו"ם 1947 ב – 29 בנובמבר 1947 התקיימה הצבעה באו"ם על חלוקת א"י. 33 היו בעד, 13 מדינות נגד, 10 נמנעות. הגורמים לתמיכת המדינות: • השפעת השואה, פיצוי ליהודים. • פתרון לבעיית העקורים. • סילוק ברטניה משליטה במזרח התיכון. • תקווה לשיתוף פעולה עם ישראל. התגובות להחלטת האו"ם: בריטית – אכזבה. יהודים – שמחה. ערבים – התנגדות ותחילת מלחמת העצמאות. לפחות קיבלנו קצת יותר מההצעה של "ועדת פיל" 1937

מלחמת העצמאות למידה עצמית של הנושאים הבאים: -התקופה הראשונה -הכרזת המדינה -התקופה השנייה -הסכמי שביתת הנשק

שואה שואה

המדיניות הנאצית בגרמניה1933-1939 הטענות של הנאצים כלפי היהודים: • היהודים הם עם טפיל לא יצרני. • היהודים מזהמים את הדם הארי ע"י ההתבוללות. • היהודים מנסים להשתלט על העולם. ישנה "קנוניה יהודית" שמטרתה להרוס את העולם. "הפרוטוקולים של זקני ציון" הטענות של הנאצים כלפי הדת היהודית: • היהדות דוגלת במוסריות, רחמים, עזרה לזולת בעוד האידאולוגיה הנאצית מדגישה את ערך הכוח והזכות לחסל את החלש. • היהדות מדגישה את האחריות האישית של כל פרט על מעשיו ואילו הנאצים מדגישים את הצייתנות למנהיג ללא תנאי. האידאולוגיה הנאצית: 1. עקרון "תורת הגזע" - העם הגרמני הוא בחיר העמים ועליו לשלוט בעמים אחרים. - דרויניזים חברתי - כמו שבטבע ישנה ברירה טבעית כך גם בקרב בני האדם ישנו מאבק מתמיד בין הגזעים שבו החזק שורד. - חובה על הגזע הארי לצאת למלחמת הישרדות נגד הגזע השמי-יהודי. 2. עקרון מרחב מחייה • ע"פ גישה זאת העם הגרמני צריך עוד שטחים כדי להתפשט שיהיה מקום לבני הגזע הארי, משום שהגבולות הישנים א(ע"פ חוזה ורסאי) אינם מספיקים לעם הגרמני. 3. עקרון המנהיג (פיהררפרינציפ) • - שליט אחד שהוא מעל הכול ,מפלגה אחת חזקה (ויחידה..). • - המפלגה הנאצית קראה לביטול רצון הפרט בפני המנהיג – הפיהרר, וצייתנות עיוורת למנהיג.

מדניות הנאצים נגד יהודי גרמניה(33-39) מטרות: הפרדת היהודים מהגרמנים. נישול היהודים ממעמדות כלכליים.. עידוד יהודים לצאת מגרמניה. גיבוש העם הגרמני סביב המדיניות האנטישמית. • פעולות: • "יום החרם הכלכלי"(1933)–ב1 באפריל בשבת עמדות משמרות נאציות ליד חנויות יהודיות עם שלטים "אל תקנו אצל יהודים". למעשה רוב הציבור הגרמני היה אדיש לחרם והוא נמשך רק יום אחד. • "החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה" (1933)– דחיקת היהודים ממשרות ציבוריות. בעקבות החוק פוטרו אלפי יהודים ממשרותיהם – פגיעה כלכלית קשה ביהודים. • שריפת ספרים יהודיים - (1933) • הקמת לשכת התרבות של הרייך– (1933) בראשה עמד יוזף גבלס. המטרה היא להשליט את הרוח הנאצית על התרבות והאמנות ולמגר השפעות יהודיות על התרבות. דהיינו "טיהור התרבות הארית".. • "חוקי נירנברג" - (1935) חוק אזרחות הרייך – שלילת אזרחות וזכות הצבעה מהיהודים. חוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני – אסור להתחתן עם יהודים • גזירות כלכליות - הקפאת כספם ורכושם של היהודים, נאסר על היהודים להוציא כספים מגרמניה. [כפתרון לבעיית הכספים ליהודים שרוצים לעזוב את גרמניה נחתם "הסכם ההעברה" שמטרתו לגבות את ההון היהודי "החסום" בגרמניה ע"י יצוא סחורות גרמניות לא"י.]

שנת 1938 – שנת מפנה הסיבות להחרפה: • 1. המדיניות הפייסנית של מדינות העולם כלפי מעשי גרמניה (הסיפוחים) חיזקו את בטחונה של גרמניה שלא יתערבו במעשיה כלפי היהודים. • 2. כישלון ועידת איוויאן, שניסתה למצוא פיתרון לפליטים היהודים, הבנה של היטלר כי אכן גם מדינות העולם לא רוצות יהודים. החרפת הפעילות נגד יהודי גרמניה: • גירוש זבונשין– גירוש אכזרי של יהודים שלא היו אזרחי גרמניה במטרה לטהר את גרמניה. • ליל הבדולח- אלימות פיזית: פוגרום גרמני שכלל הרס 1000 בתי כנסת יהודים ברחבי גרמניה, כ – 100 יהודים נהרגו ורבים נפצעו. העילה לפוגרום נסיון התנקשות של יהודי (הרשל גרינשפן, שהוריו גורשו מגרמניה) בבכיר גרמני. • "אריזציה" כפיתית– השתלטות גרמנים על מפעלים ורכוש יהודי. נישולם הסופי של היהודים מחיי הכלכההגרמנית. • - גזירות חברתיות וכלכליות– הוספת J בתעודת הזהות, הרחקת ילדים מבתי ספר, נסיעה בקרונות מסומנים.

תגובת יהודי גרמניה למדניות הנאצית (1933-1939) • הקמת "הנציגות הארצית של יהודי גרמניה" פעילות מלוכדת של היהודים, במטרה לדאוג ולשפר את חיי היהודים בגרמניה בתחומים הבאים: • כלכלה וסעד–, עזרה ותיווך בין בעלי עסקים יהודים למפוטרים. • חינוך – הקמת רשת בתי ספר יהודיים שתחזק את המורשת היהודית, בתי מדרש למבוגרים לחיזוק המורשת • תרבות– ספרים ועיתונות יהודית, הרצאות, קונצרטים, תערוכות... • נאמנות ותקווה: המצב הקשה זמני וחולף, ולכן יש להישאר נאמנים לגרמניה. • הדגשת הלאומיות היהודית • עידוד עלייה לארץ, חיזוק התנועה הציונית. • רוברט ולטש, מראשי התנועה הציונית: "שאוהו בגאון את הטלאי הצהוב", שכוונתו עידוד הגאווה היהודית. הרבה בני נוער עלו לארץ במסגרת עלייה הנוער. • הגירה – • התפכחות שאין עוד תקומה ליהודים בגרמניה. • יהודים היגרו לארה"ב, מערב אירופה, דרום אמריקה, ארץ-ישראל. • קשיי ההגירה: • אמונה שהכל יחלוף וזמני. • סגירת שערים של מדינות. • חשש מקשיי התאקלמות. • איסור הוצאת כספים מגרמניה.

שלבי המלחמה 1942 התפנית: "ועידת ואנזה" מחנות השמדה, רצח המוני בתאי גזים. 1941 התפנית: מעבר להרג שיטתי בבורות הריגה (ומשאיות גז) 1939 התפנית: מעבר לגטאות. הסיבה לשינוי: כיבוש פולין. הסיבה לשינוי: הפלישה לרוסיה. הסיבה לשינוי: רצון לייעול הרצח

מהלך המלחמה 1939-1941 שלב הגטאות למה דווקא עם כיבוש פולין החל שלב הגטאות? • עם כיבוש פולין נוספו לגרמנים כ- 3 מיליון יהודים, והיה צורך למצוא מה לעשות איתם. • היהודי הפולני היה נראה יהודי ע"פ הסטראוטיפ המקובל, זקנים, פאות וכו' (בשונה מהיהודי הגרמני הנאור), ולכן היה קל יותר לבצע בו את הריכוז האכזרי בגטאות. • שתיקת העולם עקב "מדניות הפיוס" היטלר רואה שהעולם לא עושה כלום למרות הפרתו את חוזה ורסאי וכיבוש השטחים. איגרת הבזק של היידריך עם כיבוש פולין נשלחה איגרת מאת ראש משטרת הבטחון, היידריך, למפקדי האינזצגרופן שכללה את שלבי הביצוע בדרך למטרה הסופית: • הוראה להקמת גטאות. • הוראה להקמת יודנראטים. • אריזציה כפויה . מטרות הקמת הגטאות: • הטעיית היהודים – מסווה של אוטונומיה. • ריכוז היהודים, בדרך להשמדה. • ניצול כוח העבודה היהודי, במפעלים גרמנים. • שבירת כוח העמידה – לייעול בדרך לפתרון הסופי. • בידוד היהודים – שלא יפיצו מחלות.

מצב היהודים בשלב הגטאות יהודי מערב ודרום אירופה ( גרמניה ועוד...) אין גטאות. • חקיקת חוקים בנוסח חוקי נירנברג שביטל את זכויותיהם האזרחיות. – החרמת רכוש יהודי. • - שילוח היהודים למחנות עבודה. – חובת ענידת "טלאי צהוב". • - נאסר עליהם לעסוק במקצועות חופשיים ובשירות המדינה. - הרחקת התלמידים מבתי הספר. • - נאסר עליהם להיכנס למקומות ציבוריים. יהודי פולין מושלכים לגטאות • שימוש בכוח העבודה היהודי במפעלים של הנאצים. • התעללות ביהודים, השפלה, גזיזת זקנים ופאות. • הרס הבסיס הכלכלי, חשבונות בנק הוקפאו, בתי עסק הועברו לנאצים. • הרס דתי-תרבותי – סגירת בתי הספר, איסור תפילה בציבור וכו'' • תוכנית לובלין. • תוכנית מדגסקר. • 2 נסיונות של הנאצים למצוא פתרון לבעיית היהודים, בשנים 39-40,, ע"י הרחקתם של היהודים וניסיון המתה טבעי של היהודים. התוכניות כשלו.

מהלך המלחמה 1941-1945 שלב ההשמדה רצח שיטתי של יהודים (פתרון סופי) שלבים בפתרון הסופי: • בורות הריגה ומשאיות גז. שלב זה החל עם הפלישה לבריה"מ מדוע דווקא אז? א. כמותי – נוספו 2.5 מליון יהודים לשליטת הנאצים. ב. נצחונותיו של היטלר נתנו את התחושה בגרמניה כי "הפיהרר לא טועה" ויכול לעשות מה שהוא רוצה. ג. העולם עסוק במלחמה ולא ישים לב. ד. השמדת היהודים תביא להשמדת הקומוניזם השנוא. 2. ועידת ואנזה – שינוי שיטת הרצח מעבר להשמדה בתאי גזים והקמתם של מחנות השמדה. מטרת הועידה: יעול שיטת רצח היהודים ותאום בין המנגנונים השונים. הסיבה לשינוי: רצון לייעול / בשל קשיי הנאצים לבצע הרג פנים אל פנים בבורות הריגה. / חיסכון בכדורים. מגמת ההשמדה הטוטלית – בועידה סקרו הנאצים את מספרי היהודים בכל קהילה וקהילה באירופה, עד הקטנה שבהם, מבטא את רצונם להשמיד את כל יהודי אירופה. מוקמים 6 מחנות השמדה על שטח הגנרל גוברנמן: חלמנו, אושויץ-בירקנאו, סוביבור, טרבלינקה, מידנק, בלזץ. 3. מצעדי המוות – לקראת סיומה של המלחמה כאשר הנאצים מרגישים את הפסדם, הם מתחילים בפינוי בהול של מחנות הריכוז וההשמדה לכיוון תוך גרמניה.

התנאים שאיפשרו את מימוש הפתרון הסופי מצד גרמניה: • תעמול והסתה. • מנהיגותו הבלתי מעורערת של היטלר. • מנגנון יעיל וחשאי. מצד העולם: • אנטישמיות של עמי אירופה. • אדישותם של מוסדות בינלאומיים (האפפיור, הצלב האדום וכו'..) • חוסר המעש של העולם החופשי (למשל סרוב לקבל פליטים יהודים). • גטו טרייזנשטט גטו לדוגמא. • הקמתם של מחנות ההשמדה בשטחים מרוחקים ומבודדים. מצד היהודים: שיטות הסוואה מפני היהודים. • בגטו: יודנראט כאוטונומיה יהודית. • בגטו: מועדי המשלוחים להשמדה נשמרו בסודיות עד הרגע האחרון. • בגטו: ההשמדה נקראה "הליכה לעבודה במזרח", ומי שעבד בגטו לא נשלח בתקופה הראשונה. • במחנות ההשמדה: בכניסה למחנה שלט "העבודה משחררת", תזמורת ניגנה לבאים. • במחנות ההשמדה: תאי הגז הוסוו כמקלחות, נאמר להם שחפציהם יוחזרו להם (באושויץ הם אף קיבלו קבלה על הבגדים) • במחנות ההשמדה: לעיתים נתבקשו היהודים לשלוח מכתבים לקרוביהם בגטו, לומר שהם בסדר.

עמידה יהודית בשואהחיי היום יום בגטו יש לדעת להרחיב על כל קושי ודרך התמודדות התמודדות: • הברחת מזון. • הקמת מוסדות לעזרה הדדית ("הצנטוס", "ועדי הבתים") • הקמת בתי מלאכה. • הקמת מערכת חינוך. • הקמת בתי יתומים, דמותו של יאנושקורצ'קבגטו וארשה. • תרבות - הקמת תאטרון, תזמורת, הרצאות, ערבי ספרות, עיתונות. • תיעוד ושימור – ארכיון "עונג שבת" בגטו וארשה בניהולו של עמנואל רנגנבלום. • תנועות הנוער, תפקידיהם: • תחליף למשפחה שנתפרקה. • הפגה וסיוע לשמור על שפיות. • יצירת קשר בין הגטאות, חברי תנועות הנוער היו שליחים בין הגטאות. • ארגון הגטו למרד. • ניהול אורח חיים דתי למרות הקושי תפילה ולימוד תורה בסתר. קשיים: (כדאי להתאים קושי מול התמודדות) • צפיפות. • רעב. • תנאי תברואה. • עבודות כפייה • השפלה • ושי בקיום חיי הדת. • התפוררות חברתית ומשפחתית. • חוסר מעש, אין עבודה.

גילויי אמונה • קידוש החיים הרב יצחק נינסבוים קבע בתקופת השואה: "זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש השם במוות". כלומר, בעבר דרשו הגויים את נשמתו של היהודי. הם רצו שיהודי ימיר דתו ויהפוך לגוי. היהודי קידש שם שמים והקריב את גופו על קידוש השם. כעת האויב הנאצי דורש את גופו של היהודי, ורוצה להשמיד את היהודים החיים. לכן חובה על היהודי להגן על חייו, לשמור על חייו. • שמירה על צלם אנוש. • שמירה על זהות יהודית: מאמץ להמשיך ולקיים מצוות, ולשמור על דפוסי חיים יהודיים • קידוש השם היו יהודים שבחרו לקדש במותם את שם שמיים ולמות מתוך אמונה- כך עשו אלה שהלכו למותם עטופים בטליתות עם ספרי תורה בידיהם ושירי תפילה בפיהם.

יודנראט באגרת הבזק נקבע כי יש להקים מועצות יהודיות שיהוו את הנהגת הגטאות. היודנראטים יקבלו את הוראותיהם ישירות מהנאצים וידאגו ליישומן בגטאות מטרותהגרמניםבהקמתהיודנראט הטעיית היהודים- היודנראט נועד ליצור אשליה של אוטונומיה, כדי שיציתו. גורם מתווך שנוא- כגוף שקישר בין הגרמנים ליהודים היו צריכים חברי היודנראטלעמוד בדרישות שני הצדדים,ולכן זעם הציבור היהודי היה מופנה אליהם. 3. חיסכון בכחאדם. מינוי והקמת יודנראט ההוראות להקמת היודנראט היו שונות ממקום למקום: - חברי הקהילה בחרו את היודנראט (והנאצים אישרו). - הנאצים מינו אדם ועליו הוטל לבחור את יתר החברים. - סמוך לשילוחים הנאצים החליפו ראשי יודנראטים סרבנים או כאלה שהערימו קשיים, באנשים שהם ידעו כי ישתפו עימם פעולה. הרכב היודנראט אנשים שהיו מנהיגי הקהילה עוד לפני המלחמה,. רבנים. אנשים ממעמד כלכלי-חברתי גבוה, בעלי נסיון בניהול משאבים, שרכשו כבוד וציות מצד הציבור. אנשים אלימים משולי החברה, שמונו, בעיקר, בתקופת השילוחים, לאחר סילוק ראשי היודנראטים הקודמים. אנשים שמונו בכפיה באופן מקרי או שרירותי-

יודנראט – תפקידים ודילמות • משלב ההשמדה תפקידיהם: • אותם התפקידים הקודמים ובנוסף, • הכנת רשימות להשמדה. • ריכוז היהודים לגירוש. דילמות בשלב זה: • הכנת רשימות המועמדים לשילוח (אחרי תחילת ההשמדה) • היחסלמרידות. • עד שלב ההשמדה: תפקידים מול היהודים: הם היו כמו העירייה של הגטו. • טיפול בנושאים כמו חינוך, סעד ודת. • עבודה, חינוך, בריאות, תברואה, תחבורה, הדפסת הכסף המיוחד של הגטו. תפקידיהם מול הנאצים: • העברה מסודרת של היהודים ממקומות היישוב הקטנים אל תוך הגטו. • סיועבהחרמתרכוש • אכיפתחוקיהנאצים • גיוסאנשיםלעבודותהכפיה. • דילמות בשלב זה: • למי לספק כרטיסי עבודה. • עבודה כדרך להצלה – מידת שיתוף הפעולה עם הנאצים. • יחס לתנועות הנוער, לתפילות, לארגונים שנאסרו ע"י הנאצים. • מידת הציות לנאצים. • מידת נכונותם לשתף פעולה עם הנאצים: • אי שיתוף פעולה – פרשו זמן קצר לאחר שמונו. • שיתוף פעולה חלקי- עד שלב ההשמדה. מהזמן שהוצרכו להכין רשימות להשמדה הם פרשו. לדוגמא אדם צ'רניאקוביו"ר גטו וארשה התאבד ברגע שהבין שעליו להכין רשימות להשמדה. • שיתוף פעולה להצלת יהודים. • שיתוף פעולה למען אינטרס אישי – שליטה וכבוד, והצלת עצמם ובני משפחתם.

הנהגה רבנית אלו רק דוגמאות יש עוד הרבה שותי"ם • שותי"ם דוגמאות לשאלות שנשאלו רבנים בשואה: • 1. אם מחויב הוא להסתכן בסכנת גוף ונפש לילך להתפלל בציבור? האם מחויב הוא למסור את נפשו על תורה ותפילה? ת ש ו ב ה : "לא מלאני לבי להורות לשואל שילך לסכן את עצמו ולהתמסר על קדושת השם לשם תורה ותפילה בצבור -- אבל מאידך לא אסרתי עליו לעשות כן -- מצד הדין יש להשאיר את הדבר הזה להכרעת כל אחד ואחד כפי גודל הרגשתו. • 2. אם מותר לו לאדם להציל את עצמו על ידי קנית תעודות התנצרות ועל ידי זה תהיה לו האפשרות לברוח ליערות ולהצטרף לפרטיזנים?" ת ש ו ב ה : לא. -- דבר זה אסור שהרי כתב הרמב"ם בספר המצוות: "מצווה הוא שצוונו לקדש את שמו, נמסור עצמנו למיתה ולא נתעהו לחשוב שכפרנו. • 3. ההורים, ברצונם להציל את ילדיהם קנו תעודת לידה מעכו"ם וזרקו הילדים תחת בית יתומים של עכו"ם האם זה מותר ? ת ש ו ב ה : כן. --והרי אם לא ימסרו הילד לעכו"ם בוודאי יהרג, ואם יהיה אצל עכו"ם יישאר בחיים, ואפשר שיישארו ההורים בחיים ויקחו הילד בחזרה לדת ישראל, ו גם אפשר שהעכו"ם בעצמו יחזירו למוסדות היהודיים. מה הכללים ההלכתיים שהנחו את הרבנים במתן התשובות

מרידות מקומו של הנוער במרידות – • ערעור התא המשפחתי בגטו – בשל כך תנועות הנוער תופסות מקום חשוב בחיי הצעירים. • קושי בקליטת המצב בקרב המבוגרים - הם לא האמינו שיש השמדה. • לנוער אין עול של משפחה וילדים. • הנוער, כטבעם של צעירים, דבק במושגים גאווה יהודית, מרד ונקמה. • הקריאה למרד ב – 1 בינואר 1942, התכנסו חברי תנועות הנוער בגטו וילנה. אבא קובנר ממנהיגי "השומר הצעיר" קרא את הכרוז הפונה לנוער לצאת למרד: הכרוז מעלה 3 נקודות מרכזיות: • הוא מסיר את הערפל וקובע חד משמעית שיהודי וילנה נרצחים ולא נשלחים לעבודה במזרח, כדברי הגרמנים. • הוא קובע שרצח יהודי וילנה אינו אירוע מקומי. • הוא קורא לנוער היהודי בגטו לקום ולהילחם. "מוטב ליפול כלוחמים בני חורין מלחיות בחסד מרצחים" לוחמי מרד גטו וארשה

מרידות בגטו יש ללמוד על מרד גטו וארשה ועוד 2 מרידות בגטאות אחרים. • קשיי הלחימה בגטאות: • מחסור בנשק ובידע צבאי. • האמונה בתבוסת הגרמנים במלחמה – היהודים האמינו כי כל עוד הגטו קיים יש סיכוי לשרוד וקיווה להתמוטטות המשטר הנאצי • פחד מענישה קולקטיבית – הקהילה כולה תיתן את הדין על מעשי של המורדים. • אחריות משפחתית - חשש להפקרת המשפחה, מותם במרד יותיר את משפחתם ללא תומך. • הטעיית הגרמנים – שיטות ההסוואה הנאציות העלימו את מזימת הרצח.. • התנגדות פנימית למרד – היודנראטים והמשטרה היהודית לא תמיד חפצו בפעילות המחתרות מחשש שזה מה שיביא לחיסול הגטו. • מרד גטו וארשה. (מפקד המרד מרדכי אנלביץ.) • לקרוא פרוט מה היה וכיצד. • יחודו של המרד וחשיבותו • - המרד העירוני הראשון ברחבי אירופה הכבושה, ולכן הייתה לו תהודה רבה בכל רחבי אירופה, - המרד הארוך ביותר והסב אבידות רבות לגרמנים. • - המרד הגדול ביותר מבחינת הקף לוחמים, נשק והקף הכנות ..

פרטיזנים קשיי הלחימה עם הפרטיזנים: • קשיי היער – חיות, קור, רעב, פגעי טבע. • פרטיזנים אנטישמיים. • מחסום הגיל – רק מי שידע ללחום והיה מגיל מסויים התקבל לפרטיזנים. • קושי לעזוב את המשפחה שנשארת בגטו. • מקור השם "פרטיזן" בצרפתית, "אוהד", "נאמן", אותם לוחמים שלחמו בנאצים מתוך נאמנות למולדתם. • יחידות פרטיזנים שהוקמו ברחבי אירופה החל מ – 1942. • הם פעלו ביחידות קטנות, הסתתרו ביערות ולחמו מלחמת גרילה • חלק מיחידות הפרטיזנים היו אנטישמיים וסרבו לקבל יהודים, לכן חברו היהודים לקבוצות משלהם והקימו יחידות פרטיזניות יהודיות. • כ – 30,000 יהודים הצטרפו לפרטיזנים. • דרכי הלחימה של הפרטיזנים: פגיעה באמצעי תקשורת של הגרמנים, חבלה באספקת חשמל ומים, פיצוץ גשרים ומסילות ברזל, פגיעה במחנות צבא גרמנים וברכבות שהובילו חיילים לחזית. • אחד המאפיינים המיוחדים לפרטיזנים היהודים היו "מחנות המשפחה" – במחנות אלו התקבצו פליטים יהודים יחידים או משפחות שכללו מבוגרים, נשים וילדים שנמלטו אל היער במטרה לשרוד. הם עזרו לפרטיזנים בהכנת נשק, הכנת אוכל, טיפול בפצועים . השווה בין לחימה בגטו ללחימה בפרטיזנים – יתרונות וחסרונות

מרידות במחנות השמדה • דוגמאות: התקוממויות פרצו בשלוש מחנות השמדה: • המרד בטרבלינקה קיץ 1943 פרצו האסירים למחסן הנשק, כשנתגלה דבר הפריצה החל המרד. האסירים ירו בשומרים ומאות אסירים ברחו ליערות. הגרמנים ירו על הבורחים ובמקביל כתרו את היערות במטרה לתפוס את הבורחים. רוב היהודים נתפסו ונהרגו במקום חלקם הוסגרו ע"י הכפריים שבסביבה. רק 70 הצליחו להימלט ולשרוד. לאחר המרד חוסל המחנה. • המרד בסוביבור סתיו 1943 פרצו האסירים למחסן הנשק ולנתק את קווי הטלפון והחשמל. כאשר גילו זאת הגרמנים הם פתחו באש לעבר האסירים. זה היה האות לריצה כללית של כל האסירים אל הגדרות ומשם אל היערות. רבים מהאסירים נהרגו מאש הגרמנים וממוקשים סביב המחנה. 200 יהודים ניצלו ושרדו. לאחר המרד חוסל המחנה. • המרד באושוויץ סתיו 1944 אנשי הזונדרקומנדו (עובדים יהודים שפינו את גופת הנרצחים מתאי הגזים אל המשרפות.) הבינו כי סופם כעדי ראיה קרב. (לאחר שהסתיימו המשלוחים של יהודי הונגריה.) הזונדרקומנדו החלו במרד עצמאי. הם הצליחו לפוצץ משרפה, מאות אסירים רצו לעבר הגדרות וניהלו חילופי אש עם הנאצים. הגרמנים הצליחו לחסל את כל המורדים. מטרות המורדים: • להרוס את מתקני הרצח ההמוני. • לברוח ליערות. המבצעים: אסירי המחנות שעסקו בעבודות שונות בתוך המחנה. הם השתמשו בנשק קר (סכינים, גרזנים) את הנשק החם הם השיגו בתחילת ההסתערות תוך כניסה לחדר הנשק הגרמני. עיתוי המרד: נקבע בעקבות ידיעה כי הגרמנים מתכננים להרוג את קבוצת העובדים או מחשש שהמרד יתגלה. משמעות המרידות: • משמעות פסיכולוגית, רצונו של האדם לחיות בכל תנאי. • משמעות לאומית-יהודית, המרידות תשארנה חקוקות בזיכרון הלאומי כגבורה יהודית.

לאחר השואה תנועת הבריחה: • מהי התנועה: הרצון העז של אותם ניצולים לעלות לא"י ייחד אותם והוביל להגירה המונית של יהודים אלה נקראת "תנועת הבריחה" • מי עזר להם: אנשי הבריגאדה היהודית אשר נעו בחופשיות רבה במערב אירופה סייעו רבות לפליטים בתחום הארגוני. המוסד לעלייה ב' פעלו באירופה במטרה לארגן יהודים לעלות לא"י. ואף הסכמים עם ממשלות למתן מעבר ליהודים. חשיבות ארגון הבריחה: • צעד ראשון של עלייה שגרר אחריו גל עלייה גדול . • אנושית, מוסרית- הצלת מאות אלפי יהודים שלא מצאו מקלט באירופה והגיעו למקלט בא"י. • נשק פוליטי רב עוצמה במאבק נגד בריטניה לפתיחת שערי הארץ, ולביטול הספר הלבן. • הבורחים שולבו במאבק להעפלה ואח"כ במלחמת השחרור. • שארית הפליטה: המושג שארית הפלטה קיבל שני מובנים: האחד רחב, שלושת מיליון היהודים שנשארו באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. השני מצומצם, אותם 250,000 יהודים שיצאו ממחנות הכפייה, הריכוז וההשמדה ורצו להגר מאירופה לא"י. מחנות העקורים • עם סיום המלחמה שוכנו מיליוני בנ"א במחנות עקורים אשר הוקמו כולם בשטחי הכיבוש במערב אירופה.. בסוף 1946 ישבו כ250,000 עקורים יהודים במחנות ב: גרמניה אוסטריה ואיטליה. • תנאי החיים במחנות העקורים היו קשים, מאחורי גדר תיל רובם לובשים מדי אסירים. היחידים שהורשו לבקרם הם רבנים צבאים מצבא ארה"ב. בהדרגה שופר מצבם של המחנות בעקבות התערבות קצינים יהודים אמריקאים, ולחץ של דעת הקהל. העקורים היהודים שוכנו בנפרד.

משפט איכמן 1960 מי היה איכמן? בכיר בצבא הנאצי - מנהל המחלקה היהודית בגסטפו. אחראי על על העברת היהודים למחנות הריכוז וההשמדה המשפט: התקיים בירושלים, איכמן נמצא בתא זכוכית, 121 עדי תביעה. מטרות המשפט: לספר את סיפור השואה לעם היהודי / לתת עוצמה וכוח שהעם היהודי אחראי לבני עמו. האשמה: פשעים נגד העם היהודי, השמדתו, לקיחת רכושו. במסגרת ה"חוק לעשיית דין בנאצים". טענות הסנגוריה: איכמן היה ממלא הוראות, בורג קטן במערכת. לישראל אין זכות לשפוט אדם על פשעים שנעשו לפני הקמתה. הוא נחטף, וזה נוגד את החוק הבינלאומי. פסק הדין: מוות. כפושע נגד העם היהודי ונגד האנושות. (איכמן מערער ומבקש חנינה ונדחה.) הוא נתלה, גופתו נשרפת ואפרו מושלך לים. סיפור לכידתו: בסיום המלחמה הוא נמלט לארגנטינה. כעשור לאחר השואה עולים אשי המוסד על עקבותיו, הוא נתפס ומובא למשפט בישראל חשיבות המשפט: מפנה ביחס החברה הישראלית לניצולים. הערכה, כבוד, לא עוד "כצאן לטבח". הפרת השתיקה – הניצולים מעיזים לספר את סיפורי הזוועה. גאווה יהודית, מדינת ישראל פועלת למען בני עמה.

מלחמת ששת הימים 1967 • מהלך המלחמה: חזית מצרים • חיסול כוחות האווירשל מצרים וירדן. • כיבוש עזה. • השתלטות על מיצרי טיראן ושארם אשייך. • נסיגה מבוהלת של המצרים. חזית ירדן • ניסיון מוקדם שלנו לבקש מירדן לא להתערב. • צבא ירדן מפגיז את ירושלים. • קרבות קשים בגבעת התחמושת. • הר הבית בידינו. • קרבות בשומרון. חזית סוריה • כוחות מועברים לחזית הסורית. • לוחמה בחרמון וברמת הגולן. • שליטה בגולן,ביטחון לגבול הצפון כולו. • מגיעים עד 40 ק"מ מדמשק • הידרדרות לקראת מלחמה • סוריה טוענת שהיא מאויימת ומגייסת את מצרים. • צבא מצרים חוצה את תעלת סואץ ודורש מכח האו"ם לסגת. • מצרים סוגרת את מיצרי טיראן. • הסכם הגנה מצרים- ירדן-סוריה. • התארגנות בארץ • חרדה בעורף- הכנת מקלטים. • גיוס כוחות מילואים. • הקמת ממשלת ליכוד לאומית. • מינוי משה דיין לשר ביטחון. חצי האי סיני עובר לשליטת ישראל יהודה שומרון וירושלים עוברים לשליטתנו רמת הגולן בידינו החומרים בנושא זה מתוקצרים מאוד מומלץ לקרוא עוד...

תוצאות מלחמת ששת הימים בתחום הצבאי: • צה"ל נתפס כצבא מרתיע. • מעבר ממלחמת מנע (תחת איום קיומי) למלחמת בלימה (אנחנו מרתיעים את האוייב). • היערכות לשמירה על הגבולות החדשים. בתחום המדיני-פוליטי: • ישראל משלשת את שטחה ויוצרת גבולות ברי הגנה. • הסרת איום מצד מדינות ערב. • ארה"ב תומכת בנו. • ירושלים מאוחדת. • בתחום הכלכלי: • שגשוג כלכלי • תנופת בניה והתיישבות. • יהודי התפוצות שותפים עולים ותורמים • בתחום החברתי: • * גאווה לאומית • * רצון לשוב ולבקר במחוזות התנ"ך • * מחלוקת בשאלה: איך להתייחס לשטחים החדשים • הימין הפוליטי – "שטחים משוחררים", חזרה אל ארץ אבותינו. • השמאל הפוליטי – "שטחים כבושים", שליטתנו על עם אחר. • השפעות המלחמה על מדינות ערב: • 9/67- וועידת חרטום המנסחת את שלושת הלאווים: • לא להכרה במדינת ישראל. • לא למשא ומתן. • לא להסכמי שלום. • מדינות ערב תומכות בארגוני טרור שיפעלו בארץ ובעולם

מושגים א – לאחר מלחמת העולם הראשונה המושגים מתומצתים מאוד מומלץ לקרוא בהרחבה משטרים טוטליטרים גרמניה הנאצית. • איטליה • פאשיזים • המצעד לרומא. רוסיה בושיביזם. פולין -הסכם המיעוטים -תרבות יהודית בפולין.

היסטוריה מיקוד תשע"ג