Download
1 / 47
590 likes | 1.4k Views
המשך: מערכת ההובלה מבנה ותפקיד. מבנה הלב. אבי העורקים. שסתום ראתי. וריד נבוב. קוצב הלב. עליה שמאלית. עליה ימנית. חדר שמאלי. שסתום מפרשי. חדר ימין. מחיצה בין חדרית.
E N D
מבנה הלב אבי העורקים שסתום ראתי וריד נבוב קוצב הלב עליה שמאלית עליה ימנית חדר שמאלי שסתום מפרשי חדר ימין מחיצה בין חדרית
הלב – איבר המשמש כמשאבת לחץ להזרמת הדם. בנוי משריר הלב, וזאת משאבת דחיסה כפולה הפועלת בפעימות. מותאם לפעולת הזרמת דם בשני מחזורים. משקל- כ- 300 ג"ר . (אדם מבוגר). בגודל של אגרוף. מיקום – במרכז החזה עם נטייה שמאלה. אספקת דם- עורקים כליליים. מחולק לאורכו לשני חללים: עליון עלייה ותחתון חדר. מחיצה מפרידה בין עלייה ימנית לשמאלית ובין החדרים. החדר השמאלי עבה מהימני בגלל דחיסת דם לכל הגוף. הימני מעביר דם למחזור הקטן (ריאות). הלב
דגים- עלייה אחת וחדר אחד. דו חיים- שתי עליות וחדר אחד. עופות ויונקים- שתי עליות ושני חדרים. חרקים התפתחות מבנה הלב
מערכת ההובלה של דג • דם זורם מהלב לזימים, ומהזימים לגוף. • כלי הדם המגיעים לזימים • נפרדים לנימים רבים כמו בריאות • מחליפים גזים כמו בריאות • מתחברים חזרה לכלי דם עבים יותר הזורמים לשאר הגוף. • מה היתרונות והחסרונות של מערכת ההובלה של הדג?
מערכת ההובלה של דו-חיים (וחלק מהזוחלים) • דם זורם מהלב לראות וחוזר ללב (מחזור ___) • דם זורם מהלב לגוף וחוזר ללב (מחזור ____) • דם מהראות והמגוף מתערבב בלב • הזוחל יכול להפחית את זרימת הדם לריאות ולהזרים דם רק בגוף, כמו רדיאטור של מכונית • מה היתרונות והחסרונות של מערכת ההובלה של הדו-חיים?
מערכת ההובלה של עופות ויונקים • דם זורם מהלב לראות וחוזר ללב (מחזור ___) • דם זורם מהלב לגוף וחוזר ללב (מחזור ____) • דם מהראות והמגוף לא מתערבבים! • מה היתרונות והחסרונות של מערכת ההובלה של העופות והיונקים?
מערכת הובלה פתוחה אצל חרקים • אין צינורות הובלה פרט לצינור אחד שנקרא לב. הנוזל הבין תאי נשפך מהעורקים לחלל הגוף וחוזר אח"כ לצינור • חילוף הגזים נעשה במערכת נפרדת של פתחי אויר (טרכאות) המחוברים לשקי אויר • מדוע מערכת כזאת יכולה לעבוד בחרקים אך לא בבני אדם?
פעימת לב- היא תוצאת שאיבת הדם מהורידים אל הלב, והזרמתו אל העורקים. בכל פעימה ניתן להבחין ב- 3 שלבים: 1. התכווצות העליות. 2. התכווצות החדרים. (הקול הראשון)= סיסטולה. 3. הפסקת פעולת הלב. (הקול השני) = הרפיה (דיאסטולה) הידעת? במנוחה כ- 70 פעימות בדקה, במאמץ 120 פעימות בדקה. פעולת הלב
שסתומי הכיסים (בין חדר לעורק) סגורים/ פתוחים שסתומי המפרשים (בין עלייה לחדר) סגורים/ פתוחים אל: הדם זורם מ: שלב הפעימה סגורים סגורים העליות מהורידים הרפיה סגורים פתוחים לחדרים מהעליות התכווצות העליות פתוחים סגורים לעורקים מהחדרים התכווצות החדרים סיכום מהלך פעימת לב אחת שימו לב: על אף שהלב הוא איבר אחד, למעשה פועלות בתוכו בו- בזמן שתי משאבות: משאבה אחת המזרימה דם לכיוון כל הגוף , ומשאבה שנייה המזרימה דם אל הריאות.
תפוקת לב = נפח פעימהX קצב הלב • נפח פעימה= כמות הדם היוצאת מהלב בהתכווצות אחת • קצב הלב= מספר התכווצויות בדקה
ויסות זרימת הדם לרקמות שסתומי ויסות דם. מושפעים מ- NO פד"ח, ופסולת תא • כל איבר או רקמה מקבלים כמות דם בהתאם לפעילותם ולצורכיהם בזמן מסוים. • תפוקת הלב במנוחה = 5,900 מ"ל בדקה, רוב הדם בורידים. • תפוקת הלב במאמץ גופני = 24,600 מ"ל בדקה. • הויסות נעשה ע"י התכווצות שרירי העורקיקים ו"שסתומים" בין עורקיקים לנימים. = וויסות מקומי.
חלוקת הדם לרקמות הגוף כמות דם סמ"ק/לדקה
במדידת לחץ דם נמדד: לחץ סיסטולי- הלחץ הנוצר בעת התכווצות החדרים כ- 120 מ"מ כספית. לחץ דיאסטולי – הלחץ הנוצר בעת הרפיית החדרים כ- 80 מ"מ כספית. הידעת? דופק נוצר – בגלל התנגשות הדם באבי העורקים. לחץ דם לא תקין – הלב עובד קשה יותר עבור דחיפת הדם וכלי הדם הקשיחים נפגעים. מדידת לחץ דם
קולות הלב אילו הקולות הנוצרים ע"י סגירת השסתומים. הקול הראשון- סגירת שסתומי העליות. הקול השני – סגירת שסתומי העורקים, קול זה חזק יותר, ואליו מקשיב הרופא. הידעת? "אוושת לב" – נגרמת בגלל ערבול קל בזרימת הדם המלווה את תנועת השסתומים. פגם באחד המסתמים יגרום לרשרושים חזקים יותר, מצב זה מצריך טיפול. קולות הלב
מנגנוני וויסות תפוקת הלב: 1. שינויים בריכוזי הפחמן דו חמצני והחמצן בדם: העברת מסר על-ידי תאים הרגישים לשינויי פחמן דו חמצני בעורק הצוואר למוח. 2. מערכת העצבים המרכזית- מערכת עצבים אוטונומית- בלתי רצונית: א. הגברת תפוקת הלב- ממוח השדרה ב. האטת תפוקת הלב – מגזע המוח וויסות תפוקת הלב
3. מערכת הורמונלית- לדוגמא: הורמון אדרנלין משפיע על הגברת תפוקת הלב ע"י עלייה בנפח הפעימה ובמספר פעימות בדקה. הידעת? ההבדל בין שתי המערכות הוא בזמן התגובה- מהירה בהשפעת העצבים, איטית הורמונלית. ובמשך התגובה- קצרה עצבית, ארוכה הורמונלית. המשך וויסות תפוקת הלב
הידעת? לב שנותק מעצביו ממשיך את פעולתו. בדגים ודו חיים ממשיך לפעום גם לאחר שהוצא מהגוף. הסיבה: בלב ישנם שני קוצבי לב המווסתים את פעולתו. 1. קוצב הלב העיקרי- קשר הגת, מצוי בחלקה העליון של העלייה הימנית, סמוך לכניסת וריד חלול עליון. 2. קשר עליות חדרים- נמצא במחיצה בין שני צדי הלב, בצומת בין העליות לחדרים. הקוצב מאפשר תאום מדויק בין פעילות חלקי הלב. הידעת? הפרעות בקצב הלב ניתנות היום לפתרון בעזרת השתלת קוצב לב מלאכותי. וויסות התכווצות שריר הלב
מהו קוצב הלב?קוצב לב, המייצר דחפים חשמליים. דחפים אלה גורמים לגירוי של שריר הלב ולהתכווצותו. מערכת הולכה מעבירה את הדחפים החשמליים מן הקוצב אל כל חלקי הלב, וגורמת לכל חללי הלב להתכווץ בתיאום מושלם. קצב ההתכווצות של שרירי הלב הוא כקצב הדחפים, המיוצרים על-ידי הקוצב ומגרים את השריר להתכווץ. איך קוצב הלב פועל? ישנם שני קוצבי לב: קוצב ראשי וקוצב משני:
קוצב הלב -המערכת החשמלית המעצבבת את הלב ומתזמנת את התכווצות החדרים והעליות • קוצב הלב הטבעי הוא רקמה שריר בעלת אופי עצבי (נקראת רקמת פורקינייה) – מסוגלת להעביר זרמים חשמליים. • הקוצב ממוקם בעליה הימנית. • במחיצה שבין שני חלקי הלב נמצא המשך של סיבי הרקמה המסתעפים בכל חלקי הלב. • קוצב הלב אחראי על קצב התכווצות העליות והחדרים והסינכרוניזציה ביניהם.
הפעילות החשמלית של הלב – קוצב לב השפעה של גירויים חיצוניים על פעולת הלבלמרות יכולתו של הלב לפעום ללא כל גירוי מבחוץ, קצב הלב מושפע מגירויים חיצוניים. גירויים אלה מועברים אליו מן המוח דרך מערכת העצבים, והם יכולים לגרום להאצה או להאטה של פעילות הלב - על-פי הצורך. ראו ערכים: תפוקת הלב וזרמים משתנים.
מהו האֶלֶקְטְרוֹקַרְדְיוֹגְרָף = אק"ג או E.C.Gזהו מכשיר הקולט, מודד ורושם דחפים חשמליים, ובעזרתו ניתן למדוד את פעולת הלב. באיור שלפניכם תרשים אופייני של אק"ג. התרשים מתאר את התפשטות הדחף החשמלי בלב בעת פעימה אחת ואת המתרחש בלב בזמן התפשטות הדחף החשמלי. P:גל המבטא את הדחף החשמלי, הגורם להתכווצות העליותQ ,R ,S:התפשטות הדחף החשמלי בשרירי החדריםT:נסיגת הדחף החשמלי משריר הלב, ואחריה - חזרה למצב הרפיה
בדיקות אק"ג לבדיקת ליקויים בהולכה חשמלית של הלב.
פעילות גופנית סדירה משפרת את הסיבולתשל הגוף ומשפיעה לטובה על הבריאות. יכולת הביצוע של הגוף משתפרת כתוצאה משיפור הכושר של הלב, של הריאות ושל שרירי הגוף לעמוד במאמץ רב יותר. כיצד הפעילות הגופנית מחזקת את הלב?במאמץ גופני כמות הדם, הזורמת אל הלב, גדלה. כמות הדם הגדולה מותחת את שריר הלב, ושרירי הלב מתכווצים בכוח רב יותר. בתגובה לפעילות גופנית מתמשכת שריר הלב מתפתח, נפחו גדל והוא מתחזק.
גם כלי הדם בשריר הלב מתרבים ומשפרים את קליטת החמצן של שריר הלב ואת תפקודו.כתוצאה מכל אלה כושרו של שריר הלב להתכווץ בחוזקה ולהפיק נפח פעימה גדול בכל פעימה - גובר. נפח הפעימה הגדול אצל בעלי הכושר הגופני הגבוה, מאפשר ללבם לפעום בקצב נמוך יחסית במהלך כל סוג של פעילות.
מחלות כלי דם ולב – טרשת עורקים • מצב שבו פנים כלי הדם נחסם בהדרגה על-ידי משקעים, בעיקר שומניים, המפריעים לזרימת בדם. • כלי הדם מאבדים מהאלסטיות שלהם. • זרימת הדם מופרעת ולכן הלב צריך להגביר את תפוקתו, דבר היוצר עומס גדול מהרגיל על שריר הלב ומסכן אותו.
דמיינו: מה קורה בגופכם במעבר ממנוחה לריצה מהירה? במנוחה הגוף רפוי, ותאי השרירים צורכים מעט חמצן וחומרי מזון, אך כשמתחילים לרוץ, הגוף נדרך, והשרירים נדרשים לפעול במאמץ מוגבר ובמהירות. הפעילות המוגברת של תאי השרירים מגבירה את קצב צריכת החמצן וחומרי המזון שלהם. במקביל, תאי השריר הפעילים פולטים כמויות מוגברות של פחמן דו-חמצני וחום.אם כן, כדי לאפשר את הפעילות המוגברת, מערכת ההובלה נדרשת להגביר את קצב אספקת הדם לשרירים הפעילים. שתי מטרות לקצב המוגבר של אספקת הדם לשרירים: לספק יותר חמצן וחומרי מזון הדרושים לתאי השריר; לסלק את הפחמן הדו-חמצני והחום, המצטבר במהירות ברקמות השרירים.
ועכשיו דמיינו לעצמכם ישיבה נינוחה בכורסה לאחר ארוחה דשנה. הגוף כולו רפוי, אולם הקיבה גועשת ורוגשת... על שרירי הקיבה לערבל, למעוך ולפרק את המזון שהצטבר בה.התכווצויות והרפיות חזקות של שרירי הקיבה דורשים: אספקה מוגברת של חמצן ושל חומרי מזון וסילוק מקומי של פחמן דו-חמצני ושל חום, המצטבר בשרירי הקיבה.מערכת העיכול זקוקה לאספקת דם בקצב מוגבר. לאחר סיום תהליך העיכול תפחית מערכת ההובלה את קצב זרימת הדם למערכת העיכול
גם ויסות החום בגוף מתבצע בעזרת שינוי בקצב זרימת הדם. זרימת הדם לעור משתנה בהתאם לצורך לשמר חום בגוף או לחילופין - להיפטר מעודפי חום בגוף.כאשר יש צורך להיפטר מעודפי חום בגוף, זרימת הדם לעור מוגברת. הדם החם זורם בנימים הסמוכים לפני העור, שם הוא מאבד חום לסביבה וחוזר בטמפרטורה נמוכה יותר. כך, למשל, בזמן פעילות גופנית, כאשר חום מיוצר ברקמות הפעילות, קצב אספקת הדם לעור מוגבר. זאת הסיבה שעור גופנו נעשה סמוק (אדום) יותר בעת מאמץ. ומה קורה בטמפרטורות נמוכות בסביבה? - כלי הדם בעור ובסמוך לו מתכווצים, כדי למנוע איבוד חום לסביבה הקרה.
זרימת הדם בגוף מתאפשרת הודות למפל לחצים: מלחץ גבוה ) בחדר השמאלי( ללחץ נמוך (בעליה הימנית). לחץ הדם תלוי ב: נפח הפעימה . התנגדות כלי הדם לזרימה. כמות הדם הנמצאת בכלי הדם. מחזור הדם
נגרמת בעיקרה - עקב החיכוך של הדם בדפנות העורקיקים והנימים בגלל שטחם הגדול = התנגדות היקפית. הידעת? שטח חתך הרוחב הכולל של הנימים הוא כ- 4500 סמ"ר, ואילו בעורקים כ- 5 סמ"ר. הירידה בלחץ הדם
מהירות זרימת הדם הולכת ויורדת בגלל: 1. עלייה בשטח החתך הכללי של כלי הדם. 2. ההתנגדות של העורקיקים והנימים לזרימת הדם - התנגדות היקפית. הידעת? מהירות הזרימה בעורק היא- 50 ס"מ לשניה. מהירות הזרימה בנים היא 0.5 מ"מ לשניה. מהירות זרימת הדם
שטח חתך רוחב כללי של כלי הדם ומהירות הזרימה בהם
העורקים מסייעים לזרימת דם מהירה ורצופה בגלל גמישותם הרבה. גורמים המשפיעים על לחץ הדם העורקי: התנגדות היקפית תפוקת הלב לחץ דם עורקי קצב הלב, נפח הפעימה אדרנלין, מערכת עצבית, קוטר העורקיקים צמיגות הדם מערכת עצבים, תוצרי חילוף החומרים
זרימת הדם בוורידים מושפעת מ: 1. לחץ הדם העורקי. 2. התכווצות שרירי השלד הלוחצים על הוורידים ודוחפים את הדם כלפי מעלה בעזרת השסתומים החד כיווניים. 3. לחץ נמוך בבית החזה בקרבת העלייה הימנית. 4. כוח השאיבה המופעל ע"י התכווצות החדר הימני והתרפות העלייה הימנית. 5. עמידה ממושכת ללא תנועה מונעת חזרת דם. התעלפות. ההחזר הוורידי
