מערכת ההובלה - מחזור הדם

1. מערכת ההובלה - מחזור הדם

2. הובלה ביצורים חד - תאיים • דיפוזיה דרך קרום התא • תנועת ציטופלסמה • בועית מזון נעה בציטופלסמה • בועיות מתכווצות להפרשת עודפי מים

3. הובלה ביצורים רב תאיים ירודים • דיפוזיה ותנועת נוזלי חלל העיכול • חלק מתאי חלל העיכול מצוידים בשוטונים לערבול המזון. • שכבת תאים פנימית של תאים בלעניים לעיכול המזון.

4. הובלה ביצורים רב תאיים מפותחים • אצל בעלי חיים גדולים רב תאיים, היחס בין שטח של הגוף לנפחו הוא קטן ורוב תאי הגוף מרוחקים ממעטה הגוף. לכן דיפוזיה אינה יעילה כאן. בבעלי חיים אלה יש מערכות ייחודיות להובלת המזון והגזים: מערכת דם ולימפה, מערכת העיכול, מערכת הנשימה ומערכת ההפרשה.

5. מערכת הדם כוללת את הלב וצינורות הדם. מערכת דם סגורה- (אצל חולייתנים) הדם זורם ברשת צינורות סגורה וחוזר אל הלב מבלי לצאת מכלי הדם. מערכת דם פתוחה- (אצל חסרי חוליות) הדם המוזרם מהלב זורם בצורה חופשית בין הרקמות והאיברים. איזו מערכת יעילה יותר מערכת דם פתוחה או סגורה? מערכת הולכת הדם

6. יעילות מערכת סגורה לעומת הפתוחה • הדם חוזר אל הלב מהר יחסית ולא מתפזר בגוף בצורה לא מאורגנת. • כמות הדם שזורמת אל איבר מסוים ניתנת לוויסות ע"י שינוי הקוטר של כלי הדם. • במהלך האבולוציה חלו שינויים במערכת הסגורה להגברת יעילותה, ממחזור דם בודד (דגים)למחזור דםכפול (עופות ויונקים והתחלה אצל דו חיים וזוחלים). הכפול יעיל יותר באספקת חמצן לגוף.

7. מערכת דם פתוחה בחרקים ודפניה

8. מערכת דם סגורה

9. מערכת דם זוחלים ודו חיים

10. תפקודי מערכת הדם • המערכת מתפקדת בשני תחומים:א. הובלת חומרים חיוניים בין מערכות הגוף: חמצן ופד"ח, תוצרי עיכול, פסולת תאי הגוף הובלת הורמונים, הובלת חומרי חיסון.ב. שמירת הומיאוסטאזיס (סביבה פנימית יציבה): ויסות טמפ' גוף (בעופות ויונקים), ויסות הלחץ האוסמוטי (ריכוז המומסים), ויסות חלוקת הנוזלים בגוף, ויסות רמת ה- Ph בגוף.

11. מבנה מערכת הדם • כלי הדם – עורקים, וורידים, נימים. עורקים – כלי דם היוצאים מן הלב. צורך: עמידה בלחץ חזק. מבנה - שלוש שכבות של תאים: רקמת חיבור, סיבי שריר, שכבת תאי אנדותל שטוחים וצפופים + קרום בסיס חלק למניעת חיכוך של הדם בדופן ויצירת קרישי דם. התאמות: 1. דפנות עבות, אלסטיות וחזקות. 2. גמישות המאפשרת התכווצות והתרחבות כלי הדם.

12. ורידים • תפקיד- החזרת דם מהגוף אל הלב. • מבנה- שלוש שכבות, אמצעית דקה, פחות אלסטיים. • התאמה- בוורידים הגדולים מסתמים חד כיוונים, המכוונים זרימה • לכיוון הלב. עורק וריד

13. תמיד? תמיד?

14. נימים • תפקיד- העברת דם מהעורקים לוורידים וויסות נפח הדם. • דרכם נעשים חילופי חומרים וגזים בין הדם לתאים. • מבנה הנימים – שיכבה אחת של תאים, קוטר- 8-5 מיקרון, אורך 1 מ"מ. (שכבה אחת של תאי אנדותל). • התאמה – לחילוף גזים וחומרים (מלחים, תוצרי עיכול) יעיל: • 1. בנימים זרימה איטית של הדם (כי קוטר תאי הדם גדול). • 2. דופן דקה עם מרווחים קטנים למעבר חומרים יעיל. • 3. שטח פנים גדול יחסית לנפח וקירבה לכל תא כמעט. • 4. חדירות בררנית באזורי גוף שונים (במיוחד במוח). • הידעת? • באדם- 1 ממ"ר 2000 נימים. סה"כ 6300 מ"ר. רעב ולחץ דם יגרום לבצקת.

15. כלי הדם סינון החוצה בלחץ דם סינון פנימה בלחץ אוסמוטי עורק עורקיק ורידון רשת הנימים וריד

17. הלב • הלב – איבר המשמש כמשאבת לחץ להזרמת הדם. בנוי משריר הלב, וזאת משאבת דחיסה כפולה הפועלת בפעימות. מותאם לפעולת הזרמת דם בשני מחזורים. • משקל- כ- 300 ג"ר . (אדם מבוגר). בגודל של אגרוף. • מיקום – במרכז החזה עם נטייה שמאלה. • אספקת דם- עורקים כליליים. • מחולק לאורכו לשני חללים: עליון עלייה ותחתון חדר. מחיצה מפרידה בין עלייה ימנית לשמאלית ובין החדרים. • החדר השמאלי עבה מהימני בגלל דחיסת דם לכל הגוף. הימני מעביר דם למחזור הקטן (ריאות).

18. מבנה הלב אבי העורקים וריד חלול עליון עורק הריאה וריד הריאה עליה ימנית עליה שמאלית שסתום כיסים שסתום מפרשים שסתום מפרשים חדר ימני חדרשמאלי וריד חלול תחתון

19. מבנה הלב • הלב מורכב משני חלקים המופרדים ע"י מחיצה. • כל חלק פועל כמשאבה נפרדת, אך באופן רציף עם השנייה. • בכל חלק יש עלייה וחדר. • בלב- ארבעה מסתמים חד כיווניים, שניים בכל חלק.

20. כלי הדם בלב • לעלייה הימנית נכנסים שני ורידיים חלולים מהגוף. (דם עשיר ב-CO2 ). • מהחדר הימני יוצא עורק הריאה לריאות.(דם עשיר ב- (CO2 • לעלייה השמאלית נכנסים ארבעת ורידי הריאה. ( דם עשיר ב- O2 ). • מהחדר השמאלי יוצא עורק- אבי העורקים. (דם עשיר ב-O2). • (להראות מפת מושגים)

21. מחזורי הדם • מחזור גדול: חדר שמאלי גוף עלייה ימנית • מחזור קטן: עלייה שמאלית ריאות חדר ימני

22. מחזור הדם של הגוף ושל הריאות

23. מהו האֶלֶקְטְרוֹקַרְדְיוֹגְרָף (= אק"ג או E.C.G)?זהו מכשיר הקולט, מודד ורושם דחפים חשמליים, ובעזרתו ניתן למדוד את פעולת הלב. באיור שלפניכם תרשים אופייני של אק"ג. התרשים מתאר את התפשטות הדחף החשמלי בלב בעת פעימה אחת ואת המתרחש בלב בזמן התפשטות הדחף החשמלי. P:גל המבטא את הדחף החשמלי, הגורם להתכווצות העליותQ ,R ,S:התפשטות הדחף החשמלי בשרירי החדריםT:נסיגת הדחף החשמלי משריר הלב, ואחריה - חזרה למצב הרפיה

24. מחלות לב • הידעת? סתימה הנגרמת ע"י קריש דם באחד מסעיפי העורקים הכליליים גורמת לאוטם שריר הלב. • הסתיידות העורקים הכליליים , גורמת לתעוקת חזה. אלו מחלות כליליות הפוגעות באספקת דם ללב. עורקים כליליים

25. המשך מחלות לב • טרשת העורקים • מצב שבו פנים כלי הדם נחסם בהדרגה על-ידי משקעים המפריעים לזרימת בדם. המשקעים הם בעיקר שומניים. • כלי הדם מאבדים מהאלסטיות שלהם. • מצב זה מהווה סכנה ללב. זרימת הדם מופרעת ולכן הלב צריך להגביר את תפוקתו, דבר היוצר עומס גדול מהרגיל על שריר הלב. כלומר יש מחלות שנובעות מפגיעה בשריר הלב ובהולכת חשמל בו.

26. המשך מחלות לב (סיכום) • טרשת עורקים נגרמת מהצטברות רובד כולסטרול ושומנים על דופן העורקים. = שיבוש באספקת דם לאיבר מסוים. שבץ מוחי, שיתוקים, הפרעות בדיבור, עיוורון חלקי. הטיפולים: תרופתי, הרחבה וכירורגיה של כלי הדם החסומים (מעקפים), תאי גזע. • מחלת לב כלילית היא טרשת בעורקים הכליליים = תעוקת לב. • חסימה מלאה בכליליים = התקף לב או אוטם שריר הלב או דום לב. • נזק במסתמי ורידים בגלל התרחבות דופן = דליות. • מחלות לב נגרמות ע"י: עישון, רמות שומנים גבוהות בדם, יתר לחץ דם, זוויג, סוכרת, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית, תורשה, לחץ נפשי. • התגלה גן מוטנטי הגורם לטרשת. זה גן האחראי לביטוי מאות גנים הקשורים למבנה האנדותל. זו מוטציית חסר (של 7 ח.א.). האנדותל הפגוע גורם לחדירת תאים בלעניים והצטברות רובד חסימה. 100% התקפי לב.

27. סתימת עורק ע"י קריש דם

28. עורק סתום

29. צינטור

30. התפתחות מבנה הלב • דגים- עלייה אחת וחדר אחד. • דו חיים- שתי עליות וחדר אחד. • עופות ויונקים- שתי עליות ושני חדרים.

31. פעולת הלב • פעימת לב- היא תוצאת שאיבת הדם מהורידים אל הלב, והזרמתו אל העורקים. • בכל פעימה ניתן להבחין ב- 3 שלבים: 1. התכווצות העליות. 2. התכווצות החדרים. (הקול הראשון)= סיסטולה. 3. הפסקת פעולת הלב. (הקול השני) = הרפיה (דיאסטולה) • הידעת? במנוחה כ- 70 פעימות בדקה, במאמץ 120 פעימות בדקה.

32. סיכום- מהלך פעימת לב אחת השלימו את הטבלה : שסתומי הכיסים (בין חדר לעורק) סגורים/ פתוחים שסתומי המפרשים (בין עלייה לחדר) סגורים/ פתוחים אל: הדם זורם מ: שלב הפעימה הרפיה התכווצות העליות התכווצות החדרים שימו לב: על אף שהלב הוא איבר אחד, למעשה פועלות בתוכו בו- בזמן שתי משאבות: משאבה אחת המזרימה דם לכיוון כל הגוף , ומשאבה שנייה המזרימה דם אל הריאות.

33. שסתומי הכיסים (בין חדר לעורק) סגורים/ פתוחים שסתומי המפרשים (בין עלייה לחדר) סגורים/ פתוחים אל: הדם זורם מ: שלב הפעימה סגורים סגורים העליות מהורידים הרפיה סגורים פתוחים לחדרים מהעליות התכווצות העליות פתוחים סגורים לעורקים מהחדרים התכווצות החדרים סיכום מהלך פעימת לב אחת

34. קולות הלב • קולות הלב אילו הקולות הנשמעים בעת פעימת לב. • הקולות נגרמים ע"י סגירת השסתומים. • הקול הראשון- סגירת שסתומי העליות. • הקול השני – סגירת שסתומי העורקים, קול זה חזק יותר, ואליו מקשיב הרופא. הידעת? "אוושת לב" – נגרמת בגלל ערבול קל בזרימת הדם המלווה את תנועת השסתומים. פגם באחד המסתמים יגרום לרשרושים חזקים יותר, מצב זה מצריך טיפול.

35. וויסות התכווצות שריר הלב • הידעת? לב שנותק מעצביו ממשיך את פעולתו. בדגים ודו חיים ממשיך לפעום גם לאחר שהוצא מהגוף. • הסיבה: בלב ישנם שני קוצבי לב המווסתים את פעולתו. 1. קוצב הלב העיקרי- קשר הגת, מצוי בחלקה העליון של העלייה הימנית, סמוך לכניסת וריד חלול עליון. 2. קשר עליות חדרים- נמצא במחיצה בין שני צדי הלב, בצומת בין העליות לחדרים. הקוצב מאפשר תאום מדויק בין פעילות חלקי הלב. • הידעת? הפרעות בקצב הלב ניתנות היום לפתרון בעזרת השתלת קוצב לב מלאכותי.

36. מהו קוצב הלב?הלב הוא איבר עצמאי, המסוגל לפעום ללא גירוי מבחוץ. אם כן, מה גורם לפעילותו? - פעילותו העצמאית של הלב מקורה בקוצב לב, המייצר דחפים חשמליים. דחפים אלה גורמים לגירוי של שריר הלב ולהתכווצותו. מערכת הולכה מעבירה את הדחפים החשמליים מן הקוצב אל כל חלקי הלב, וגורמת לכל חללי הלב להתכווץ בתיאום מושלם. קצב ההתכווצות של שרירי הלב הוא כקצב הדחפים, המיוצרים על-ידי הקוצב ומגרים את השריר להתכווץ. קוצב הלב הראשי נמצא בדופן הצדדית של העלייה הימנית, והוא נקרא: קשר הסינוס. התאים בקוצב הזה מייצרים דחפים חשמליים בקצב קבוע שבין 70-60 פעימות בדקה. איך קוצב הלב פועל? ישנם שני קוצבי לב: קוצב ראשי וקוצב משני:

37. בדיקות אק"ג לבדיקת ליקויים בהולכה חשמלית של הלב.

38. תפוקת הלב • תפוקת לב- זהו נפח הדם היוצא מחדר בדקה. • נפח הפעימה – זוהי כמות הדם המוזרמת בכל פעימה מחדר. • במצב מנוחה – כ- 60-70 סמ"ק. נפח כל חדר כ- 180 סמ"ק. • תפוקת לב (סמ"ק/ לדקה) = נפח הפעימה (סמ"ק) x מס' פעימות בדקה. • הידעת? • במצב מנוחה תפוקת הלב, 4,200 סמ"ק= 60 70 x • תפוקת הלב יכולה להשתנות ע"י שינוי נפח הפעימה או מספר הפעימות בדקה. מתח מעלה תפוקה ורוגע נפשי מקטין.

39. וויסות תפוקת הלב • מנגנוני וויסות תפוקת הלב: 1. שינויים בריכוזי חמצן ופחמן דו חמצני בדם ולחץ דם: העברת מסר על-ידי תאים הרגישים לשינויי פחמן דו חמצני ולחץ הדם בעורק הצוואר למוח המוארך (מרכז לב כלי דם). לצורך הגברה או האטה של תפוקת הלב. 2. מערכת העצבים המרכזית- מערכת עצבים אוטונומית- בלתי רצונית: א. הגברת תפוקת הלב- ממוח השדרה. (סימפטטית). ב. האטת תפוקת הלב – מגזע המוח. (פרהסימפטטית)

40. המשך וויסות תפוקת הלב • 3. מערכת הורמונלית (במצבי לחץ ומאמץ גופני)- לדוגמא: הורמון אדרנלין משפיע על הגברת תפוקת הלב ע"י עלייה בנפח הפעימה ובמספר פעימות בדקה. הידעת? ההבדל בין שתי המערכות הוא בזמן התגובה- מהירה בהשפעת העצבים, איטית הורמונלית. ובמשך התגובה- קצרה עצבית, ארוכה הורמונלית.

41. הפעילות החשמלית של הלב – קוצב לב השפעה של גירויים חיצוניים על פעולת הלבלמרות יכולתו של הלב לפעום ללא כל גירוי מבחוץ, קצב הלב מושפע מגירויים חיצוניים. גירויים אלה מועברים אליו מן המוח דרך מערכת העצבים, והם יכולים לגרום להאצה או להאטה של פעילות הלב - על-פי הצורך. ראו ערכים: תפוקת הלב וזרמים משתנים.

42. פעילות גופנית סדירה משפרת את הסיבולתשל הגוף ומשפיעה לטובה על הבריאות. יכולת הביצוע של הגוף משתפרת כתוצאה משיפור הכושר של הלב, של הריאות ושל שרירי הגוף לעמוד במאמץ רב יותר. כיצד הפעילות הגופנית מחזקת את הלב?במאמץ גופני כמות הדם, הזורמת אל הלב, גדלה. כמות הדם הגדולה מותחת את שריר הלב, ושרירי הלב מתכווצים בכוח רב יותר. בתגובה לפעילות גופנית מתמשכת שריר הלב מתפתח, נפחו גדל והוא מתחזק.

43. גם כלי הדם בשריר הלב מתרבים ומשפרים את קליטת החמצן של שריר הלב ואת תפקודו.כתוצאה מכל אלה כושרו של שריר הלב להתכווץ בחוזקה ולהפיק נפח פעימה גדול בכל פעימה - גובר. נפח הפעימה הגדול אצל בעלי הכושר הגופני הגבוה, מאפשר ללבם לפעום בקצב נמוך יחסית במהלך כל סוג של פעילות.

44. דמיינו: מה קורה בגופכם במעבר ממנוחה לריצה מהירה? במנוחה הגוף רפוי, ותאי השרירים צורכים מעט חמצן וחומרי מזון, אך כשמתחילים לרוץ, הגוף נדרך, והשרירים נדרשים לפעול במאמץ מוגבר ובמהירות. הפעילות המוגברת של תאי השרירים מגבירה את קצב צריכת החמצן וחומרי המזון שלהם. במקביל, תאי השריר הפעילים פולטים כמויות מוגברות של פחמן דו-חמצני וחום.אם כן, כדי לאפשר את הפעילות המוגברת, מערכת ההובלה נדרשת להגביר את קצב אספקת הדם לשרירים הפעילים. שתי מטרות לקצב המוגבר של אספקת הדם לשרירים: לספק יותר חמצן וחומרי מזון הדרושים לתאי השריר; לסלק את הפחמן הדו-חמצני והחום, המצטבר במהירות ברקמות השרירים.

45. ועכשיו דמיינו לעצמכם ישיבה נינוחה בכורסה לאחר ארוחה דשנה. הגוף כולו רפוי, אולם הקיבה גועשת ורוגשת... על שרירי הקיבה לערבל, למעוך ולפרק את המזון שהצטבר בה.התכווצויות והרפיות חזקות של שרירי הקיבה דורשים: אספקה מוגברת של חמצן ושל חומרי מזון וסילוק מקומי של פחמן דו-חמצני ושל חום, המצטבר בשרירי הקיבה.מערכת העיכול זקוקה לאספקת דם בקצב מוגבר. לאחר סיום תהליך העיכול תפחית מערכת ההובלה את קצב זרימת הדם למערכת העיכול

46. גם ויסות החום בגוף מתבצע בעזרת שינוי בקצב זרימת הדם. זרימת הדם לעור משתנה בהתאם לצורך לשמר חום בגוף או לחילופין - להיפטר מעודפי חום בגוף.כאשר יש צורך להיפטר מעודפי חום בגוף, זרימת הדם לעור מוגברת. הדם החם זורם בנימים הסמוכים לפני העור, שם הוא מאבד חום לסביבה וחוזר בטמפרטורה נמוכה יותר. כך, למשל, בזמן פעילות גופנית, כאשר חום מיוצר ברקמות הפעילות, קצב אספקת הדם לעור מוגבר. זאת הסיבה שעור גופנו נעשה סמוק (אדום) יותר בעת מאמץ. ומה קורה בטמפרטורות נמוכות בסביבה? - כלי הדם בעור ובסמוך לו מתכווצים, כדי למנוע איבוד חום לסביבה הקרה.

49. ויסות זרימת הדם לרקמות שסתומי ויסות דם. מושפעים מ- NO פד"ח, ופסולת תא • כל איבר או רקמה מקבלים כמות דם בהתאם לפעילותם ולצורכיהם בזמן מסוים. • תפוקת הלב במנוחה = 5,900 מ"ל בדקה, רוב הדם בורידים. • תפוקת הלב במאמץ גופני = 24,600 מ"ל בדקה. • הויסות נעשה ע"י התכווצות שרירי העורקיקים ו"שסתומים" בין עורקיקים לנימים. = וויסות מקומי.

50. ויסות זרימת הדם לרקמות