Interpersonal and Group Interactions Using Educational Blogs

1. Interpersonal and Group Interactions Using Educational Blogs Ina Blau (The Open University of Israel) Nili Mor (The Open University of Israel and Levinsky College of Education) Tami Neutal (The Open University of Israel)

2. בלוגים לימודיים: אינטראקציה בין-אישית וקבוצתית אינה בלאו, נילי מור, תמי נויטל האוניברסיטה הפתוחה כנס צ'ייס, 18 בפברואר 2009

3. נושאי ההיצג • הבלוג – מהו? • הבלוג והויקי בקורס • מטרות והשערות המחקר • שיטה • ממצאי המחקר • בלוג לימודי: קשיים והתלבטויות

4. מהו בלוג? מאפיינים סגנוניים: בלוג (web log) הוא "אתר בית עם דופק"... מתאפיין בקצב עדכון גבוה, נימת ביטוי אישית ... דמויית יומן, סגנון כתיבה משולב של כתיבה ודיבור, מאפשר שילובי תכנים מולטימדיאליים מגוונים מאפיינים טכניים: • פורמט תיארוך בסדר כרונולוגי הפוך • מנגנוני קישוריות (trackbacks, links) • אפשרות תגובה ותגובה חוזרת הערכת התוכן היא רק מימד אחד לחשיבות, ....כרמל וייסמן (2006)http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/505/798.html

5. שיח א-סינכרוני בקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן" • בלוג: סביבת שיח אישית • ויקי:סביבת שיח שיתופית

6. תחושת הקירבה Theory of electronic propinquity (TEP): Electronic propinquity is "electronic proximity, electronic nearness, or electronic presence" (Korzenny, 1978, p. 7) • Walther and Bazarova בחנו TEP בסביבת אינטרנט והרחיבו אותה לתקשורת טקסטואלית. לפיהם קירבה היא "תחושה פסיכולוגית שחשים הצדדים המתקשרים בערוצים השונים" (Walther & Bazarova, 2008, p. 624) • התיאוריה המקורית שערה קשר חיובי בין תחושת הקרבה לבין האינטראקציה שלא נבדק ע"י Walther and Bazarova 5

7. Authorshipבסביבה אישית לעומת סביבה שיתופית בלוגים אישיים:זהות הכותב מובלטת ע"י הופעת שמו/כינויו בכל רשימה (post) וע"י מידע אישי בפרופיל המצורף לבלוג Chesher, 2005) ) ויקי שיתופי: תוצר של מספר כותבים שבו זהותו ותרומתו של כל כותב מטושטשות (Warschauer & Grimes, 2007) 6

8. מטרות והשערות המחקר המטרות: • בדיקת דרכי עידוד האינטראקציה בבלוגים:הקשר בין תחושת הקירבה המועברת דרך פוסטים לבין אינטראקציה בין-אישית • השוואת דפוסי האינטראקציה:אינטראקציות בין-אישיות בבלוג לעומת אינטראקציה קבוצתית בויקי השערות: • קשר חיובי בין תחושת הקירבה לבין אינטראקציה בין-אישית בבלוגים (על בסיס TEP) • דפוסי אינטראקציה שונים בבלוגים וויקי (כתוצאה משוני בין כתיבה אישית בבלוג לעומת כתיבה קבוצתית בויקי)

9. השיטה המשתתפים: 25 סטודנטים (76% נשים) בשתי קבוצות לימוד בקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן – עקרונות ויישום" כלי המחקר והליך המחקר: • שתי קבוצות למדו לחוד במפגשים פנים-אל-פנים, כתבו (ללא קבלת קרדיט וכמעט ללא מעורבות של מנחות) במשותף סיכומים שבועיים בויקי של הקורס ובלוגים לימודיים אישיים ב-Blogger • קירבה נבדקה כנוכחות/היעדרות של ביטוי חמימות בפוסט • אינטראקציה בין-אישית נבדקה כקבלת תגובות לפוסט, וכעידוד תגובות ע"י בעל הבלוג באמצעות פנייה לקוראים ותגובות לתגובות • אינטראקציה קבוצתית נבדקה בבלוג ובויקי כמספר התגובות של לומדים מקבוצת בעל הבלוג לעומת לומדים מהקבוצה האחרת

10. פוסטים של משתתף הקורס:ארבעה סוגי התוכן הבדלים מובהקים סטטיסטית ברמת האינטראקציה בין פוסטים שמציגים מידע גרידא לבין שיתוף במחשבות, בהתנסויות מעולם העבודה, בחוויות אישיות או לימודיות

11. ממצאים – עידוד אינטראקציה בין-אישית בבלוגים • קירבה משפיעה על היקף האינטראקציה: רשימות (posts) שנתפסו כ"קרובות" זכו לתגובות רבות יותר באופן מובהק סטטיסטית מרשימות שנתפסו כ"רחוקות" • רשימות שביקשו משוב זכו לתגובות רבות יותר באופן מובהק מרשימות שלא עודדו אינטראקציה • תגובות חוזרות של כותב הבלוג הביאו למספר תגובות גדול במובהק של קוראי הבלוג, יחסית לרשימות שבהן כותב הבלוג לא השיב לתגובות 10

12. ממצאים – אינטראקציה קבוצתית: הבדל בין בלוגים וויקי • 88% מהסטודנטים בחרו לערוך סיכומים משותפים בויקי עם עמיתים מוכרים ממפגשי פנים-אל-פנים, רק בודדים בחרו לערוך סיכומי ויקי עם סטודנטים מקבוצת המפגשים האחרת • האינטראקציה הקבוצתית בבלוגים לא הושפעה מהשיוך לקבוצות הלימוד השונות: לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין מספר המגיבים בבלוגים השייכים לקבוצתם של הכותבים או הלומדים בקבוצה השנייה 11

13. המלצות לעידוד האינטראקציה בין הסטודנטים בבלוגים לימודיים • יצירת תחושת קירבה בקהל הקוראים • שיתוף במחשבות, התנסויות מעולם העבודה, תחושות הקשורות ללמידה או חוויות אישיות עדיף על הצגת מידע גרידא • בקשת משוב מהקוראים • היענות כותב הבלוג לתגובות הקוראים 12

14. קשיים ולבטים • התנגדות -לכתיבה - לחשיפה - לשיתופיות • משאבי הזמן הרבים הנדרשים – האם מוצדק?