1870-1920

1. 1870-1920 עולם הולך ומשתנה

2. בקרב עמי העולם תושבי אירופה בועטים בעולם הישן: חידושים טכנולוגיים: הקיטור, חידושי רפואה, הרכבת , טלגרף וטלפון השפעות החידושים :גידול אוכלוסייה, הגירה , תהליך העיור, דמוקרטיזציה, ניצחון הלאומיות- הקמת מדינות חדשות , גידול בכלכלה ובמסחר, היווצרות הבורגנות ומעמד הפועלים, תהליך של חילון והרחבת ההשכלה והטכנולוגיה, התפתחות של תרבות פנאי ואופנה.

3. ומלחמת עולם וסיומה • פורצת מלחמת עולם שהיא מלחמה מודרנית: • מדינות ההסכמה: צרפת, בריטניה, איטליה, וארה"ב • מדינות המרכז:גרמניה, אוסטרו-הונגריה, אימפריה עותומנית. • מדינות המרכז מובסות • ווילסון יוצר עקרונות שאמורים להוביל את אירופה לשלום וסדר • נחתמים הסדרי וורסאי שמבוססים על פגיעה בגרמניה ומונעים מאינטרסים מנוגדים של המעצמות.

4. העולם אחרי המלחמה • מוקמות מדינות חדשות על חשבון האימפריות הוותיקות • יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה ופולין מקבלת עצמאות • במזרח התיכון מובסת האימפריה העותומנית והשליטה עוברת לבריטים. • מתבסס משטר המנדטים שנותן למעצמות שליטה במזרח התיכון ואפריקה תוך התחשבות בעקרונות של ווילסון השליטה – לזמן מוגבל על שהתושבים יוכלו לקבל עצמאות. המנדט- השליטה ניתן על ידי "חבר הלאומים" ובפיקוחו .

5. ואצל היהודים באותה תקופה • השינויים בעולם היהודים מקבילים לאלו של האוכלוסייה הכללית • שינוי הערכים , הדמוקרטיזציה, והחילון מאפשרים ליהודי מערב אירופה לזכות באמנסיפציה • האמנסיפציה מאפשרת שוויון זכויות, התקדמות כלכלית, פוליטית ותרבותית • היהודים נחלקים למשתלבים, רפורמים שמנסים להתאים את העולם המודרני ליהדות, והמסתגרים בעולם היהודי - החרדים

6. ועוד אצל היהודים שנאת היהודים לא נעלמת אלא מקבלת פנים חדשות ב 1879 – מתבסס המושג אנטישמיות : האנטישמיות המודרנית מתבססת על גזענות – היהודי נולד ככזה ולכן הוא נחות מלידה ולא יכול להשתנות. הגורמים • השתלבותם הטובה של היהודים והמעבר שלהם לתפקידי מפתח. • התיאוריות המודרניות שנותנות נימוק מדעיים, רציונליים לנחיתות היהודים. • התעוררות הלאומיות שמביאה אתה לאומנות ושנאת הזר

7. התעוררות הלאומיות היהודית • האמנסיפציה, האנטישמיות, הקמת התנועות הלאומיות הכלליות וחולשת האימפריה העותומנית מובילות את היהודים , להכרה שחייבת להימצא פתרון לאומי ליהודים – ציונות • התנועה הלאומית מתחלקת לזרמים שונים שמציגה בעיה אחת: קיימת אנטישמיות כי היהודים בגולה . הפתרון: פתרון לאומי יהודי רצוי בארץ ישראל

8. התנועה הלאומית היהודית המשך • הדמות המרכזית המנהיגה והמגבשת את התנועה הלאומית – בנימין זאב הרצל. • הרצל, מנהיג את הזרם המדיני שמנסה להשיג צ'רטר, ופועל בדרך דיפלומטית – מו"מ עם מדינות העולם כדי להגיע לצ'רטר ובמקביל, פועל בדרך של ארגון התנועה: • קונגרס בזל, יצירת תוכנית מרכזית אחת לתנועה הלאומית היהודית, וארגון מוסדות התנועה

9. ובינתיים ..... • מתארגנים קבוצות יהודים עולים לארץ במסגרת עלייה ראשונה , מקימים מושבות, נאלצים להסתייע בברון רוטשילד, ומבססים את החינוך העברי והתרבות העברית במושבות

10. ולאחריהם.... • מגיעים העולים של העלייה השנייה , מגבירים את הפעילות ההתיישבותית בארץ מקימים:חוות הכשרה, קבוצות, קורפרציה – מושב שיתופי, ואת העיר תל אביב.- כל אלו נעזרים במשרד הארצישראלי וארתור רופין שעומד בראשו • מתבססות מסגרות ביטחוניות : "בר גיורא" ו"השומר" • מתבססות מסגרות פוליטיות שמסייעות לעולים: "הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון" • ובתחום התרבותי חינוכי מאבק על העברית וביסוס השפה העברית ובתי ספר עבריים

11. היישוב בזמן מלחמת העולם הראשונה • סובל מאימת הטורקים שרואים ביהודים גורם שמסכן אותם • השלטון של ג'מאל פשה , עויין ליהודים ומטיל גזרות • מצב כלכלי קשה כתוצאה מהמלחמה ומאימת הארבה שפושטים על הארץ

12. תגובת היישוב והתנועה הציונית למלחמה • התנועה הציונית מתלבטת : האם ללכת אחרי נטייתה הטבעית- ולתמוך בבריטים • הציונים הגרמניים רוצים לתמוך בגרמניה • הפשרה נייטרליות כדי לא להימנע מעימות עם אחד הצדדים ופגיעה ביהודים שנמצאים באותו צד • ככל שהמלחמה מסתיימת מתבטלת הנייטרליות והיהודים עוברים לצד של בריטניה

13. התמודדות היישוב • עוזבים את הארץ • מתארגנים לסיוע עצמי "הוועד להקלת המשבר" • מנסים לסייע לבריטים : ניל"י ו"-הגדודים העבריים"

14. וסיום המלחמה • 1917 – היהודים זוכים להכרה בלאומיותם , לצ'רטר לו ייחלו – הצהרת בלפור • 1920-1922 – ארץ ישראל הופכת לשטח מנדט בריטי, הבריטים : חבר הלאומים , הכיר בזכותם של היהודים לפתרון לאומי – הבריטים קיבלו מנדט להגשים את הצהרת בלפור

15. סיכום • בין 1870-1920 העולם משתנה לחברה מודרנית טכנולוגית וחברתית • היהודים הופכים מאזרחי העולם בני דת משה : ללאום שהצליח באמצעות מאבק – לקבל הכרה בינלאומית להיותו לאום, ככל הלאומים