רבי משה בן מימון - הרמב"ם [1138-1204] "איש האשכולות": רב, פילוסוף ורופא Maimonides [1138-1204]:

1. בס"ד רבי משה בן מימון - הרמב"ם [1138-1204] "איש האשכולות": רב, פילוסוף ורופא Maimonides [1138-1204]: Rabbi, Physician and Philosopher Gesundheit B, Hadad E: Maimonides [1138-1204]: Rabbi, Physician and Philosopher, IMAJ 2005;7:547-553. "ממשה עד משה לא קם כמשה" From (the Biblical) Moses to Moses (Maimonides), there arose no one like Moses. www.jewishmedicalethics.org b.gesund@gmail.com 1

2. רמב"ם הלכות אבל פי"ג (הי"א-הי"ב) אל יתקשה אדם על מתו יתר מדאי שנאמר אל תבכו למת ואל תנודו לו כלומר יתר מדאי שזהו מנהגו של עולם והמצער עצמו יותר על מנהגו של עולם הרי זה טפש...כל מי שאינו מתאבל כמו שצוו חכמים הרי זה אכזרי אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובהואחד מבני חבורה שמת תדאג כל החבורה כולה ... לזכרם של הרב דר' דוד אפלבוים ובתו נאוה נרצחו בירושלים, י"ב אלול, תשס"ג "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי"(תהלים קי"ט, צב) רמב"ם איגרת אל רבי יפת הדיין - על מות אחיו דוד ... והרעה הגדולה שבאה עלי באחרונה שהיא רעה מכל רעה שעברה עלי מיום היותי ועד היום הזה, והיא פטירת הצדיק זצ"ל שטבע בים הודו ... והניח בת קטנה ואלמנתו אצלי. ונשארתי אחריו כמו שנה מיום שהגיעה השמועה הרעה נופל על המטה בשחין רע ובדלקת ובתמהון לבב, וכמעט קט הייתי אובד, ואחר כך עד היום כמו שמונה שנים אני מתאבל ולא התנחמתי ובמה אתנחם והוא היה הבן - על ברכי גדל, והוא היה האח, והוא התלמיד והוא שהיה נושא ונותן בשוק ומרויח, ואני יושב לבטח והבין בתלמוד במהרה, והבין בדקדוק הלשון יתר ולא היתה לי שמחה אלא בראותו, ערבה כל שמחה והלך לחיי עולם, והניחני נבהל בארץ נכריה. כל עת שאראה כתב ידו או ספר מספריו ייהפך עלי לבי ויעורו יגוני. כללו של דבר "כי ארד אל בני אבל שאולה" ולוּלֵי התוֹרָה היא שַׁעֲשֻׁעָי ודברי החכמות שאשכח בהן יגוני אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי" 2

3. דברי רבינו בכל ספריו ב'יד', ב'מורה' ו'בפירוש המשניות' - רוח אחת בהם (משך חכמה שמות כ', ג) הרמב"ם- "איש האשכולות": רב, פילוסוף, רופא א. תולדות חייו של הרמב"ם ב. הרמב"ם - רב ופוסק ג. הרמב"ם - פילוסוף ד. הרמב"ם - רופא ה. הרמב"ם - רב, פילוסוף, רופא ו. סיכום 3

4. נצרות מסעי הצלב  קורדובה 1138-1148 1138-1204  1165  פאס 1160-65 פוסטאט\קהיר 1166-1204 המרת דת כפויה לאיסלם א. כתבים רבניים 2-1161: פירושים לתלמוד (רובם נאבדו) 68-1158: פירוש המשניות 1172: ספר המצוות 78-1168: משנה תורה "נגיד" = מנהיג של הקהילה היהודית במצרים פעילות ציבורית עניפה שנה 1150 1160 1170 1180 1190 1200 1204 ג. רפואה ומדעים אסטרולוגיה: "מאמר העיבור" על קידוש החודש והלוח היהודי כתבים על מתמטיקה 1185: מינוי לרופא בחצר המלכות 1204-1190: כתבים רפואיים ב. פילוסופיה "מילות הגיון" 91-1187:"מורה נבוכים"  עכו \ ירושלים 1165-66 - 1148 אגרות ותשובות לתלמידים וחברים Almohades החיבור ההלכתי המקיף ביותר, זכה לפירושים רבים לאורך כל הדורות כתביו הרפואיים תורגמו ללטינית ושמשו ספרו לימוד בימי הביניים השפעה ניכרת על מחשבת ישראל ופילוסופיה נוצרית ...שילך לארץ ישראל לשכון שם ולא יעמוד בשום פנים במקום השמד(איגרת השמד) "בהיות לבי טרוד לעתים קרובות בפגעי הזמן ומה שגזר ה' עלינו מן הגלות והנדוד בעולם מקצה השמים ועד קצה השמים...כתבתי פירושן במסעותי בדרכים ... בהיותי על גבי האניות בים הגדול" (סוף פרה"מ) 4

5. ואדבר איתם תולדות חייו של הרמב"ם סדר יומו לפי אגרת לר' שמואל ן' תיבון "ולי על המלך מנהג כבד מאוד; אי אפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחילת היום. אמנם כשימצאהו חולשה, או יחלה אחד מבניו או אחת מפלגשיו - לא אסור מאלקאהירה, ואני רוב יומי בבית המלך... כללו של דבר, כל יום אני עולה לאלקאהירה בהשכמה, וכשלא יהיה שם מכשול ולא יתחדש שם שום חידוש, אשוב למצרים אחר חצי היום על כל פנים. כשאני מגיע, אני מתרעב, ואמצא את האכסדראות כולן מלאות גוים, בהם חשוב ובלתי חשוב, ושופטים ושוטרים, ערב רב ידעו את עת שובי. ארד מעל הבהמה וארחץ ידי, ואצא אליהם לפייסם להמתין אותי עד שאוכל לאכול אכילת עראי והיא מעת לעת. ואצא לרפאותם ולכתוב להם לא יוסר הנכנס והיוצא פעמים עד הלילה ולפעמים... עד סוף שתי שעות מן הלילה. ואדבר איתם ואני שוכב פרקדן מרוב העייפות. וייכנס הלילה ואני בתכלית החולשה, לא אוכל לדבר. סוף דבר, לא יוכל אחד מישראל לדבר לי או להתחבר בי זולת יום השבת" (אגרת לרבי שמואל אבן תיבון בענייני תרגום המורה). 5

6. תולדות חייו של הרמב"ם - פרנסתו אגרת הרמב"ם לתלמידו רבי יוסף ב"ר יהודה: "ולכן עצתי היא שתעשה עמלך המסחר ולמידת הרפואה עם העסק בתלמוד תורה לשמה ... והנני מודיעך שיש לי פרסום גדול מאד ברפואה אצל הגדולים כגון ראש השופטים והשרים וחצר אלפאצ'ל וזולתו מראשי המדינה, אותם שאין להשיג מהם מאומה. ... ודבר זה גורם לאבדן הימים תמיד באלקאהרה בביקור החולים, וכאשר אבוא למצרים הרי כל מה שאני יכול לעשות בסוף היום עם הלילה הוא לעיין בספרי הרפואה בדברים הנחוצים לי, ואתה יודע רחבי המקצוע הזה וקשיו אצל מי שיש בו יושר ורצינות, ורצה שלא יאמר דבר אלא אם כן הוא יודע ראיותיו, והיכן נאמר, ואופן ההגיון שבו. וזה גורם שאיני מוצא שעה לעיין במאומה בעניני התורה, ואני לומד כי אם ביום השבת בלבד ..." "אגרות הרמב"ם", מהדורת רבי יוסף קאפח, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשל"ב, עמ' קל"ד – קל"ה. 6

7. תולדות חייו של הרמב"ם - פרנסתו משנה: אבות פ"ד מ"ה רבי צדוק אומר: אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם פירוש המשניות לרמב"ם: דע, כי זה כבר אמר: 'אל תעשה התורה קרדום לחפור בה', כלומר: אל תחשבה כלי לפרנסה, ובאר ואמר שכל מי שיהנה בזה העולם בכבוד תורה שהוא כורת נפשו מחיי העולם הבא. והעלימו בני אדם עיניהם מזו הלשון הגלויה, והשליכוה אחרי גוום ... ועשו את המינויים התוריים לחוק מכסים, והביאו בני אדם לסבור שטות גמורה, שזה צריך ומחוייב, לעזור לחכמים ולתלמידים ולאנשים העוסקים בתורה ותורתן אומנותן. וכל זה טעות, אין בתורה מה שיאמת אותו, ולא רגל שישען עליה בשום פנים. ... משנה תורה לרמב"ם הל' תלמוד תורה פ"ג ה"י-הי"א כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה - הרי זה חלל את השם, ובזה את התורה, וכבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים: 'כל הנהנה מדברי תורה - נטל חייו מן העולם', ועוד צוו ואמרו: 'אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן' (אבות פ"ד מ"ה), ועוד צוו ואמרו: 'אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות' (אבות פ"א מ"י), 'וכל תורה שאין עמה מלאכה - סופה בטילה וגוררת עון' (אבות פ"ב מ"ב), וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות (ע"פ קידושין כ"ט ע"א). מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומדת חסידים הראשונים היא, ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר: 'יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ' (תהלים קכ"ח, ב) – אַשְׁרֶיךָ בעולם הזה וְטוֹב לָךְ - לעולם הבא שכולו טוב (על פי ברכות ח' ע"א). 7

8. א. כתבים רבניים 2-1161: פירושים לתלמוד (רובם נאבדו) 68-1158: פירוש המשניות 1172: ספר המצוות 78-1168: משנה תורה (טבלה 1) "נגיד" = מנהיג של הקהילה היהודית במצרים פעילות ציבורית עניפה הרמב"ם - רב ופוסק פירוש המשניות אגרות ותשובות לתלמידים וחברים אב ג דהו פירוש ראשון לכל שישה סדרי משנה  דיונים על המבנה, אמונות ודעות, יסודות תלמודיים, הלכה למעשה, הקדמות מפורטות הקדמה לפירוש המשניות: יסודות תורה שבעל פה הקדמה לפרק חלק: י"ג עיקרי האמונה הקדמה לפרקי אבות: יסודות המוסר והמידות 8

9. פירוש המשניות הקדמת הרמב"ם למשנה פתח תחלה בברכות, וטעם הדבר כי הרופא המומחה כשירצה לשמור בריאות הבריא כמתכונתה מטפל תחלה בתקון המזון, ולפיכך ראה זה אשר ה' בעזרו להתחיל בברכות, לפי שהבא לאכול לא יוכל לאכול עד שיברך, ולכן מצא לנכון לפתוח את הדברים בענין הברכות כדי לתקן את המאכל תקון עניני. וכדי שלא יחסר דבר בשום ענין אלא ידבר על כל הברכות חובת המאכלים המצות, ואין מצוה שהיא חובת כל איש בכל יום כי אם ק"ש בלבד... הקדמת הרמב"ם למשנה ד"ה וכאשר השלים וינהג ברוב דיניו בדרך הפשרה, ואם יוכל הדיין לפשר בין היריבים תמיד ולא יפסוק דין כלל - הרי זה משובח. ואם אי אפשר לפשר יפסוק את הדין. ולא יכביד כלומר על ידי קביעת זמנים רחוקים לדיון. ויניח לבעל הדין להגן על עצמו אף אם יהיו דבריו ארוכים וטפשיים. ואם כפי טענותיהם וכפי מה שייראה לו אי אפשר לעשות כן - אז יחליט ויפסוק הדין מיד, כמו שמצאנו חז"ל עושים שקושרים את הידים לאחור, ומלקים וכופים, ומפשיטים בגדים, וקורעין שטרות שנתקיימו עדיהם אם נראה להם בהם מה שמחייב לעשות כך, והרבה כאלה. ועל תקיפות כזו אומרים יקוב הדין את ההר. כללו של דבר צריך השופט להיות כרופא הבקי, כי הרופא הבקי כל זמן שהוא יכול ואפשר לו לרפות במיני מזון - לא ירפא על ידי סמים, ואם יראה שהמחלה כבדה מכדי לרפותה במיני מזון אז מרפא בסמים קרובים למזונות כגון מיני משקאות ותערובות ריחניים מתוקים, ואם ראה שהחולי כבד יותר ושדברים אלו לא יתגברו עליו וירפאוהו ישתמש בסמים יותר חזקים ומשקה את החולה את ה"סקמוניה" וחלב הפקועות וה"צבר" וכיוצא בהן מהרפואות המרות הנגעלות. כך הדיין ישתדל לפשר, ואם לא יכול אז ישפוט בנחת וישפיל עצמו וידבר עם בעלי הדין דברים רכים, ואם לא יוכל מפני קשיות אחד היריבים הרוצה לנצח את חבירו שלא כדין אז יתגבר עליו ויכביד עולו כמו שאמרנו. 9

10. א. כתבים רבניים 2-1161: פירושים לתלמוד (רובם נאבדו) 68-1158: פירוש המשניות 1172: ספר המצוות 78-1168: משנה תורה (טבלה 1) "נגיד" = מנהיג של הקהילה היהודית במצרים פעילות ציבורית עניפה הרמב"ם - רב ופוסק אגרות ותשובות אגרות ותשובות לתלמידים וחברים אגרת השמד 1172 וכאשר ראיתי הדבר הזה המחלי הגוף והעינים, שמתי ידי לקבץ סמים ובשמים ראש מספרי הקדמונים, אעשה מהם סם מועיל למחלה ההיא, שתרפא בו ... וראיתי לחלק זה העניין לחמשה מינים וכאשר ראיתי הדבר הזה המחלי הגוף והעינים, שמתי ידי לקבץ סמים ובשמים ראש מספרי הקדמונים, אעשה מהם סם מועיל למחלה ההיא, שתרפא בו ... וראיתי לחלק זה העניין לחמשה מינים יצחק שילת "אגרות הרמב"ם" א', אגרת השמד, מעלה אדומים, תשנ"ה, עמוד מ"ו. כותב אגרות לתלמידים וחברים; האגרות דנות בנושאים אישיים והיסטוריים בני זמנו נכתבה בשפה פשוטה כדי ש"גברים, נשים וילדים יוכלו לקרוא" אותה, בה הוא מציע לקהילת תימן עידוד ועצות מעשיות 10

11. א. כתבים רבניים 2-1161: פירושים לתלמוד (רובם נאבדו) 68-1158: פירוש המשניות 1172: ספר המצוות 78-1168: משנה תורה (טבלה 1) "נגיד" = מנהיג של הקהילה היהודית במצרים פעילות ציבורית עניפה הרמב"ם - רב ופוסק אגרות ותשובות לתלמידים וחברים סידור וארגון של תרי"ג מצוות רמ"ח מצוות עשה, שס"ה מצוות לא תעשה אברהם אלטר פינטוך "ספר המצוות לרמב"ם – עם פירוש פקודי ישרים", מעליות, תש"ס ספר המצוות אינדקס והקדמה למשנה תורה 11

12. "משנה תורה" )”Review of the Torah”) א. כתבים רבניים 2-1161: פירושים לתלמוד (רובם נאבדו) 68-1158: פירוש המשניות 1172: ספר המצוות 78-1168: משנה תורה (טבלה 1) "נגיד" = מנהיג של הקהילה היהודית במצרים פעילות ציבורית עניפה הרמב"ם - רב, כפוסק אגרות ותשובות לתלמידים וחברים  הקדמה למשנה תורה של הרמב"ם קודופיקציה ראשונה של כ ל החומר ההלכתי הצגה שיטתית של החומר עברית יפה ותמציתית 14 ספרים, נושאים שונים ומגוונים, 1000 פרקים מכיל תפיסות פילוסופיות, מדעיות ורפואיות Twersky I, Introduction to the Code of Maimonides (Mishneh Torah), Yale University Press, 1980. יצחק טברסקי "מבוא למשנה תורה לרמב"ם", ירושלים, מאגנס, תשנ"א הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג "סדר ורצף במשנה תורה של הרמב"ם" בתוך ספרו"יהדות, חוק ומוסר – מאמרים",ירושלים, יד הרב הרצוג, תשס"ג, עמ' 42-40. 12

13. 4 הסברים לשם החיבור "משנה תורה" תּוֹרָה ומלכות Plato: The Republic - The philosopher-king א. חיבור "משני" לתורה שבכתב ב. חיבור תורני דומה ל"משנה" של רבי יהודה הנשיא ג. חזרה על התורה מפי משה רבנו כדוגמת ספר דברים המכונה "משנה תורה" ד. "מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה" של פרשת המלך(דברים י"ז, יח) M.Genack:Rambam’s Mishneh Torah: The Significance of Its Title. Tradition 2004; 38:2; 78-85. ה. קיום של "משנה תורה" מוביל למלכות ישראל – הלכות מלכים בסוף של משנה תורה (ראה מו"נ ח"ב פל"ט-מ'( דברים י"ז, יח-כ: וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם:וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-לֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם:לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל: 13

14. חיי יום יום הלוח היהודי חיי אישות תחומים דתיים שונים מושגים בסיסיים דתיים, פילוסופיים ופסיכולוגיים חוק אזרחי ופלילי, יחסים בין-לאומיים 14

15. "מתנות לאביונים" הגות והלכה במשנה תורה של הרמב"ם רמב"ם הל' מגילה וחנוכה פ"ב הט"ז – הי"ז וחייב לחלק לעניים ביום הפורים, אין פחות משני עניים נותן לכל אחד מתנה אחת או מעות או מיני תבשיל או מיני אוכלין שנאמר ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני עניים, ואין מדקדקין במעות פורים אלא כל הפושט ידו ליטול נותנין לו, ואין משנין מעות פורים לצדקה אחרת. מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים שהמשמח לב האמללים האלו - דומה לשכינה שנאמר "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים"(ישעיהו נ"ז,טו) "דומה לשכינה" - הל' דעות א:ה-ו \ הל' אבל י"ד:ב \ ספה"מ מ"ע ח'; סוף מורה נכובים רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ד – ה"ה כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים אבד זכותו והפסידה, אלא נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה ומתאונן עמו על צרתו שנאמר "אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן" (איוב ל', כה), ומדבר לו דברי תחנונים ונחומים שנאמר "... וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן" (איוב כ"ט, יג) שאל העני ממך ואין בידך כלום ליתן לו - פייסהו בדברים, ואסור לגעור בעני או להגביה קולו עליו בצעקה מפני שלבו נשבר ונדכא והרי הוא אומר "... לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱ-לֹהִים לֹא תִבְזֶה" (ישעיה נ"א, יט), ואומר "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" (ישעיהו נ"ז, טו), ואוי למי שהכלים את העני אוי לו, אלא יהיה לו כאב בין ברחמים בין בדברים שנאמר "אָב אָנֹכִי לָאֶבְיוֹנִים" (איוב כ"ט, טז). Yitzhak Twersky, On Law and Ethics in the Mishneh Torah: A case study of Hilkhot Megillah II:17, TRADITION, 24(2), 1989, 138-149; Lawrence Kaplan, HILKHOT MEGILLAH II:17, Revised: A Halakhic Analysis, TRADITION, 26(1), 1991, 14-21 יעקב בלידשטייןהשמחה במשנתו המוסרית של הרמב"ם, אשל באר שבע, ב' (1981), 145-163. 15

16. "השמחה במשנתו המוסרית של הרמב"ם" שבת ל' ע"ב: לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה (קהלת ב', ב) ... שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה רמב"ם הלכות דעות פ"א ה"ד "הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם ... לפיכך צוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוין אותם בדרך האמצעית כדי שיהא שלם בגופו ... ולא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות וכן שאר דעותיו, ודרך זו היא דרך החכמים ..."  השמחה היא "דרך החיים", ולא רק אמצעי בהקשר של קיום המצוה והשראת השכינה הנהגת הבריאות: כאשר תבוא לו דבר שישמחהו שמחה גדולה תראה אותו יחזק גופו וירום קולו ויאירו פניו ותמהר תנועתו ... ותיראה השמחה והגילה בפניו ובעפעפיו ... ואולם הלומדים והלוקחים מדות הפילוסופיה ומוסרי התורה – הם יקנו לנפשם גבורה והם הגיבורים באמת ... כן ראוי שירחיב נפשו בבטחון השם ית' (רמב"ם: כתבי רפואה א', 58-62). יעקב בלידשטיין השמחה במשנתו המוסרית של הרמב"ם, אונ' בן גוריון, אשל באר שבע, ב', תש"ם, 145-163. 16

17. איסלם – המרה כפויה נצרות – מסעי הצלב משנתו ההיסטורית והמשיחית של הרמב"ם הלכות מלכים פי"א ה"ד: ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים והכשרים שמתו ולא העמידו הקב"ה אלא לנסות בו רבים שנאמר 'ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד' (דניאל י"א, לח) אף ישוע הנצרי שדימה שיהיה משיח ונהרג בבית דין כבר נתנבא בו דניאל שנאמר 'ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו' (שם, יד) וכי יש מכשול גדול מזה שכל הנביאים דברו שמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה' אבל מחשבות בורא העולם אין כח באדם להשיגם כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו וכל הדברים האלו שלישוע הנצרי ושל זה הישמעלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן העולם כלו לעבוד את ה' ביחד שנאמר 'כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד' (צפניה ג', ט) כיצד כבר נתמלא העולם כלו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצות התורה אלו אומרים מצות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות ואלו אומרים דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגלה נסתריהם וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא מיד הם כלם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום 17

18. ג. פילוסופיה "מילות הגיון" 91-1187:"מורה נבוכים" הרמב"ם - פילוסוף • הפילוסוף היהודי המרכזי (של ימי הביניים) שהשפיע על מחשבת ישראל עד ימינו • הרמב"ם כתב – כנראה בגיל 16 – את "מילות ההגיון" • "מורה נבוכים" נכתב לכבוד תלמיד לשעבר • עימות בין פילוסופיה של אריסטו והתורה - הסברים רציונליים למצוות התורה ולהלכה • הפולמוס על כתבי הרמב"ם  כתביו תורגמו ללטינית, השפעה אף מחוץ לקהילה היהודית 18

19. מבנה הספר מורה נבוכים (לפי ליאו שטראוס) 19

20. Guide of thePerplexed Guide of the Perplexed III:32 שם הספר הפילוסופי "מורה נבוכים"   פתיחה למורה הנבוכים סוף דבר אני האיש אשר כשיציקהו הענין ויצר לו הדרך ולא ימצא תחבולה ללמד האמת שבא עליו מופת ... וארצה להציל המעולה האחד ההוא ממה שנשקע בו ואורה מבוכתו עד שישלם וירפא: DOCTOR PERPLEXORUM   שמות י"ד, ג: וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר: ארבעים שנות נידודים במדבר: סיני, חינוך (עצמי), הכשרה דברים כ"ט, ב-ה: הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵם: וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְנַעַלְךָ לֹא בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ: לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם: C: PHILOSOPHY Treatise on Logic (Millot Higgayon) 1187-91: Guide of the Perplexed (Moreh Nevuchim) מורה נבוכים ח"ג פל"ב; פ"נ 20

21. ב. רפואה ומדעים אסטרולוגיה: "מאמר העיבור" על קידוש החודש והלוח היהודי כתבים על מתמטיקה 1185: מינוי לרופא בחצר המלכות 1204-1190: כתבים רפואיים הרמב"ם - רופא הכשרה רפואית מצטט רופאים מוכרים יהודים ומוסלמיים בערים קורדובה ופאס. רשימה של תרופות, שמות של תרופות בערבית, ספרדית וברבר – משקף את הכשרתו המקצועית מרצה על רפואה. מעמדו הקליני כרופא המלך חושף אותו להרבה רופאים ידועים  "הסמכה" מקצועית אפיונים של כתביו הרפואיים: לכתביו המדעיים והרפואיים אופי רציונלי ביותר Rosner F, Kottek S (eds.). Moses Maimonides - Physician, Scientist, and Philosopher. New Jersey London: Jason Aronson Inc., 1993. 21

22. הרמב"ם - רופא מוטיבציה הרמב"ם הקדיש את עשר שנות חייו האחרונות לרפואה הערכה דתית ופילוסופית עמוקה לעיסוק ברפואה: המדעים הם "משרתי התורה", דרך ראויה לידע ולאהוב את הבורא "ועל זה ההיקש יהיה למלאכת הרפואה מבוא גדול מאד במעלות, ובידיעת ה', ובהשיג ההצלחה האמיתית, ויהיו לימודה ודרישתה עבודה מן העבודות הגדולות, ולא תהיה אז כאריגה וכנגרות, לפי שבה נשער פעולותינו, ויהיו פעולותינו פעולות אנושיות, מביאות אל המעלות והאמיתות" (שמונה פרקים לרמב"ם פרק ה). כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה': (ירמיהו ט', כג; מורה נבוכים ח"ג פנ"ד) = סוף מורה נבוכים  תחילת עבודותיו הרפואיים 22

23. לימוד רפואה ומדעי הטבע במשנת הרמב"ם רפואה ושמירת הבריאות = "מצוות השבת אבידה" ואהבת הזולת כולל שאלות חברתיות, "עניים ויתומים ואלמנות וגרים", בני דת אחרת א  בין אדם לחברו ב ידיעת ה' ואהבתו = מדעי הטבע  בין אדם לבוראו ג ללכת ב"דרך ה'" = תיקון הדעות והמידות ושמירת הבריאות  בין אדם לעצמו Gesundheit B: Maimonides' Appreciation for Medicine.Rambam Maimonides Medical Journal. Jan 2011, Vol 2, issue 1 (online). 23

24. ורפא ירפא – מכאן שנתנה התורה רשות לרופא להתרפאות א רפואה ושמירת הבריאות = "מצוות השבת אבידה" דברים כ"ב, א-ג: מצוות השבת אבידה לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ: וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ: וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם: פירוש המשניות לרמב"ם (מסכת נדרים פ"ד מ"ד): מפני שהיא מצוה כלומר שחייב הרופא מן הדין לרפאות חולי ישראל והרי הוא בכלל אמרם בפירוש הכתוב וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ' (דברים כ"ב, ב) - לרבות את גופו שאם ראהו אובד ויכול להצילו הרי זה מצילו בגופו או בממונו או בידיעתו ... 24

25. ב ידיעת ה' ואהבתו = מדעי הטבע רמב"ם (הלכות יסודי התורה פ"ב ה"א-ה"ב) האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (דברים ו', ה), ונאמר "אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים ו', יג; י', כ), והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ - מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵא-לֹהִים לְאֵ-ל חָי" (תהלים מ"ב, ג), וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם"  אהבת ה' = מדעי הטבע 25

26. רמב"םספר המצוות (מצוות עשה ג')  משנה תורה והמצוה השלישית היא שצונו לאהבו יתעלה וזה שנתבונן ונשכיל מצותיו ופעולותיו עדשנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג וזאת היא האהבה המחוייבת. ולשון סיפרי (פ' שמע) לפי שנאמר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (דברים ו',ה) איני יודע כיצד אוהב את המקום? ת"ל "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" (שםו) שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. הנה כבר בארו לך כי בהשתכלות תתאמת לך ההשגה ויגיע התענוג ותבא האהבה בהכרח. וכבר אמרו שמצוה זו כוללת גם כן שנדרוש ונקרא האנשים כולם לעבודתו יתעלה ולהאמין בו. וזה כי כשתאהב אדם תשים לבך עליו ותשבחהו ותבקש האנשים לאהוב אותו. וזה על צד המשל כן כשתאהב הא-ל באמת כמה שהגיעה לך מהשגת אמיתתו הנה אתה בלא ספק תדרוש ותקרא הכופרים והסכלים לידיעת האמת אשר ידעת אותה. ולשון סיפרי (שם) "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (דברים ו', ה) - אהבהו על הבריות כאברהם אביך שנאמר "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (בראשית י"ב, ה). ר"ל כמו שאברהם בעבור שהיה אוהב השם כמו שהעיד הכתוב "אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיה מ"א, ח) שהיה גם כן לגודל השגתו דרש האנשים אל האמונה מחוזק אהבתו כן אתה אהוב אותו עד שתדרוש האנשים אליו:  אהבת ה' = לימוד תורה והפצתה ‫הרוי, זאב: אבן רשד והרמב"ם על חובת ההתבוננות הפילוסופית (אעתבאר),תרביץ נח,א (תשמ"ט\1989),75-83. 26 אברהם אלטר פינטוך "ספר המצוות לרמב"ם – עם פירוש פקודי ישרים", מעליות, תש"ס

27. ג ללכת ב"דרך ה'" = תיקון הדעות והמידות ושמירת הבריאות משנה תורה, הלכות דעות, פרק א' ומצווין אנו ללכת בדרכים האלו הבינונים והם הדרכים הטובים והישרים שנאמר 'וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו' (דברים כ"ח, ט) כך למדו בפירוש מצוה זו: 'מה הוא נקרא חנון - אף אתה היה חנון, מה הוא נקרא רחום - אף אתה היה רחום' ... להודיע שהן דרכים טובים וישרים וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהדמות אליו כפי כחו. וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שיקבעו בו, יעשה וישנה וישלש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעיות ויחזור בהם תמיד עד שיהיו מעשיהם קלים עליו ולא יהיה בהם טורח עליו ויקבעו הדעות בנפשו, ולפי שהשמות האלו נקרא בהן היוצר והם הדרך הבינונית שאנו חייבין ללכת בה, נקראת דרך זו דרך ה', והיא שלמד אברהם אבינו לבניו שנאמר 'כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה וגו...' (בראשית י"ח, יט), וההולך בדרך זו מביא טובה וברכה לעצמו שנאמר 'לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו' 27

28. הרמב"ם - רופא: כתביו הרפואיים 1. קיצורי גלנוס 2. פירוש לפרקי אבוקרט 3. פרקי משה ברפואה 4. רפואת הטחורים 5. מאמר על חיזוק כוח הגברא 6. ספר הקצרת 7. ביאור שמות הרפואה 8. על הסמים והאנטידוטים 9. הנהגת הבריאות 10. על קץ החיים  גישה מקיפה ושיטתית לכמעט כל תחומי הרפואה של תקופתו Rosner F, Kottek S (eds.). Moses Maimonides - Physician, Scientist, and Philosopher. New Jersey London: Jason Aronson Inc., 1993. 28

29. הרמב"ם - רופא תפקיד הרפואה והרופא רפואה מונעת = תנאים היגיניים, התעמלות, נשימה נכונה, עבודה, משפחה, חיי אישות, דיאטה, מוזיקה, שירה, ציור, הליכה בסביבה נעימה ... שומרים על בריאות טובה קשר בין גוף ונפש (פסיכוסומטיקה)  בריאות פסיכולוגית ורוחנית תואמת עקרונות פילוסופיים ודתיים מצווה דתית להידמות לה' (imitatio Dei) "אל תטפל במחלה, תטפל בחולה!" "אמנותו של גלנוס מרפאת רק את הגוף, כאשר אומנותו של אבו אמרן (רמב"ם) מרפאת גוף ונפש. ידיעותיו הפכו אותו לרופא המאה. עם חכמתו הוא הצליח לרפא את חולי הבורות" (מטופל של הרמב"ם) 29

30. הלכות דעות פ"ב: "הנהגת הבריאות" = Self-education ה"א: חולי הגוף טועמים המר מתוק ומתוק מר, ויש מן החולים מי שמתאוה ותאב למאכלות שאינן ראויין לאכילה כגון העפר והפחם ושונא המאכלות הטובים כגון הפת והבשר הכל לפי רוב החולי, כך בני אדם שנפשותיהם חולות מתאוים ואוהבים הדעות הרעות ושונאים הדרך הטובה ומתעצלים ללכת בה והיא כבידה עליהם למאד לפי חליים, וכן ישעיהו אומר באנשים הללו הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר, ועליהם נאמר העוזבים ארחות יושר ללכת בדרכי חושך, ומה היא תקנת חולי הנפשות, ילכו אצל החכמים שהן רופאי הנפשות וירפאו חליים בדעות שמלמדין אותם עד שיחזירום לדרך הטובה, והמכירים בדעות הרעות שלהם ואינם הולכים אצל החכמים לרפא אותם עליהם אמר שלמה חכמה ומוסר אוילים בזו. ה"ב: וכיצד היא רפואתם מי שהוא בעל חמה אומרים לו להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל, וילך בדרך זו זמן מרובה עד שיתעקר החמה מלבו, ואם היה גבה לב ינהיג עצמו בבזיון הרבה וישב למטה מן הכל וילבש בלויי סחבות המבזות את לובשיהם וכיוצא בדברים אלו עד שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית שהוא דרך הטובה, ולכשיחזור לדרך האמצעית ילך בה כל ימיו, ועל קו זה יעשה בשאר כל הדעות אם היה רחוק לקצה האחד ירחיק עצמו לקצה השני וינהוג בו זמן רב עד שיחזור בו לדרך הטובה והיא מדה בינונית שבכל דעה ודעה. Psycho-somatics 30

31. רמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ד אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב - רמז יש בו, כלומר 'עורו ישינים משנתכם, ונרדמים - הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם, וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם', אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל – 'הביטו לנפשותיכם וְהֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם, ויעזוב כל אחד מכם דַּרְכּוֹ הָרָעָה ומחשבתו אשר לא טובה' ... Psychological Introspection ירמיהו י"ח, יא:"וְעַתָּה אֱמָר נָא אֶל אִישׁ יְהוּדָה וְעַל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵר עֲלֵיכֶם רָעָה וְחֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבָה שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם" (ירמיה ז', ג; כ"ו, יג; יחזקאל ל"ו, לא; זכריה א', ד) הרב ד"ר אליהו אביעד "מורה נכובי הנפש: היבטים חינוכיים להיגיינה של הנפש במשנת הרמב"ם". משרד החינוך, התרבות והספורט, האגף לתרבות תורנית, תשס"ה 2005 http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Toranit 31

32. Guide of thePerplexed Guide of the Perplexed III:32 C: PHILOSOPHY Treatise on Logic (Millot Higgayon) 1187-91: Guide of the Perplexed (Moreh Nevuchim) מורה נבוכים DOCTOR PERPLEXORUM פתיחה למורה הנבוכים (ח"ג פל"ב) סוף דבר אני האיש אשר כשיציקהו הענין ויצר לו הדרך ולא ימצא תחבולה ללמד האמת שבא עליו מופת ... וארצה להציל המעולה האחד ההוא ממה שנשקע בו ואורהמבוכתו עד שישלם וירפא: 32

33. הרמב"ם – רופא: "ביקור במרפאתו" הרמב"ם - כתבי רפואה, הוצאת מוסד הרב קוק, כרך ד', תשכ"ה, עמוד 153 Gesundheit B. Or R, Gamliel C, Rosner F, Steinberg A. Treatment of depression by Maimonides (1138-1204): Rabbi, Physician, and Philosopher. Am J Psychiatry. 2008;165(4):425-8. 33

34. Patient’s autonomy תשובות רפואיות (רמב"ם כתבי רפואה ח"ד, עמ' 153) "והעבד יודע, שאדוננו ברוב שכלו ובגודל השכלתו עשוי לנהוג את עצמו כראוי, על סמך הספר הקודם והפרקים האלה, כל שכן אם יש לו אחד (רופא), היודע בעצמו להנהיגו, ואשר עליו הוא סומך ובוטח בו. "רבונו של עולם הוא עד ודי בעדותו" (קוראן, סורה ד' 81) הוא חיזק את כוונת העבד הזעיר להתמסר לעבודת אדוננו בכבודו ובעצמו בהרצאה אישית לפניו ולא באמצעות הנייר וקולמוסו. אולם, מצב גופו הוא ברע ומזג טבעו הגופני הוא חלש, עוד מנעוריו, כל שכן בזקנה, (ומצב זה) מנע בעדו תענוגים רבים, אין כוונתי בתענוגים החילוניים, אלא בעבודות נעלות, (שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא) ואשר הרמה והנישאת ביותר היא עבודת הבורא. אבל, תודה לא-ל בעד כל המצבים, (האל) המנהיג את העולם הרחב ומלואו וכל פרטי היחידים על פי חוקי רצונו, שהם תוצאת חכמתו אין סוף, שאין ביכולתו של אדם להבין את עומקה (כי אם לרחשה בלבד). ברוך שמו לעולם ועד על כל מעשיו, יהיו (ביחס אלינו) אשר יהיו. אל נא יגנה אדוננו את עבדו הזעיר, באשר הוא דבר במאמר על הכנת היין וסידור שירי נועם, אשר שניהם הם דברי משיסה מבחינת הדת. העבד אינו מצווה דווקא לעשות זאת, אלא הוא מזכיר כל זה, הראוי לעשות מבחינת מלאכת הרפואה. הרי יודעים זאת כהני הדת כהרופאים, שיש בו תועלת, ביין, לאדם. והרופא, עד כמה שהוא רופא, מחויב להציע ולתאר את ההנהגה המועילה, בין שהיא אסורה או מותרת (מטעם הדת). על החולה לבחור בבחירה חפשית לעשותה או לא לעשות. 34 "חידושי הרמב"ם על הקוראן" Mohammed encourages his followers to fight the Holy War: “The enjoyment of this world is little, the world to come is better for him who fears God … Whatever good visits thee, it is of God; whatever evil visits thee is of thyself. And we have sent thee as a Messenger to all mankind; God suffices for a witness” (Koran 4:79-81).

35. Patient’s autonomy תשובות רפואיות (רמב"ם כתבי רפואה ח"ד, עמ' 153) "והעבד יודע, שאדוננו ברוב שכלו ובגודל השכלתו עשוי לנהוג את עצמו כראוי, על סמך הספר הקודם והפרקים האלה, כל שכן אם יש לו אחד (רופא), היודע בעצמו להנהיגו, ואשר עליו הוא סומך ובוטח בו. "רבונו של עולם הוא עד ודי בעדותו" (קוראן, סורה ד' 81) ... "חידושי הרמב"ם על הקוראן" Mohammed encourages his followers to fight the Holy War: “The enjoyment of this world is little, the world to come is better for him who fears God … Whatever good visits thee, it is of God; whatever evil visits thee is of thyself. And we have sent thee as a Messenger to all mankind; God suffices for a witness” (Koran 4:79-81). 35

36. משנה פאה א:א אדרבא, אילו היה שותק הרופא ואינו מזכיר כל זה העשוי לעזור, בין ההיתר ובין האיסור, הרי היה עובר משום גניבת דעת, ולא יצא ידי חובתו לגבי בריאותם (של דורשיו). כידוע, מצווה הדת לעשות מה שמועיל ואוסרת מה שמזיק לחיי עולם הבא. ואולם הרופא מיעץ מה שמועיל לגוף, ומוכיח מה שמזיק לו בעולם הזה. ההבדל בין מצוות הדת ופקודות הרופא הוא זה: הדת דורשת לעשות מה שעוזר בעולם הבא ומכריחה לקיים הדבר, ואוסרת מה שמזיק בעולם הבא ומענישה בעבור זה, ואולם הרפואה מורה את דרך התועלת, ומזהירה בפני הנזק, אבל אינה מכריחה לקיים (פקודותיה), ואינה מענישה בעבורן. והנה ביחס לקיום פקודותיה היא מוסרת לחולה את רשות הבחירה, והסיבה לכך ברורה, כי הנזק כמו התועלת הבאה מצד הרפואה, נראה מיד לעין הרואה ולאין לך אונס ועונש. אך במצוות ועברות מטעם הדת פירותיהן, הרעה כהטובה בעולם הזה אינן ברורות ומסתברות (כלאחר יד), אלא לעתים מדמה הבער בנפשו, כי כל מה שמתואר כרע, לא יזיק, וכל מה שמתואר כטוב, לא יועיל, משום שדברים אלה אינם ניתנים להמשש מיד. משום כך כופה הדת לקיים המצוות ומענישה בגלל העברות, כי הטוב הלז והרע הלז נודע רק בעולם הבא. וכל זה טובה ואושר בעבורנו, חסד נוכח בערות שכלנו ורחמים נוכח חולשת הבנתנו. זהו שיעור מה שמתכוון העבד להקנות למלך (רקה), ה' יאריך ימיו ויגביר חכמת אדוננו וינצרה. לנותן נשמה תהלה אין קץ. תם המאמר עבור אפצל. Patients autonomy נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ:(ישעיהו מ"ב, ה) 36

37. הרמב"ם - רב, רופא ופילוסוף - "איש האשכולות" סיכום ומסקנות • גאון אקדמי וספרותי • חשיבה רציונלית וחיפוש אחרי האמת •  "קבל את האמת ממי שאמרה" • 3. "אדריכל היהדות" • 4. ידע מקיף ושילוב של תחומים שונים • מעורבות ואחריות חברתית, הסתגלות לצורכי הציבור – אגרת תימן (1172): • רופא: גישה הוליסטית עם מימדים מדעיים, הומניסטיים, פילוסופיים, פסיכולוגיים, פסיכו-סומטיים, רוחניים ודתיים 37

38. Year 1150 1160 1170 1180 1190 1200 1204 א. כתבים רבניים 2-1161: פירושים לתלמוד (רובם נאבדו) 68-1158: פירוש המשניות 1172: ספר המצוות 78-1168: משנה תורה "נגיד" = מנהיג של הקהילה היהודית במצרים פעילות ציבורית עניפה ג. רפואה ומדעים אסטרולוגיה: "מאמר העיבור" על קידוש החודש והלוח היהודי כתבים על מתמטיקה 1185: מינוי לרופא בחצר המלכות 1204-1190: כתבים רפואיים ב. פילוסופיה "מילות הגיון" 91-1187:"מורה נבוכים" משמת יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכלות (משנה סוטה ט:ט)  ואשכולות כינוי על אדם הכולל המידות הנעלות והמדעים לסוגיהם והוא מה שאמרו אשכולות איש שהכול בו (פיהמ"ש להרמב"ם סוטה פ"ט) אגרות ותשובות לתלמידים וחברים In Rabbinic literature illustrious scholars are called "eshkolot" (="clusters“). Maimonides explained: because they know how to combine in their personalities “outstanding moral virtues and the various fields of science”, just like the different parts of a cluster form a single unit. (Maimonides’ commentary on the Mishnah, Sotah 9:9). החיבור ההלכתי המקיף ביותר, זכה לפירושים רבים לאורך כל הדורות כתביו הרפואיים תורגמו ללטינית ושמשו ספרו לימוד בימי הביניים השפעה ניכרת על מחשבת ישראל ופילוסופיה נוצרית 38

39. BIBLIOGRAPHY 1/2 Heschel AJ. Maimonides - a Biography. New York: Farrar/Straus/Giroux, 1982. Muntner S. Moshe ben Maimon (Maimonides) Medical Works (Hebrew). Jerusalem: Mossad Harav Kook, IV volumes. Muntner S. On Psychosomatics (Manifestations of the soul in daily life) in Maimonides's Medical Works, I: 181-233 (Hebrew). Rosner F. Abraham Maimonides’ Wars of the Lord and the Maimonidean Controversy. Haifa: Maimonides Research Institute, 2000; Silver DJ. Maimonidean Criticism and the Maimonidean Controversy. Leiden: E.J. Brill, 1965. Rosner F. Medicine in the Mishneh Torah of Maimonides. New York: Ktav publishing, 1984. Rosner F, Kottek S (eds.). Moses Maimonides - Physician, Scientist, and Philosopher. New Jersey London: Jason Aronson Inc., 1993. Moses Maimonides, Guide of the Perplexed; translated with Introduction and Notes by Pines S. University of Chicago Press, 1963, with an introductory essay by Strauss L. LVII-CXXXIV. Twersky I. Introduction to the Code of Maimonides (Mishneh Torah). Yale University Press 1980:259-323. 39

40. ניתן להוריד את המצגת מהאתר הבא www. Jewishmedicalethics.org b.gesund@gmail.com BIBLIOGRAPHY 1/2 כללית: *** טברסקי, יצחק "הגות והלכה", אוניברסיטה פתוחה, 12 יחידות משה הלברטל "הרמב"ם" ירושלים, מרכז זלמן שזר, 2009. רב ופוסק: טברסקי, יצחק "מבוא למשנה תורה של הרמב"ם", ירושלים, מאגנס, תשנ"א בלידשטיין, יעקב "עקרונות מדיניים במשנת הרמב"ם", אונ' בר אילן, 1983. רופא: הכתבים הרפואיים של הרמב"ם (עורך ז. מונטנר), הוצאת מוסד הרב קוק, 4 כרכים Rosner F. & Kottek S. (eds.). Moses Maimonides - Physician, Scientist, and Philosopher. New Jersey London: Jason Aronson Inc., 1993:25-32. פילוסוף: Moses Maimonides, Guide of the Perplexed; translated with Introduction and Notes by Pines S. University of Chicago Press, 1963. 40

41. 41

42. 42

43. שאלות לעיון ולהעמקה בהפניות (שקופית קודמת) ניתן למצוא חומר נוסף לקריאה מומלצת. תשובות ניתן לשלוח אלי בדוא"ל b.gesund@gmail.com בהצלחה! א רמב"ם – רב, פילוסוף ורופא כיצד משתקפים בפסק ההלכתי של הרמב"ם על הלכות גיור בשקופית הבאה יסודות האמונה שלו? כיצד נעזר הרמב"ם במקורות התלמוד ומה הוא הוסיף עליהם על פי משנתו? 43

44. הקדמה לפרק חלק: י"ג עיקרי האמונה רבי יוסף אלבו: "ספר העיקרים" מציאות ה' התגלות ה': נבואה ותורה מן השמים הנהגת ה' את העולם: שכר ועונש א. ה' הוא הבורא ומנהיג ב. ה' הוא אחד ויחיד רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ד(יבמות מ"ז ע"א) כיצד מקבלין גירי הצדק ... ומודיעין אותו עיקרי הדתשהוא ייחוד השם ואיסור עכו"ם, ומאריכין בדבר הזה ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורותואין מאריכין בדבר זה, ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופיאה ומעשר שני, ומודיעין אותו עונשן של מצות, כיצד אומרים לו ... וכשם שמודיעין אותו עונשן של מצות כך מודיעין אותושכרן של מצות,ומודיעין אותו שבעשיית מצות אלו יזכה לחיי העולם הבא, ושאין שום צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצות אלו ויודען. ואומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים והם ישראל וזה שתראה ישראל בצער בעולם הזה טובה היא צפונה להם שאינן יכולין לקבל רוב טובה בעולם הזה כאומות, שמא ירום לבם ויתעו ויפסידו שכר העולם הבא כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט. ג. ה' אין לו גוף ד. ה' הוא ראשון ואחרון ה. ראוי להתפלל רק אל ה' ו. דברי הנביאים אמת ז. משה הוא גדול הנביאים ח. התורה היא מפי משה רבנו ט. התורה לא תהא מוחלפת י. השגחת ה' על ברואיו יא. ה' נותן שכר ועונש יב. ביאת המשיח יג. תחיית המתים מנחם קלנר "תורת העיקרים בפילוסופיה היהודית בימי הביניים", ירושלים, הלל בן חיים, ספרית אלינר, ההסתדרות הציונית, 1991, עמוד 18-58. יצחק שילת "פירוש על הקדמות המשנה של הרמב"ם", מעלה אדומים. 44

45. ב רמב"ם – פירוש המשניות על רפואה ציינו מאפיינים של משנת הרמב"ם בפירושו על "המשנה" בשקופית הבאה? 45

46. פירוש המשניותמשנה פסחים פ"ד מ"ט ששה דברים עשה חזקיה המלך - על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו: גירר עצמות אביו על מטה של חבלים - והודו לו; כיתת נחש הנחשת - והודו לו; גנז ספר רפואות - והודו לו; על שלשה לא הודו לו: קיצץ דלתות של היכל ושיגרן למלך אשור - ולא הודו לו; סתם מי גיחון העליון - ולא הודו לו; עיבר ניסן בניסן - ולא הודו לו פירוש המשניות של הרמב"ם הלכה זו היא תוספתא, אבל ראיתי לפרשה ג"כ לפי שיש בה תועליות. "ספר רפואות" היה ספר שהיה בו סדר רפואות במה שאין מן הדין להתרפות בו, כגון מה שמדמין בעלי "הטלסמאת" שאם עושין "טלסם" בסדר מסוים מועיל לחולי פלוני וכיוצא בזה מדברים האסורים, ומחברו לא חברו אלא על דרך הלימוד בטבעי המציאות - לא כדי להשתמש במשהו ממה שנכלל בו, וזה מותר כמו שיתבאר לך שדברים שהזהיר ה' מלעשותם - מותר ללמדם ולדעת אותם, כי ה' אמר "לא תלמד לעשות" (דברים י"ח, ט) ובא בקבלה 'אבל אתה למד להבין ולהורות' (סנהדרין ס"ח ע"א). וכאשר קלקלו בני אדם ונתרפאו בו גנזו. ואפשר שהיה ספר שיש בו הרכבת סמים המזיקין כגון סם פלוני מרכיבין אותו כך, ומשקין אותו כך, וגורם למחלה זו וזו, ורפואתו בכך וכך, שכשיראה הרופא אותם המחלות ידע שסם פלוני השקוהו ונותן לו דברים נגדיים שיצילוהו, וכאשר קלקלו בני אדם והיו הורגין בו - גנזו. ולא הארכתי לדבר בענין זה אלא מפני ששמעתי וגם פירשו לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם באיזו מחלה שהיא פנה אליו ועשה כמו שהוא אומר ומתרפא, וראה חזקיה שלא היו בני אדם בוטחים בה' במחלותיהם אלא על ספר הרפואות - עמד וגנזו. ומלבד אפסות דבר זה ומה שיש בו מן ההזיות, הנה ייחסו לחזקיה ולסיעתו שהודו לו - סכלות שאין ליחס דוגמתה אלא לגרועים שבהמון. ולפי דמיונם המשובש והמטופש אם רעב אדם ופנה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק - האם נאמר שהסיר בטחונו מה'? והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני - כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה. ולא הייתי צריך לסתור פירוש זה הגרוע לולי פרסומו. 46

47. ג רמב"ם – פירוש המשניות על רפואה בשקופית הבאה יש שני מקורות ברמב"ם בעניין רפואה וקדושת הגוף. ציינו מאפיינים של משנת הרמב"ם בפירושו בשני המקורות האלה! 47

48. רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פי"א הי"ב הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה וכן הקורא על התינוק שלא יבעת והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן, לא די להם שהם בכלל מנחשים וחוברים אלא שהן בכלל הכופרים בתורה שהן עושין דברי תורה רפואת גוף ואינן אלא רפואת נפשות שנאמר 'וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ' (משלי ג', כב), אבל הבריא שקרא פסוקין ומזמור מתהילים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ומנזקים - הרי זה מותר. אני ה' מקדשכם'. משנה סוטה פ"ט מט"ו, אך עם הרחבה:רבי פנחס בן יאיר אומר: זריזות מביאה לידי נקיות, ונקיות מביאה לידי טהרה, וטהרה מביאה לידי פרישות, ופרישות מביאה לידי קדושה, וקדושה מביאה לידי ענוה, וענוה מביאה לידי יראת חטא, ויראת חטא מביאה לידי חסידות, וחסידות מביאה לידי רוח הקדש, ורוח הקדש מביאה לידי תחיית המתים, ותחיית המתים בא על ידי אליהו זכור לטוב אמן: רמב"ם הלכות טומאת אוכליןפט"ז הי"ב (סוף)... שהפרישות מביאה לידי טהרת הגוף ממעשים הרעים, וטהרת הגוף מביאה לידי קדושת הנפש מן הדעות הרעות, וקדושת הנפש גורמת להדמות בשכינה, שנאמר 'והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה' מקדשכם'. 48