150 likes | 379 Views
מדיניות בריטניה בא"י 1947-1945. צבי אדיב. הצהרת בווין (שיעור) ניסיונות לפתרונות מדיניים (שיעור) הפעולות נגד הישוב(שיעור ) העברת שאלת א"י לאו"ם(שיעור). היסודות המארגנים. שאלות מנחות. האם בריטניה היתה שבויה בתפיסה מוטעית שהיא עדיין מעצמה
E N D
מדיניות בריטניה בא"י 1947-1945 צבי אדיב ..
הצהרת בווין (שיעור) ניסיונות לפתרונות מדיניים (שיעור) הפעולות נגד הישוב(שיעור ) העברת שאלת א"י לאו"ם(שיעור) היסודות המארגנים שאלות מנחות האם בריטניה היתה שבויה בתפיסה מוטעית שהיא עדיין מעצמה מה היתה חשיבותה של א"י עבור בריטניה לאחר מלחמת העולם השניה "ויקשה אלוהים את לב בווין"- המדיניות הבריטית היתה במילכוד או תוצר של דעות קדומות וחוסר ניסיון מדוע חשבה בריטניה שארה"ב תתייצב לצידה בשאלת א"י ומדוע טעתה מה משקלה של השואה בכשלון מאמציה לפתור את שאלת א"י בהתאם לאינטרסים הבריטיים. מה השפעת המאבק הצבאי על שיקוליה של בריטניה להעביר את שאלת א"י לאו"ם
ההתרחשות הבילאומית והאיזורית • עלית מעצמות העל • ירידת בריטניה • המלחמה הקרה • תהליך הדהקולוניזציה • עלית חשיבותן של מדינות ערב • הקמת הליגה הערבית
הצהרת בווין נובמבר 1945 • הסיכות • חולשת בריטניה- ניסיונות החיאה של האמפריה הבריטית • עלית כוחן של מדינות ערב • שלטון חדש • השפעת משרד החוץ • בעית הפליטים היהודייים חייבת להפטר רק באירופה • לבריטניה מחוייבות כפולה ליהודים ולערבים-פתרון מסובך • .יש לערב את ארה”ב בשאלת א”י-למציאת פתרון רצוי • הספה”ל ישאר בתוקפו תוך דיכוי התנגדות המחתרות הצהרת בווין
ההצהרה והמדיניות עד העברת שאלת א"י לאו"ם באיזו מידה תואמת המדיניות הבריטית עד פבר' 1947 את הצהרת בווין.? • במידה רבה מאד כן.ואף ניתן למצוא בביצוע סימני הסלמה מעבר למה שהוכרז בהצהרתו. • ניסיון לערב את האמריקאים ולהגיע לפתרון מוסכם שיהיה תואם לאינטרסים הבריטיים ומקובל על הערבים:ע"י הקמת ועדת החקירה האנגלו אמריקאית • תוכנית מוריסון-גריידי • ותוכנית בווין לאוטונומיה חבלית. • בתקופת המעבר עד קבלת הפתרון המוסכם ימשך ביצוע קפדני של מדיניות הסה"ל. • ע"י הגבלות מחמירות בתחומי העליה וההתיישבות • מאבק נגד אירגוני המחתרת והנהגת הישוב
ניסיונות לפתרונות פוליטיים תוצאות: הערבים דוחים את מסקנותיה הבריטים במילכוד-תנאי פירוק האירגונים הצבאיים ונשקם היהודים דוחים את התנאי מינוי ועדת מוריסון- גריידי ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית סיבות בריטניה העומס הצבאי והכלכלי על בריטניה שיתוף ארה"ב באחריות ובמעמסה סיבות טרומן הרגעת התנועה הציונית הפחתת הלחץ על הצבא בגרמיה ועדת מוריסון- גריידי(יולי 46') חלוקה ל4 איזורים: יהודי (17%)ערבי(%40) ושני איזורים בריטים י"ם והנגב חוץ,ביטחון ומסים בידי הבריטים מסקנותיה דחית התביעה להקמת מדינה יהודית דחית התביעה להקמת מדינה ערבית ביטול הספר הלבן העלאת 100,000 עקורים על טרומן הופעל לחץ:עיתונות,דעת קהל,סנטורים פרו ציונים וחברי הועדה האנגלו-אמריקאית טרומן דחה את התוכנית
ניסיונות לפתרונות פוליטיים ( המשך) ועידת לונדון (ספט' 46-פבר' 47') "משטר נאמנות"בריטית ל 5 שנים אח"כ תקום מדינה פלשתינאית יערבית יהודית פירוק הסוכנות היהודית ועליה של 96,000 עולים התוכנית נדחתה העברת שאלת א"י לאו"ם מדוע החליטה בריטניה להעביר את שאלת א"י לאו"מ ?
מאבק נגד פעולות הישוב היהודי *תגבור כוחות הצבא הבריטי באזור * הקפדה על קיום חוק הקרקעות ואיסור כניסת עולים לארץ * הנהגת תקנות לשעת חירום * התקפה נגד הכוח המאורגן של הישוב וקיום חיפושים נרחבים אחר נשק וראשי ההגנה ("השבת השחורה") * מצוד אחרי כניסת אוניות מעפילים וגירושם למחנות מיוחדים בקפריסין. * מדוע נכשלו הצעדים שנקטה בריטניה במאבקה נגד הישוב העברי ?
גורמים ליציאת הבריטים מא"י • התרופפות מעמדה הבינלאומי של בריטניה • בריטניה נאבקת במספר חזיתות-יוון,תורכיה,פרס,הודו וא"י • *בריטניה נתונה לקשיים כלכליים וגוברת תלותה הכלכלית בארה"ב • חוסר המודעות והרגישות להלם שגרמו הידיעות על השואה ולדעת הקהל בעולם ובריטניה. • *סירובם העקשני להיענות לדרישות המיידיות של הועדה האנגלו-אמריקאית • גירוש מעפילים ברובם פליטי שואה-גרם להד ציבורי • המאבק הצבאי-שגרם לבריטים אבידות בנפש והוצאות כלכליות ניכרות בעוד יידיהם כבולות • שיקולים מוטעים של הבריטים בהערכת העברת שאלת א"י לאו"ם
העברת שאלת א"י לאו"ם חדוע העבירה בריטניה את שאלת א"י לאו"ם ? • בריטניה היתה זקוקה לתמיכת האו"ם לנוכח מצוקתה בא"י. • היתה בטוחה שהאו"ם יבקש ממנה להמשיך במנדט • ארה"ב תבקש מבריטניה להשאר בא"י לנוכח הסכנה הקומוניסית • הצדדים המסוכסכים יבקשו מהבריטים להשאר. • התרופפות מעמדה הבינלאומי של בריטניה *בריטניה נתונה לקשיים כלכליים וגוברת תלותה הכלכלית בארה"ב • חוסר המודעות הורגישות להלם שגרמו הידיעות על השואה ולדעת הקהל בעולם ובריטניה. • *סירובם העקשני של אטלי ובווין להיענות לדרישות המיידיות של הועדה האנגלו- אמריקאית • גירוש מעפילים ברובם פליטי שואה-גרם להד ציבורי • שיקולים מוטעים של הבריטים בהערכת העברת שאלת א"י לאו"ם
יש להדגיש כי הסכמתן היוצאת דופן של ארה"ב ובריה"מ בהחלטת האו"מ השפיעה על מדינות רבות לתמוך בתוכנית החלוקה. עמדת מעצמות העל א.טענה שהיא מזדהה עם סבלם של היהודים שהתשווה לסבלם של הרוסים מידי הנאצים ב.היתה מעוניינת בעקירת אחיזתה של בריטניה באיזור כחלק מהתעצמות המלחמה הקרה(ראתה במפלגות הפועלים ששלטו בישוב,כבעלות ברית) ג.היתה מעוניינת לפלג בין בריטניה לארה"ב ג. מניעי בריה"מ ד.שאפה לחזק את מעמדה במזה"ת על חשבון בריטניה. א.שאלת העקורים ומאבק ההעפלה זכה לסיקור תקשורתי רב והשפיע על דעת קהל והממשל ב.השפעת השואה על דעת הקהל האמריקאית ומדיניותה הנוקשה של בריטניה. ג.הנחישות של הציבור היהודי בארה"ב,ששתק בתקופת השואה להאבק על הקמת מדינה יהודית ד.ארה"ב עמדה בפני בחירות לנשיאות והשפעת היהודים היתה גורם בשיקוליו של הנשיא טרומן. מניעי ארה"ב
שאלת א"י באו"ם נוכח הפניה הבריטית מחליטה עצרת האו"מ במושב מיוחד על הקמת ועדת אונסקו"פ (ועדה מיוחדת לשאלת א"י).בוועדה 11 חברים נציגי מדינות שונות ללא השתתפות משינות ערב והמעאצמות הגדולות(כדי להבטיח נוייטרליות. ב- ספט' 1947 מציגה הוועדה את מסקנותיה: א. יש לסיים את המנדט בא"י (תוקף בינלאומי לתביעה לשים קץ למנדט) ב. חלוקת א"י לשתי מדינות: יהודית ששטחה 62% משטח א"י המנדטורית מדינה ערבית שטחה 38% משטחה של א"י המנדטורית. בענין זה היתה מחלוקת ולאחר דיונים נוספים הוחלט ("בוועדת אד הוק") על שינוי בשטחי המדינות המיועדות הקמתה מדינה יהודית בשטח של 55% ועל הקמת מדינה ערבית בשטח של
עיקרי החלטת האו"מ בכ"ט בנובמבר • סיום המנדט הבריטי על א"י לא יאוחר מ 1 באוגוסט שנת 1948 • . חלוקה הארץ לשתי מדינות: יהודית וערבית.ירושלים תהיה אזור בינלאומי. • על ממשלת המנדט למסור בהדרגה את סמכויותיה לועדת ביצוע בינלאומית מיוחדת לתקופת המעבר. • בתקופת המעבר יפונה שטח מתאים במדינה היהודית ובו נמל לצרכי עליה. • הועדה תקבע את הגבולות,ובכל מדינה תקום מועצת ממשלה זמנית ותגייס מליציה כדי לשמור על הסדר והגבולות. • קיום אחדות כלכלית בין שתי המדינות ושיתוף פעולה ביניהן בענייני תחבורה ומקורות מים. • נקבעה תקופת מעבר של שנתיים שבה יורשו לעלות 150,000 יהודים במכסות חודשיות קבועות.
התגובה של הצדדים להחלטת האו"ם ההצבעה על הדו"ח נערכה ב29.11.1947 והיא הכריעה לטובת הקמת מדינה היהודית בחלק מא"י. בעד הצביעו:33 נגדה 13 מדינות ו10 מדינות נמנעו. התוצאה עוררה התרגשות רבה בארץ ובכל רחבי העולם היהודי. הנהגת הישוב והתנועה הציונית בירכו על החלטת החלוקה של האו"מ. תגובת התנועה הציונית והישוב תגובת הבריטים ממשלת בריטניה הודיעה שלא תתיר לשום ועדה להגיע לא"י אלא לזמן קצר .ממשלת בריטניה קבעה את ה15 במאי 1948 כתאריך פינוי סופי של כל כוחותיה מא"י וסיום המנדט עד אז לא תשנה את מדיניותה כלפי עליה היהודית תגובת הערבים המנהיגים הערבים דחו את החלטת החלוקה של האו"מ ולמחרת היום פתחו ערביי א"י את מתקפתם על הישוב העברי.