הערכה בבית-הספר מה מעריכים וכיצד

הערכה בבית-הספר מה מעריכים וכיצד

הערכה בבית-הספר: מה מעריכים וכיצד בהרצאה שלושה נושאים מרכזיים א. קצת תיאוריה: מהי הערכה ומה מעריכים באמצעותה? למה הערכה;הגדרה של הערכה; רמות ושאלות אופייניות של הערכה ב. משהו על מבחנים ומדידה: מה מודדים וכיצד מדידה רספונסיבית ולא רספונסיבית; "אזהרות" בשימוש במבחנים; מה עושים בממצאים ג. הערכת מורים כחלק מרכזי בתפקידו של מנהל בית הספר

נושא ראשון בהרצאה קצת תיאוריה: למה הערכה, איך עושים הערכה, סוגי ההערכה השכיחים ביותר

אפקטיביות, אחריותיות,סטנדרטים והערכה היררכיה של מושגים בית ספר אפקטיבי עקרונות אחריותיות (accountability) סטנדרטים כלי הביצוע של המדיניות מדידה (מבחנים, הערכות)

מהי הערכה בחינה שיטתית של ההפעלה (דרך הביצוע) או של התוצאות של תכנית, או פרויקט, או תהליך, והשוואתם לסטנדרטים גלויים או סמויים, כאמצעי לשיפור התכנית, הפרויקט או התהליך, או לצורך קבלת החלטות בנוגע אליהם. בהגדרה הזאת יש חמישה רכיבים

מהי הערכה – הגדרה (המשך) 1. בחינה שיטתית הדגש על שיטתיות מצביע על האופי המחקרי של תהליך ההערכה: מדידה אובייקטיבית בהתאם לכללים מדעיים. בנוסף על כך – הערכה היא מקצוע, שמחייב מיומנות וצריך לקבל הכשרה הולמת לקראתו. 2-3הפעלה(ביצוע) ותוצאות יש הערכה המתמקדת בתהליכי הביצוע (איך לומדים, איך מלמדים) ישנה הערכה המתמקדת בתוצאות, הן בהשוואה לנקודת המוצא, ואולי לא, ומתעלמת מן התהליכים

מהי הערכה – הגדרה (המשך) 4. השוואה לסטנדרטים גלויים או סמויים ללא השוואה לסטנדרטים (מה רוצים להשיג, איך רוצים להשיג) קשה, או בלתי אפשרי לחלוטין, לעשות הערכה בעלת משמעות. הסטנדרטים מגדירים את: הכוונה המקורית של מתכנני תכנית הלימודים בדבר התכנים, המטרות וכיו"ב הציפיות של המעורבים בנשוא ההערכה מוסכמות – חברתיות, אישיות

מהי הערכה – הגדרה (המשך) 5. שיפור או קבלת החלטות רכיב זה מנסה להשיב לשאלה לאיזה צורך נעשית ההערכה. הצורך העיקרי של ההערכה הוא לסייע בשיפור, או לקבל החלטות בדבר המשך הפעולה, איכותה והתועלת ממנה.

ברמת בית הספר ברמת הרשות המקומית ברמת המחוז ברמה הארצית (משרד החינוך) הערכה יכולה להיעשות במערכת החינוך במספר רמות היררכיות

תריסר שאלות הערכה שמורים שואליםמבלי לדעת שאלה הן "שאלות הערכה"ומה צריך לדעת כדי להשיב עליהן 1. באיזו מידה ההוראה המתוכננת שלי (תכנים, שיטות) מתאימה לתלמידי כיתתי? (תחומי העניין של התלמידים, היכולות שלהם, הישגים שלהם בעבר) 2. איך לארגן את הכיתה ללמידה אפקטיבית? (הטרוגניות היכולות והעניין)

3. באיזו מידה התלמידים בשלים ללמוד את הנושא הבא? (מידת המוכנות, מיומנויות קיימות, הישגים בנושאי לימוד קודמים) 4. באיזו מידה התלמידים השיגו את הרכיבים העיקריים של התכנית שנלמדה? (מבחני הישגים, רמות-בסיס, תצפיות ושיחות) 5. באיזו מידה התלמידים מתקדמים מעבר לרמת המינימום (מבחנים, תצפיות, שיחות)

6. מתי ראוי ונכון לבדוק הישגים? 7. מהם הקשיים שהתלמידים נתקלים בהם בלמידת החומר? (מבחנים דיאגנוסטיים, שיחות עם תלמידים) 8. מיהם התלמידים התת-משיגים? (מבחני יכולת, מבחני הישגים)

9. מיהם התלמידים הזקוקים לייעוץ אישי, לכיתות מיוחדות או טיפוליות? (מבחני יכולת, אישיות, ייעוץ פסיכולוגי, מבחנים דיאגנוסטיים) 10. מי הם התלמידים בעלי היכולת המנטלית, אך בעלי דימוי עצמי נמוך? (מבחני דירוג אישי, דירוג חברתי, שיחות עם תלמידים)

11. איך לתת ציונים לכל תלמיד? 12. עד כמה ההוראה שלי אפקטיבית? (ביחס למאפייני תלמידים, ביחס לתלמידים ולמורים האחרים בבית-הספר, ביחס לבתי-ספר אחרים)?

שאלות הערכה ברמת בית-הספר • איך מתפקדים המורים ? (הערכת מורים) • איך התלמידים מצליחים? (הערכת הישגי תלמידים) • מה רמת שביעות הרצון, מהי התרבות הארגונית והאקלים הארגוני? (הערכת אקלים) • איך אנחנו בהשוואה לבתי-ספר אחרים? • מה חושבים ההורים עלינו (ואיך "משפרים" את יחס ההורים כלפי בית-הספר, אם הדבר דרוש)?

האם המערכת המחוזית מאורגנת היטב? מהי רמת ההישגים של התלמידים במחוז? האם ישנם הבדלים בין בתי הספר השונים במחוז? מה אפשר לעשות כדי שהמחוז יהיה הטוב במחוזות (מבחינת ההישגים, שביעות הרצון, רמת האלימות וכיו"ב) שאלות הערכה ברמת המחוז

סוגי ההערכה הקיימים שאלות ההערכה שנרשמו למעלה יוצרות ארבעה סוגי הערכה אלה: • הערכה של מאפייני התלמידיםויכולותיהם –זאת הערכה לצורך השמה(הערכת השמה) • הערכה של התקדמות התלמידים בלימודיהם במהלך ההוראה–זאתהערכה מעצבת

ארבעה סוגי ההערכה (המשך) • הערכה של קשיי התלמידים במהלך הלימודים וההוראה - זאת הערכה דיאגנוסטית • הערכה של הישגי התלמידים בסיום תהליך ההוראה - זאת הערכה מסכמת

נושא שני בהרצאה משהו על מבחנים ומדידה: מה מודדים, איך למדוד ואיך לא למדוד

מה מודדים וכיצד מדידה רספונסיבית לעומת מדידה לא רספונסיבית מדידה לא רספונסיבית מתבססת על: השוואה בין ערכים נצפים של תוצאות, הישגים או תפוקות של תכניות, ובין תקן מסוים – זה שנקבע עוד לפני שהוחל בתכנית; מדידה רק של התופעות, דפוסי ההתנהגות, או תכנים שנקבעו מראש, בהתעלם מן השינויים וההתאמות שנעשו בהם במהלך הזמן.

מה מודדים וכיצד (המשך) מדידה רספונסיבית היא זאת המקיימת תנאים אלה: מכוונת למדידת הפעולות הנעשות בתכנית בפועל יותר ממדידת הכוונות המקוריות של התכנית (או נשוא המדידה); מגיבה לדרישות המידע שמפנים אליה המעורבים בתהליך המדידה (בעלי עניין למיניהם); מתייחסת אל רצונותיהם, ערכיהם והבנתם של הקשורים בביצוע התכנית (או נשוא המדידה).

מדידת הישגים בבית-הספר על פי מה? בכל בית-ספר ישנן לפחות שש תכניות לימודים (בנושא לימודים אחד) שהתלמידים מאמינים שנבחנים עליה הכתובה והמתפרסמת (הרשמית) שהמורים מלמדים שהתלמידים לומדים הידועה למורים הסמויה (דפוסי התנהגות בפועל, "תורה שבע"פ") מדידה לא רספונסיבית מתייחסת לתכנית "הרשמית" מדידה רספונסיבית יכולה לבחור כבסיס להערכה כל אחת מתכניות הלימודים

מה מודדים וכיצד (המשך) אזהרה: כלי מדידה ומבחנים אינם "משחק ילדים" המעריך (המודד), הנמצא(ת) בירח הדבש עם משימת ההערכה שלו, חשוב שיזכור כי הכנת כלי מדידה הולמים, יעילים, תקפים ומהימנים -- רק מתוך רחמים לא נכללה במסגרת עשר מכות-מצרים.... אם רק אפשר – השתמש/י בכלים קיימים ובדוקים חיבור מבחן הוא עבודה למקצוענים המודד (והמעריך) אינו יכול(ה) להיות רק איש מדידה מומחה, אלא חייב להכיר היטב את תחום התוכן הנמדד והמוערך

מה עושים עם תוצאות המדידה וממצאי ההערכה תוצאות של מדידה וממצאי הערכה צריכים לשמש לשיפור ביצועים, להעלאת הישגים, להגברת יעילות. אם התוצאות אינן בנויות, מראש, כך שיוכלו "לספק את הסחורה" – חבל על הזמן והכסף. גופים שונים מקיימים בחינות (פנימיות/בית-ספריות, של רשויות מקומיות, של משרד החינוך). אולם בהיעדר סטנדרטים לבחינות אלו, קשה, אם בכלל אפשר, להגיע למסקנות בעלות משמעות. השוואת תוצאות בין שנים דורשת מבחנים מכויילים; מבחני הישגים ארציים (ציבוריים) בדרך כלל אינם מכויילים, ואולי גם אינם יכולים להיות מכויילים.

מה עושים עם תוצאות המדידה וממצאי ההערכה למבחנים, ומבחנים ארציים במיוחד – יש תכונה "דוברמנית": הם נראים מבטיחים, "תמימים", לא מסוכנים ומועילים. ללא השגחה (וגם בהשגחה) הם הופכים להיות מבחנים "קריטיים" (high-stakes): הם משפיעים על ההוראה בכיתה הם משפיעים על תכני הלימוד הם משפיעים על אקלים הכיתה הם משפיעים על הישגי התלמידים הם משפיעים על עבודת בית-הספר כולו

מה ידוע לנו על ההשפעות של מבחנים השפעות על ההוראה באופן כללי נמצא כי מבחנים קריטיים אמנם משפיעים על ההוראה, ואפילו באופן ניכר ומשמעותי. היבטים חיוביים בעקבות המבחנים מורים ממקדים את מאמציהם יותר על הישגים מאשר בעבר. מורים דיווחו על כך שממצאי המבחנים (התוצאות, הציונים) סייעו להם לזהות את נקודות החוזק והחולשה של תלמידים, ועזרו להם להפנות אמצעי עזר לתלמידים שנזקקו לאמצעים אלה.

היבטים ניטראליים היו חוקרים שלא הצליחו למצוא השפעות של המבחנים על ההוראה בכיתה בעקבות המבחנים שהונהגו. עומק ההוראה ומורכבותה לא הושפעו מן המבחנים.

היבטים שליליים בתי ספר מלמדים לקראת הבחינה: "Teaching for the tests". המבחנים הקריטיים נמצאו כבעלי השפעה שלילית, בכך שגרמו למורים לצמצם זמן שהוקדש למקצועות "בלתי מדידים" כמו אזרחות ומדעי המדינה, לצמצם פרויקטים, עבודת מעבדה ופעולות אחרות שאינן מיוצגות על-ידי מבחנים. יותר מכך: השינויים האלה היו תכופים יותר בבתי ספר חלשים מאשר בבתי ספר חזקים בנושאים המסתיימים בבחינה משתנים דגשים בהוראה זמן הוראה מוחלף בזמן הכנה לבחינה

הונאה. ככל שמבחנים "קריטיים" יותר, כך הם מעודדים הונאות. צורות ההונאה הן שונות: • אין פועלים לפי הנחיות המבחנים ("מעגלים" פינות, נותנים יותר זמן, מאפשרים שימוש בספרים/בחומר) • הכנה מוקדמת למבחן האמיתי • תיקון תשובות התלמידים • הוצאת תלמידים חלשים מהבחינה ממצאי מבחנים אינם מצביעים על סיבות להצלחה או לכישלון, כך שלא תמיד יודעים מה לעשות עם ממצאי המבחנים. הציונים מצביעים על מצב נוכחי מבלי להתחשב ברמת האפקטיביות של בית הספר. המדיניות: כל תלמיד יצליח; המבחנים בנויים לתת התפלגות של ציונים

אין ציון אחד "המסכם" את פעילותו של בית הספר:פעילותו של בית ספר היא פרופיל של סמני תפקוד: • יחס אנושי לתלמיד • עידוד אפקטיבי • טיפול בבעיות • קידום חלשים • אווירה כללית • וכיו"ב • וכל אלה:בעיני המנהל, המורים, ההורים, התלמידים והמפקחים.

השפעות ברמת בית הספר ישנן עדויות לכך שכאשר מורים עומדים בפני מערכות בקרה (כמו מבחנים) צוות בית הספר נוטה להתמקד יותר בשיפור ציוני-מבחנים לטווח הקצר מאשר שיפור ההוראה, שהשפעותיה ניכרות בטווח הארוך

השפעות על אקלים הכיתה ובית הספר אקלים בית הספר הוא פונקציה של גורמים רבים, שלא כולם קשורים במבחנים לסוגיהם, אולם: מורים ביקשו העברה מבתי ספר שבהם הונהגו מבחנים קריטיים לבתי ספר שבהם לא התקיימו מבחנים כאלה מורים דיווחו שההוראה שלהם, שאומצה על-ידם בעקבות המבחנים, נגדה את השקפתם בדבר הוראה טובה ונכונה מצד שני, נמצא גם כי המבחנים גרמו לשיפור מסוים באקלים הכיתה ובית הספר מורים מגבירים את המוטיבציה שלהם ונכונותם לעבוד קשה יותר או באופן אפקטיבי יותר בתנאי שהם זוכים לפיצוי הולם עבור העבודה והלחץ הנוספים מורים מוכנים להגביר את המוטיבציה שלהם, והמוראל שלהם עולה כאשר הדרישות מהם מלוות במאמצים מצד הנהלת בית-הספר לספק הזדמנויות למידה הולמות

ההשפעה על הישגי התלמידים המטרה המרכזית למערכות האחריותיות היא לשפר את הישגי התלמידים. מממצאי שני המחקרים החשובים ביותר שנעשו בנושא זה: Grissmer & Flanagan, 1998 ו-Texas Education Agency, 2000, נראה כי הישגי תלמידים במבחנים עלו באופן ניכר בעקבות הכנסת מערכת אחריותיות שכללה מבחנים

מה עושים עם תוצאות המדידה וממצאי ההערכה כדאי לזכור ממצאי מבחנים אינם מצביעים על הסיבות להצלחה או לכישלון, כך שלא תמיד יודעים מה לעשות עם ממצאי המדידות מבחנים אינם תמיד הולמים את המדיניות החינוכית. במדיניות של "כל תלמיד יצליח" (100% משיגי תעודת בגרות), המבחנים בנויים כך שיתנו התפלגות של ציונים שתהיה בהם שונות (גבוהה) המבחנים אינם יכולים לספק לנו כל מה שאנחנו רוצים לדעת על יכולות התלמיד. הביצוע של תלמיד במבחן יכול לתת לנו דוגמה על מדגם של התנהגויות הנבחן בתנאים ידועים וייחודיים מאוד הציונים במבחנים אינם מתחשבים ברמת האפקטיביות של בית-הספר, או בערך המוסף שלו. למרות זאת – מדרגים בתי-ספר לפי טיבם בהתבסס על ציוני מבחנים

מה עושים עם תוצאות המדידה וממצאי ההערכה (המשך) נזכור כי "הציון המסכם" של מבחן ההישגים הטוב ביותר הוא תוצר של שותפים רבים: המורה – המקנה ידע התלמיד – הרוצה ומסוגל ללמוד הזדמנויות הלמידה – תכנית הלימודים סביבת הלימודים (מתקנים, אמצעים) זמן מורה-תלמיד אז את מי ואת מה מעריך הציון המסכם?

נושא שלישי בהרצאה הערכת מורים כחלק מרכזי בעבודת מנהל בית הספר: איך נעריך את מורותינו ומורינו?

גישת הצמיחה המקצועית להערכת מורים גישת האחריותיות בחינוך הובילה בתי-ספר לפתח שיטות להערכת מורים שאחת היעילות שבהן היא "גישת ההסכמה" או "גישת החוזה", או "גישת הצמיחה המקצועית"

מה מעריכים אצל מורים וכיצד עושים זאת • המורה כמנהל הכיתה • המורה והישגי התלמידים • המורה כאיש מקצוע • המורה כמאפשר שהות נעימה לתלמידים בבית-הספר

עקרונות מנחים להערכת מורים • הערכת מורים תיעשה בשיתוף ובאווירה חיובית בין המעריך והמוערך. • המעריך והמוערך יפתחו במשותף את הקריטריונים (ממדי הצלחה) שישמשו בסיס להערכת המורה. • המוערך ידע: • א. מי מעריך אותו • ב מהו התהליך שבו יוערך

עקרונות מנחים להערכת מורים (המשך) 4. תחומי האחריות והמשימות הייחודיות יוגדרו היטב ובבהירות והגדרה זאת תשמש כמסגרת להערכת המורה. 5. למורים תינתן ההזדמנות להעריך את עצמם. 6. ההערכה תהיה בעלת אופי דיאגנוסטי יותר מאשר בעלת אופי שיפוטי.

ס י כ ו ם (באמת קצר מאוד)

חמישה "עקרונות זהב" לעשיית הערכה "נכונה" * לקבוע ולהבהיר מה להעריך קודם לקביעה איך להעריך * הכלים, התהליך והטכניקה של ההערכה נובעים מתוך מטרות ההערכה (ולא להפך) * הערכה מקיפה מחייבת שימוש בגישות ובטכניקות מגוונות * שימוש נכון בשיטות ההערכה מחייבת היכרות טובה עם המתודולוגיה של הערכה, ובמודעות למגבלות כמו גם לנקודות החוזק של כל אחת משיטות ההערכה וכליה. * הערכה היאאמצעיולא מטרה.

תודה רבה לכםחג שמח וכשר אביב הגיע פסח בא והנה סוף ההצגה

הערכה בבית-הספר מה מעריכים וכיצד