איכ"ס =איכות הסביבה. איכות הסביבה אלו כל הנושאים הקשורים באיכ"ס של חיינו.

1. איכ"ס =איכות הסביבה. איכות הסביבה אלו כל הנושאים הקשורים באיכ"ס של חיינו. פגיעה באיכות האויר, איכות המים, העלמות השטחים הפתוחים, הפסולת (זבל!) המוצקה, זיהום והרס חופי הים, ובקיצור: כל מה שפוגע ברמת ובעיקר באיכות חיינו. השאלה היא כמובן איך מתמודדים עם הבעיות השונות כדי שאיכות ורמת חיינו לא תפגע תוך שמירה על עולמנו עבור הדורות הבאים כדי שלא לגרום לנזק בלתי הפיך . פיתוח כזה הלוקח בחשבון את רווחת הדורות הבאים נקרא פיתוח בר קיימא. "פיתוח העונה על צרכי ההווה ללא פגיעה ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. הדבר נעשה ברגע שניצול המשאבים הדרושים לפיתוח אינו עולה על קצב ייצורם הטבעי ובכך איננו פוגעים במאגר המשאבים לדורות הבאים. (מתוך אתר הכנסת). השטחים הפתוחים- המושג מתייחס לכל השטחים שאינם בנויים כמו יערות, פארקים,שמורות טבע ,גינות ציבוריות ופרטיות, שטחי חקלאות, ושטחי טבע ונוף.חשיבות השטחים הפתוחים: 1.חלחול לאקוויפרים 2.ריאות ירוקות בהן נעשה תהליך קליטת דו תחמוצת הפחמן ופליטת החמצן. 3.שטחי תרבות הפנאי (טיולים ,פיקניקים, פרקים, שמורות טבע,נוף...) 4.עתודות הפיתוח לדורות הבאים. 5.שטחים חקלאיים הבעיה: השטחים הפתוחים הולכים ופוחתים בגלל: א.ריבוי וגידול האוכלוסייה ב.העלייה ברמת החיים מגדילה את שטח הדירות ואת הבניה של בתים פרטיים ווילות עם גינות. ג. פיתוח התחבורה גוזלת שטחים נרחבים .(לדוגמה: כביש 6) התוצאות המיידיות: פגיעה בניקוז הטבעי שגורמת לשטפונות ומניעת החלחול כך שחלק גדול מהמים זורם לים, פגיעה במנגנון סינון האוויר הטבעי שנעשה ע"י הצמחייה, ופגיעה בערכי טבע ונוף. השתלטות הבניה על שטחים פתוחים: מעלות תרשיחא תתרחב - על חשבון היחמורים ראש עיריית מעלות-תרשיחא, שלמה בוחבוט, מבקש לבנות כ-3,000 יחידות דיור חדשות ולהרחיב את עירו על חשבון גבעת צוריאל, השכנה ממערב. ברשות הטבע והגנים טוענים כי קיימות חלופות וכי האזור הוא מסדרון אקולוגי חשוב, בו מתגוררים בע"ח רבים, בהם גם עדר היחמורים הגדול בעולם

2. איכות המים: ( **הרחבה בפרק הדן במים בישראל) איכות המים בישראל נמצאת בירידה בגלל: א. העלייה בצריכה בגלל העלייה ברמת החיים וגידול האוכלוסיה. ב.רצף של שנים שחונות ושנות בצורת. ג. המלחת בארות בגלל שאיבת יתר באקוויפר החוף ד.ניהול כושל של משק המים שגרם לניצול יתר של מקורות המים שלישראל. ה.חדירת מזהמים כמו דלקים מהתחבורה, חומרי הדברה ודשנים חקלאיים, מזהמים שנשטפים למי התהום ממזבלות וכו' ו.פגיעה בשטחים הפתוחים פגעה בחילחול. סתם יום של חול בגוש דן ... זיהום האויר: מקורות זיהום האוויר המרכזיים: תחבורה-ובעיקר המכוניות והמשאיות (מקורות ניידים) תעשיה ובמיוחד המפעלים הגדולים של התעשייה הכבדה והכימית תחנות הכוח ליצור חשמל ובמיוחד אלו הפועלות על פחם ומזוט. מקורות שריפת פסולת במזבלות מאולתרות נייחים סופות אבק ואבקת פרחים בעונות הפריחה (במיוחד באביב) הנפגעים הראשונים הם אנשים הסובלים מבעיות נשימה כמו אלרגיות אסטמה, ואוכלוסיות הזקנים והילדים. איך נצמצם את זיהום האויר? במקורות ניידים במקורות נייחים א. שימוש בדלק דל גופרית א.הגבלת פליטת המזהמים ב.הקפדה על רכבים תקינים ב.מעבר לשימוש באנרגיה נקייה כמו גז , ג.עידוד השימוש בתחבורה ציבורית סולרית, רוח.... ד.לעודד נסיעה משותפת לעבודה ג.הקמת ארובות גבוהות עם מסננים ד.הקמת רשת תחנות ניטור ופיקוח ה.הטלת קנסות ועונשים כבדים למזהמים

3. חופי הים בישראל. מתוך כ-190 ק"מ חוף,כ-50 תפושים ע"י מתקני צבא ונמלים,כך שלכל אחד מאתנו יש כ-2.5 ס"מ חוף... כי לפי החוק הישראלי, החוף הוא של אזרחי המדינה ואין לבנות למגורים או תעשיה עד 100 מטר מהים! I .מקורות הזיהום והפגיעה בחופים: 1.מפעלי תעשיה והזרמת שפכיהם לים. 2.תחנות כוח חשמליות לאורך הים 3.נחלים ונהרות מזוהמים שנשפכים לים (הקישון, הנעמן...) 4.נופשים ומרכזי נופש 5.מי ביוב שמקורם בישובים ובערים 6.תקלות במתקני טיהור מי השפכים כמו בשפד"ן 7. נמלים- א. תקלות בפריקה ובטעינה ב. שמנים ודלקים שמקורם באוניות ג. פסולת שנזרקת מהאוניות 8.נפט ומוצריו. א.תקלות ואסונות במיכליות ב. שפיכת מי הנטל חזרה לים ג. מלחמות יש לציין ש-35% מתנועת המיכליות בעולם עוברת דרך הים התיכון. לחופי הים התיכון יש 22 מדינות שבחלקן מזרימות שפכים לים התיכון (למרות ההאמנה להגנת הים התיכון שנחתמה בברצלונה ב-1975). אם נוסיף לכך שהים התיכון הוא ים "סגור" והחלפת מים לוקחת 80 שנה(!) + מיעוט המשקעים וההתאיידות הגבוהה נקבל את הים המזוהם ביותר בעולם. חלק נכבד מזיהום זה מוצא את דרכו בעזרת זרמי הים וגליו לחופי ישראל. II. הרס החוף ומצוק החוף. בניית סכר אסואן (1970) גרמה לעצירת החול והסחף שהגיעו עם הנילוס מאתיופיה ויצרה שתי בעיות.א. מחסור בחול שבונה את החופים והדיונות ב. הגלים שאינם נושאים חול מכים על החוף בעוצמה גדולה יותר מבעבר והורסים את קו החוף וממוטטים את מתלול הכורכר שלאורך החוף תופעה שמסכנת את הנופשים בים ואת הבתים הבנויים לאורך המצוק. זיהום חוף ת"א בעקבות תקלה בשפד"ן 2003 צבע המים אינו מותיר ספק לגבי סוג החומרים המזהמים... זיהום הים שמקורו במיכליות נפט הפורקות את מי הנטל לפני הטענת הנפט התמוטטות מצוק הכורכר באפולוניה ובחוף געש

4. חופי ישראל 2 המרינות:העלייה ברמת החיים הגלובליזציה וכניסת גורמי נדל"ן שמטרתם רווח גדול ומהיר הביאה להקמת מרינות במקומות שונים כמו באשקלון ת"א הרצליה... 1.שוברי הגלים של המרינות עוצרים את מעט החול שכבר כן מגיע עם הזרם החופי מדרום מה שגורם להרס החוף מצפון להן. 2.הספינות העוגנות הן מקור לזיהום דלקים ופסולת מוצקה. 3.המרינות גוזלות שטח ציבורי נרחב מהציבור 4.גורמים כלכליים בונים למגורים קרוב לחוף בניגוד לחוק . גניבת וכריית חול לא חוקית בגלל המחסור בחול החלו קבלנים בעזרת גורמים פליליים לכרות חול תוך הרס הדיונות המהוות ערך נוף ובית גידול לצמחים ובעלי חיים רבים. החול אף משמש כמסנן למי הגשמים המחלחלים לאקוויפר החוף. המרינה בהרצליה- המזח עוצר את החולהמוסע עם הזרם החופי מדרום והורס מצפון. גני תקווה: גנבים הרסו את "גבעת הצבעונים" כרייה בלתי חוקית של אדמת חמרה ב"גבעת הצבעונים" שליד הישוב גני תקווה, גורמת לטענת החברה להגנת הטבע לפגיעה בפרחי בר מוגנים במקום. החברה להגנת הטבע: השטח מוגדר ציבורי ולכן גם איש אינו לוקח עליו אחריות. ראש מועצת גני תקווה: נעצרו חשודים אך המועצה אינה הרשות האוכפת במקרה זה "מותק-גונבים לנו את הנוף"! דיג הפגיעה וזיהום החוף פוגעת בנוחות שלנו כמו כתמי הזפת שנדבקים אלינו בחוף (מקור הזפת בנפט) , אך גם בדגה. הדיג בשנים האחרונות לאורך חופינו נמצא בירידה גדולה וסוגים רבים של דגים כמעט ונעלמו לחלוטין ממימי הים התיכון. חופי אילת גם כאן הפגיעה רבה. הזיהום הוא מכמה מקורות: 1.שפכים ופסולת מוצקה שמקורם בנופשים ובבתי המלון הרבים. 2.שפכים תעשייתיים שמקורם באילת (כמו ממפעל המלח) ובעקבה (תעשיות הפוספטים והמלט) 3.נמלי אילת ועקבה גורמים לשפכי דלקים ושמנים 4.תנועת האוניות שוברת אלמוגים. 5.כלובי הדגים גורמים לעכירות המים בגלל ההזנה המלאכותית והתוצאה היא הרג האלמוגים. התוצאות קשות.הים האדום ומפרץ אילת שהיו מאתרי הצלילה היפים בעולם איבדו את עולמם התת מימי הקסום וחלק גדול מהאלמוגים והדגים המרהיבים נעלמו ללא שוב.

5. זיהום נחלים: בישראל יש מעט נחלי איתן (הזורמים כל השנה) ורובם נתפסים כבר במקורותיהם ומנוצלים לטובת המוביל הארצי .רוב הנחלים הם נחלי אכזב. חלק מהנחלים זורם מערבה ונשפך לים התיכון וחלקם השני זורם מזרחה ונשפך לבקעת הירדן וים המלח. הבעיה: ניצול ערוצי הנחלים להזרמת שפכים ביתיים ,שפכים תעשייתיים, שפכים מהחקלאות, אתר נסתר לזריקת פסולת באופן לא חוקי וזאת בנוסף לתפקידם הטבעי של "צנרת הביוב "של הטבע להזרמת מי נגר עילי .(גשמים, שטפונות... כל מה שזורם על פני השטח.) התוצאות: 1.הצטברות של בוצה רעילה,וחומרים מסוכנים שמקורם בתעשיה ובחקלאות בערוצי הנחלים שבהעדר מים זורמים היא אינה נשטפת ומסולקת באופן טבעי. 2.הרעלת החי והצומח בנחל ובסביבתו .הנחל הופך ל"נחל מת." דוגמאות לא חסרות. הבולטות: הירקון, הקישון,אלכסנדר... 3.חדירת מזהמים מסוכנים למי התהום 4.פגיעה חמורה בערכי טבע ונוף ובמקומות הבילוי בטבע. איך נטפל בזיהום הנחלים: א.הפסקת הזרמת מזהמים ומי שפכים לנחל. ב.הקמת מכוני טיהור למים. ג.לאפשר זרימת מים ,לפחות חלקית, בערוץ הנחל ד.קביעת עונשים חמורים בחוק –ואכיפתו בצורה נמרצת. במסגרת שיקום הנחלים הוקמה רשויות מיוחדות לכל נחל. השיקום כולל :1.ניקוי הערוץ 2.הזרמת מים מטוהרים בנחל 3.הפסקת הזרמת השפכים.4.שיקום גדות הנחל כולל צמחיה ובעלי חיים 5. פיתוח סביבת הנחל כמקום בילוי בטבע וכפארק לאומי. דוגמאות טובות לשיקום: נחל הקישון באיזור מפרץ חיפה נחל הירקון באיזור ראש העין ונחל אלכסנדר מצפון לנתניה. נחל הקישון לפני השיקום ואחריו. לפני אחרי

6. פסולת מוצקה אחת הבעיות הקשות איתן מתמודדות מדינות מודרניות וישראל בתוכן זו בעיית סילוק הפסולת המוצקה. עם העלייה ברמת החיים והגידול התלול באוכלוסיה גדלה גם כמות הפסולת שאנו מייצרים. בישראל,כל אזרח מייצר כ-2 ק"ג אשפה בממוצע ליום(!) או למעלה מ-700 ק"ג לשנה!! סוגי הפסולת: אשפה ביתית, גרוטאות, גזם ופסולת צמחים , אריזות קרטון ופלסטיק, פסולת תעשייתית, צמיגים ,בקבוקים.... חלק נכבד מחומרים אלו ניתן למחזר או להשתמש בשנית. בעבר היו כ-500 מזבלות פתוחות ומאולתרות. בחלקן שרפו את הפסולת ובחלקן השאירו אותן להרקב. התוצאות היו חמורות. 1.מפגעי ריח וזיהום אויר 2.בעלי חיים מזיקים כמו עכברים ויתושים 3.חדירת תשטיפים ובחלקם רעילים (כמו מבטריות ישנות) למי התהום. 4.שריפות שמקורן בשריפת הפסולת או דליקות שפרצו באופן ספונטני. 5.פגיעה בנוף אתרי סילוק אשפה מסודרים: כיום מוסדר פינוי וסילוק הפסולת בחוק ונעשה רק ב-7 אתרים מוסדרים. הוקמו מטמנות שבהן מטמינים את הפסולת לאחר שעברה מיון. מטמנות אלה מונעות חדירת מזהמים למי התהום, מונעות נזקים לסביבה ואף מייצרות גז הנוצר בתהליך ריקבון האשפה ומנוצל כאנרגיה להפעלת המטמנה. פסולת ביתית. כל אדם בישראל מייצר כשני ק"ג פסולת ביום! בשבוע 14 ק"ג בחודש 56 ק"ג בשנה 730 ק"ג ב - 10שנים 7300 ק"ג ב-50 שנה 36.5 טון...הצילו!!!

7. לאחר סגירת אתר חיריהמועברת הפסולת מאיזור המרכז אל • אתר סילוק הפסולת דודאים בנגב . • ברמת חובב אף הוקם אתר מיוחד • לסילוק פסולת רעילה • כמו מתכות כבדות, חומצות רעלים וכו'. • פסולת זו מאוכסנת במיכלים מיוחדים. • חלקה עובר תהליכי ניטרול הרעילות, • חלקה נשרף וחלקה נקבר במיכלים • אטומים במקומות מיוחדים. • זה מטורף לא למחזר. • כיום במאמץ להוריד את כמויות הפסולת פותחה • "שיטת הטיפול המשולב" שמטרתה הורדת כמות • הפסולת המוצקה עוד לפני שלב הטמנתה. • 1.הפחתת ייצור הפסולת ע"י כל אחד מאתנו כמו להמנע משקיות ניילון... • 2.שימוש חוזר במוצרים שניתן לנקות ולהשתמש שנית כמו בקבוקי זכוכית, ארגזי פלסטיק.. • 3.מחזור-הוצאת מוצרים מהפסולת הפיכתם חזרה לחומר גלם ליצירת מוצר חדש. • דוגמה: התכת בקבוקי פלסטיק ויציקת דליים מהפלסטיק המותך, או התכת גרוטאות מתכת. • 4.הפקת אנרגיה מפסולת של חומרים אורגניים,כמו גז מרקבון הפסולת,חום משרפתה... • NIMBY-מ-NOT IN MY BACK YARD-לא בחצר האחורית שלי. • המושג באנגלית לחוסר האיכפתיות של החזקים לבעיות איכות הסביבה • של האחרים החלשים מהם. כדוגמה: שליחת הפסולת • מהעולם הראשון לשלישי. או העברת הפסולת ומחוייבות • לטיפול בה לנגב לאחר סגירת חיריה. מטמנת דודאים