ד"ר אהרון פלשמן אשלים - גוינט 2010

1. אני לומד משמע אני עצמי ד"ר אהרון פלשמן אשלים - גוינט 2010

2. ה ע צ מ י עבר הווה לבד השותף • הארי סטאק סוליבן • מערכת העצמי • היינץ קוהוט • זולתעצמי • דניאל שטרן • THE PRESENT MOMENT

3. הגוף שלי עצמי ROBERT KEGAN

4. הגוף שלי עצמי הגוף שלי עצמי

5. הרגשות שלי עצמי הרגשות שלי עצמי

6. המחשבות שלי עצמי המחשבות שלי עצמי

7. מגדל קוביות תחום התפתחות עתידית 6 אני יכול לבד 6 אנחנו יכולים ביחד 6 אני לא יכול לבד 5 אני יכול לבד ???? ל. ס. ויגוטסקי

8. הלמידה שלי עצמי הלמידה שלי עצמי אנחנו יכולים ביחד

9. אנחנו הלמידה שלי עצמי ?????? הלמידה שלי הלמידה שלי עצמי תחום התפתחות עתידית

10. עצמי+ עצמי+ למדנים עצמי עצמי

11. קווים התפתחותיים דוגמאות • אכילה • מערכות יחסים • מיניות אנה פרויד

12. קו התפתחותי מבנה: הקו עצמו תיאום בין קווים שונים "המתאם הכללי" בין קווים

13. קווים התפתחותיים הקו עצמו חוויות בגוף בית אחר: סודות, בדידות

14. קווים התפתחותיים תיאום בין קווים דוגמה: עידונים חיבור בין יצרים ובין חשיבה תיעול עונגים תיאום עצמי  יחסי אובייקט

15. קווים התפתחותיים "המתאם הכללי" יתרון ההגנות על דחפים "כייף להיות עצמי" זהות: שונה – "כמו כולם" עצמי  זולתעצמי

16. יונתן דרמון

19. מה אני צריך כדי לגדול? • טקייו דוי • תלות • Amae, amaeru • - τρεφομαιטרֶפומאי • הדדיות Elisabeth Young-Bruehl ו נ ת נ ו

20. מה אני צריך כדי לגדול?? תלות הדדיות גדילה בתוך קשר תנועה

21. מה אני צריך כדי לגדול? • כוחות-אני עזר: • הכרה בחוויה (לא להיבהל) • הגנות ואיזון זמני • זמן • ספקות

22. תחום המעבר • בין "אמא" ל"לא אמא" • בין מציאות לדמיון • סילוק השאלה • יצירתיות ואומנות

23. תחום המעבר • חיבור פנימי • חיבור בינאישי • בדידות וחיפוש • אינטימיות ומפגש • "אני-אתה"

25. מעשה הקיפוד מזג האוויר הלך והתקרר והקיפוד חיפש מחסה. הוא עלה על מחילה מתאימה, אך ראה שהיא כבר מאוכלסת במשפחת חפרפרות. "אתן מסכימות שאתחלק איתכן בביתכן במשך החורף?" שאל הקיפוד את החפרפרות. הסכימו החפרפרות הנדיבות והקיפוד עבר לגור איתן.

26. אך המחילה הייתה קטנה, וכל פעם שהחפרפרות שינו תנוחה הן נשרטו בקוציו החדים של הקיפוד. סבלו החפרפרות את המצב המעיק כמיטב יכולתן. אבל בסוף אזרו חיל וניגשו אל האורח. "אנא ממך, צא מכאן, "אמרו, "והנח לנו במחילה שלנו." "לא ולא!"השיב הקיפוד. "המקום חמים לי ונעים לי."

27. לורן גיל 8 "שיתקע את קוציו באדמה!" גיל 11 "אני בכלל לא יודעת איך נראה קיפוד"

28. אני ואתה מרטין בובר 1923

29. אני ואתה מרטין בובר 1923

30. העולם כפול לאדם כשם שיחסו של האדם אליו כפול. יחסו של האדם אליו כפול כשם שמילות היסודשבפיו כפולות. מילות היסוד אינן מילים יחידות אלא צמדים. מילת היסוד הראשונה היא הצמד אני-אתה. מילת היסוד השנייה היא הצמד אני-לז; אפשר להחליף את המילה לז במילה "הוא" או במילה "היא" בלי לשנות את מילת היסוד עצמה. אף האני של האדם כפול אפוא. שלא הרי האני במילת היסוד אני-אתה כהרי האני במילת היסוד לז.

31. מילות היסוד אינן מציינות משהו שקיים מחוץ להן, אלא הן קורמות עור וגידים בתוך כדי אמירתן. אדם אומר את מילות היסוד ממעמקי קיומו. כל האומר "אתה" אומר אף את האני של הצמד אני-אתה. כל האומר "הוא" אומר אף את האני של הצמד אני-לז. אין אדם אומר את מילת היסוד אני-אתה אלא אם כן בכל קיומו. אין אדם אומר את מילת היסוד אני-לז בכל קיומו.

32. כאשר אני עומד מול אדם, "אתה" שלי, ואומר לו את מילת היסוד אני-אתה, אין הוא עוד דבר בין דברים ואין הוא עשוי דברים, לא "הוא" או "היא" שהוא או היא אחרים מגבילים אותו. אין הוא עוד הוא או היא, נקודה בחלל ובזמן ששזורה ברשת העולם; ולא טיבו של דבר שנתון להתנסוּת ולתיאור, צרור רופף של תכונות. אלא הוא "אתה" ללא גבול וללא אח ורֵע; עולם ומלואו, לא במובן הוא שאין זולתו, אלא במובן שכולם זולתו חיים באורו.

33. מילת היסוד אני-אתה נאמרת אך ורק מתוך הקיום כולו. האיסוף והאיחוד של הכול לכלל ישות שלמה אינם מעשה ידַי ואינם נעשים בלעדַי. "אני" מתהווה מול "אתה"; עם היוולדי אני אומר "אתה". חיי ממש כל כולם מפגש.

34. הרגשות מלווים את העובדה המטאפיזית והמטאפסיכית של האהבה, אך אין הם נותנים לעובדה ממשות; ולרגשות המלווים יש צורות שונות ומשונות. הרגש של ישו כלפי המוכה "דיבוק" שונה מהרגש שלו כלפי תלמידו האהוב; אבל האהבה אחת היא. הרגשות יכולים להיות "של" אדם; ואילו האהבה מתרחשת

35. קשר פירושו הדדיות. ה"אתה" שלי פועל עלי כשם שאני פועל עליו. חניכינו מחנכים אותנו, יצירותינו יוצרות אותנו. גם ה"רשע" מגלה נסתרותיו כשנוגעת בו מילת היסוד הקדושה. כמה נוכל ללמוד מילדים ומחיות! אנו מחוברים שלא מדעת, אנו חיים בזרם ההדדיות של העולם.

36. אמנם כן, זו המועקה הנשגבה שהיא מנת חלקנו, שבעולם שלנו סוף כל "אתה" ב"הוא". אחת היא כמה בלעדית הנוכחות בתוך הקשר הישיר: מן הרגע שהקשר עשה את שלו, או הוחדר באמצעים, הופך ה"אתה" לאובייקט בין האובייקטים, אולי הארי שבחבורה ובכל זאת אחד ממנה, והוא מוגדר במידה ובמשקל.

37. האדם שזה עתה היה אחד ויחיד, לא לצדי אלא נִכְחי, לא בבחינת ניסיון אלא בתוך כדי מגע, כבר חוזר ונעשה הוא או היא, סכום של תכונות, כמוּת בעלת צורה. עכשיו אוּכל לשוב ולהעלות ממנו את גון שערו, את גון שיחו ואת גון חסדו, אך כל עוד אוכל לעשות כן אין הוא עוד, ועדיין אין הוא, ה"אתה" שלי.

38. דע את האמת במלוא מובן המילה: ללא "הוא" אין אדם יכול לחיות. אבל החי עִמו בלבד אינו אדם

40. מקורות בובר, מרדכי מרטין, אני ואתה, תרגום חדש, מוסד ביאליק, בהכנה. סולן, רוני, חידת הילדות, 2007. פלשמן א. ואבנט, ח. (עורכים) תקשורת טיפולית עם מתבגרים, ירושלים, 2005 , פרקים 5,6. פלשמן, א.(עורך) תקשורת טיפולית עם ילדים, ירושלים, 2002, פרק 14. שטרן, דניאל, העולם הבינאישי של התינוק. Alan Flashman, “Developing Developmental Lines”, PASC 1996. Alan Flashman, “Almost Buber” (in print) Heinz Kohut, The Analysis of the Self, 1971. Robert Kegan, The Evolving Self, 1981. Daniel Stern, The Present Moment, 2004. Harry Stack Sullivan, The Interpersonal Theory of Psychiatry, 1953. Elisabeth Young-Bruehl, Where Do We Fall When We Fall in Love?, 2003.