סמכויות וחובות הרשות המקומית

סמכויות וחובות הרשות המקומית עו"ד מיכל רוזנבוים michal@rozlaw.com טל: 03-6006566; נייד: 050-9009264

מהי רשות מקומית? • רשות מקומית הינה תאגיד סטאטוטורי ולכן היקף סמכויותיה מוגדר לפי החוק – סעיף 26 לפקודת העיריות אשר קובע, כי למועצת העירייה יהיו כל הסמכויות הניתנות לה על פי דין. • דהיינו, רשות מקומית כפופה לעיקרון חוקיות המנהל לפיו, כדי שפעולה הרשות תהא כשרה בעיני החוק, עליה להיות מותרת במפורש בדבר חקיקה מסוים.

הבסיס החוקי לסמכויות וחובות הרשות המקומית ניתן לחלק את המקורות הנורמטיביים המעניקים לרשות המקומית את חובותיה וסמכויותיה לשני חלקים: • חובות וסמכויות מכוח חקיקה מוניציפאלית - ברשויות מקומיות מקור הסמכות הראשי הוא פקודת העיריות [נוסח חדש], תשכ"ד – 1964 ובמועצות מקומיות ואזוריות, צו המועצות המקומיות והאזוריות ופקודת המועצות המקומיות. • חובות וסמכויות מכל חקיקה אחרת - דברי חקיקה שונים אשר נוגעים לפעילות הרשות המקומית המטילים אחריות וחובה על הרשויות המקומיות וביצועם נעשה מול משרדי ממשלה שונים (חקיקה בתחום איכו"ס, רווחה, חינוך, תחבורה ועוד').

סמכויות וחובות של ראש הרשות המקומית • העירייה כגוף משפטי פועלת באמצעות האורגנים שלה – ראש הרשות, מועצת הרשות המקומית וועדותיה. • ראש הרשות המקומית הוא האחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על הרשות המקומית על פי דין יבוצעו כראוי. • ראש הרשות גם אחראי לכך שהחלטות מועצת העיר תבוצענה כהלכה.

ראש הרשות המקומית – הסמכות השיורית • ראש הרשות המקומית הינו למעשה ראש הרשות המבצעת ברשות המקומית במידה ולא נקבע מפורשות בחוק כי זכות או סמכות לפעול בשם הרשות הינה בידי מועצת הרשות, הרי שהסמכות השיורית נתונה בידי ראש הרשות ובידו הסמכות העודפת.

מועצת הרשות – חובות וסמכויות • למועצה חובות וסמכויות שנקבעו לה במפורש על פי דין כגון: • קביעת מדיניות העירייה ; • אישור תקציב רגיל ובלתי רגיל ; • חקיקת חוקי עזר ; • מינוי ועדות ; • אישור החלטות ועדות העירייה ; • מינוי סגנים רגילים לרה"ע ואישור סגן ומ"מ ופיטוריהם ; • אישורים לחוזים, הלוואות, ערבויות ומכרזים ; • אישור הקצאות מקרקעיןוחלוקת תמיכות.

מועצת הרשות – סמכויות נוספות • האצלת סמכויות לסגנים, לחברי ההנהלה ולפקידי העירייה. מינויים ופיטורים של עובדים סטטוטורים ; • הטלת ארנונה כללית ; • הכרזות בנושא סלילת כבישים, מדרכות, תיעול וניקוז ; • הקמת חברות עירוניות ; • מינוי נציגי העירייה בחברות העירוניות, במועצה הדתית וברשות הכבאות ; • נושאי תכנון ובניה : מליאת המועצה הינה מליאת הועדה המקומית לתכנון ובניה. המועצה ממליצה על מינוי נציגי העירייה בועדה המחוזית לתכנון ובניה.

החובה (סמכות) למנות ועדות ברשות המקומית • המסגרת הסטטוטורית בעניין מינוי ועדות עירוניות מעוגנת בפרק השמיני לפקודה (בהתאמה בצו המועצות המקומיות לגבי מ.מ ו- מ.א), אך הוראות שונות בדבר חלק מהועדות מצויות בדברי חקיקה אחרים כגון: חוק התכנון והבניה וחוק כיבוי אש כפי שיפורט בהמשך. • ועדות עירוניות מחולקות בפקודה ל-2 סוגים: ועדות חובה ו-ועדות שונות (ועדות רשות).

מינוי ועדות ברשות המקומית • ועדות החובה על פי הפקודה הן: ועדת הנהלה, ועדת מכרזים, ועדת כספים, ועדת מל"ח, ועדת ביטחון, ועדת ביקורת, ועדת הנחות, ועדה לקליטת עליה, ועדת בטיחות בדרכים, ועדה לקידום מעמד הילד, ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור, ועדת חינוך, ועדה לאיכות הסביבה וועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים. • לפי סעיף 150 לפקודה בנוסף על הועדות הנקובות בשמותיהן בפקודה זו, או בחוק אחר, רשאית מועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות שתפקידן לייעץ למועצה בענינים או במקרים מסוימים.

מינוי ועדות ברשות המקומית • וועדת ההנהלה- סעיף 147 לפקודה קובע כי המועצה רשאית לבחור מבין חבריה ועדת הנהלה קבועה שתפקידה לייעץ לראש העיריה בכל הנוגע לביצוע תפקידיו, ושתשמש ועדה לכל ענין שאינו בתחום סמכותה של ועדה אחרת, קבועה או ארעית. • וועדת מכרזים- סעיף 148 לפקודה קובע כי המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידה לבדוק הצעות מחירים המוגשות לעיריה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש העיריה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש העיריה לא יהיה חבר בועדת המכרזים. • וועדת כספים- סעיף 149 לפקודה קובע כי המועצה תבחר מבין חבריה ועדת כספים קבועה שתפקידה לייעץ למועצה בכל עניני כספים של העיריה.

מינוי ועדות ברשות המקומית • וועדת מל"ח- סעיף 149א לפקודה קובע כי המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום. • וועדת בטחון- סעיף 149ב לפקודה קובע כי בעיריה שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו בפקודת המשטרה, תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בעניין המשמר האזרחי. • וועדה לענייני ביקורת- סעיף 149ג לפקודה קובע כי המועצה תבחר מבין חבריה ועדה לענייני ביקורת שתפקידה לדון בכל דו"ח של מבקר המדינה ושל נציב תלונות הציבור על הביקורת בעיריה, בכל דו"ח של משרד הפנים על העיריה ובכל דו"ח של מבקר העיריה, ולעקוב אחרי תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת, והיא רשאית לדון בכל דו"ח ביקורת אחר על העיריה שהוגש לפי דין; הועדה תגיש למועצה את סיכומיה והצעותיה.

מינוי ועדות ברשות המקומית • וועדת הנחות- סעיף 149ד לפקודה קובע כי תפקיד הוועדה הוא לתת הנחה מסכום הארנונה הכללית המוטלת על נכסים מסוימים. • וועדה לקליטת עליה- סעיף 149ה לפקודה קובע כי בעירייה שלפחות 10% מתושביה עלו לישראל אחרי יום ד' בשבט תש"ן (1 בינואר 1990), תבחר המועצה ועדה לקליטת עליה שתטפל בכל ענין הנוגע לקליטתם של התושבים האמורים. • וועדה לבטיחות בדרכים- סעיף 149ו קובע כי המועצה תבחר ועדה לבטיחות בדרכים, שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לבטיחות בדרכים; הועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותפקח על ביצוע התכניות המאושרות.

מינוי ועדות ברשות המקומית • וועדה לקידום מעמד הילד- סעיף 149ז קובע כי המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת הילד, אי אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים וזכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לענייניהם. • וועדה להנצחת זכרם של נרצחי פעילות טרור- סעיף 149ח קובע כי המועצה תבחר ועדה להנצחת זכרם של נרצחי פעילות טרור, שתפקידה ליזום ולתכנן דרכי הנצחה ופעולות הנצחה לתושבי העיר שנרצחו בעקבות פעילות טרור. • וועדת חינוך- סעיף 149ט קובע כי המועצה תבחר ועדת חינוך שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לחינוך; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות; כן תייעץ הוועדה למועצה בתחומים כאמור.

מינוי ועדות ברשות המקומית • וועדת איכות סביבה- סעיף 149י קובע כי המועצה תבחר ועדה לאיכות הסביבה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח של הסביבה; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות. • וועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים- סעיף 149יא קובע כי המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום טיפול מקיף במאבק בנגע הסמים המסוכנים, לגבי מניעה, שיקום וטיפול, לרבות טיפול בהשלכות הנובעות מהתמכרות לסמים וכן חינוך והסברה, בין השאר, לעניין הדין בשימוש בסמים; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות. • וועדה חקלאית- סעיף 152 לפקודה קובע כי ועדה חקלאית (להלן בסימן זה — הועדה) תוקם בכל עיריה שיש בתחומה לפחות חמישים חקלאים או אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים על ידי עשרים וחמישה אנשים לפחות, למעט עיריה שמספר תושביה, ביום היבחרה של מועצתה, עלה על מאה אלף.

מינוי ועדות ברשות המקומית • ועדה למיגור אלימות -(תיקון משנת 2011) • על מועצת הרשות להקים ועדת למיגור אלימות אשר תפקידה יהיה לאסוף ולנתח נתונים הנוגעים למעשי האלימות, העבריינות והפשיעה בתחום העירייה, לבחון את התכניות הקיימות להתמודדות עם מעשים אלה ולגבש תכניות חדשות; על הוועדה להגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות. • חברי הוועדה יהיו ראש העיריה או סגנו, בכירים בעירייה ונציגי משטרת ישראל ונציגי ארגונים העוסקים בזכיות נפגעי עבירה.

מינוי ועדות ברשות המקומית ועדות חובה שלא מכוח פקודת העיריות: • ועדת כיבוי אש- ועדת חובה אשר פועלת מכוח חוק שירותי הכבאות תשי"ט-1959. בסעיף 12(ג) לחוק זה נקבע כי חצי מחברי הועדה יהיו חברי מועצת העיר. • ועדת משנה לתכנון ובניה- מדובר בועדת חובה אשר הרכבה מעוגן בסעיף 18 (ה) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, (להלן:"החוק") ולא בפקודה. חוק התכנון קובע כי הרכבה של הועדה יהיה ראש העירייה ועוד מקסימום 6 חברי מועצה, וזאת במועצת רשות בת פחות מ-21 חברים.

מינוי ועדות ברשות המקומית ועדות שונות אשר בהן לא יכללו חברי מועצה: • וועדת הקצאות-ע"פ נוהל ההקצאות המתוקן וועגדת ההקצאות הינה וועה מקצועית,אך יחד עם זאת ניתן (אין חובה להקים וועדת משנה להקצאות של חברי מועצה בלבד שתבחן המלצות הוועדה המקצועית ותמליץ למועצה האם לקבלן). • וועדת תמיכות-בדומה לוועדת הקצאות-ללא חברי מועצה אך גם כאן ניתן להקים וועדת משנה של חברי מועצה. • וועדת רכש ובלאי-פס"ד בעניין עתירת סיעת שינוי כנגד ראש עיריית נצרת (דאז) מנחם אריאב קבע כי תהא ללא חברי מועצה.

החובה למנות נושאי משרה סטטוטורים לרשות עובדי הרשות מתחלקים לשני סוגים: • נושאי תפקידים בכירים שהחוק מחייב את מועצת הרשות למנותם, לאחר מכרז פומבי, או לדאוג שפעולותיהם יתבצעו כדי להבטיח ניהול תקין וכושר מקצועי לעבודת הרשות. • בעלי תפקידים אחרים, זוטרים ובכירים שהרשות לפי גודלה, אופייה ושיקול דעתה מעסיקה או שוכרת. על פי פקודת העיריות, הרשות המקומית רשאית, ולפי דרישת הממונה על המחוז חייבת, למנות מזכיר לרשות המקומית אם לא מונה לה מנכ"ל, ורופא וטרינרי. הרשות המקומית חייבת במינוי מהנדס. יחד עם זאת, ניתן מנות אדם אחד ליותר ממשרה אחת מהמשרות האמורות.

החובה למנות נושאי משרה סטטוטורים לרשות סעיף 167 (ב) לפקודה - על מועצת הרשות המקומית למנות מבקר במשרה מלאה. המינוי ייעשה בכפוף לסייגים בפקודה. סעיף 167 (ה) לפקודה – על מועצת הרשות למנות גזבר לרשות המקומית.\ סעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1975 קובע כי רשות מקומית חייבת למנות יועץ משפטי לרשות (בעיריות ובמועצות מקומיות גדולות היועץ המשפטי חייב להיות עובד הרשות). חוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה) (תיקון), תשס"ח – 2008 מחייב כל רשות מקומית למנות יועצת לקידום מעמד האישה. החוק על תיקוניו חוזרי המנכ"ל מגדירים את מעמדה ותפקידיה, תנאי הסף למינויה, הליכי מינויה ותנאי העסקתה ושכרה.

החובה לבנות ולאשר תקציב שנתי סעיף 204 לפקודת העיריות נקבע, כי לכל עירייה יהיה תקציב שנתי. תקציבן של הרשויות המקומיות, לרבות העיריות, מורכב משני חלקים נפרדים: • תקציב רגיל. • תקציב בלתי רגיל. על מועצת הרשות חלה החובה לאשר את התקציב במסגרת המועדים שנקבעו בפקודת העיריות. אי אישור התקציב במועד, יביא לפיזור המועצה בהחלטת שר הפנים.

החובה לבנות ולאשר תקציב שנתי התקציב הרגיל • התקציב הרגיל הוא תקציב שנתי המיועד להוצאות התפעוליות השוטפות של העירייה. התקציב מיועד לשירותים הפיזיים שהעירייה מבצעת מתוקף פקודת העיריות, ובהם תברואה, תחזוקה של מקומות ציבוריים, שירותי הנדסה ועוד וכן לשירותים החברתיים שהעירייה מבצעת כזרועה הארוכה של הממשלה, לרבות שירותי חינוך, רווחה, בריאות הציבור, תרבות וכדומה. • מקורות המימון לתקציב הרגיל הם אלה: מסי הארנונה המוטלים על פי חוק והכנסות ממשלה מהמשרדים הייעודיים; הכנסות ממכירת שירותים שהעירייה מספקת לתושביה ושעבורם היא גובה תשלום או אגרה; הכנסות מותנות שמקורן מגורמי חוץ, כגון מפעל הפיס, תורמים ועוד.

החובה לבנות ולאשר תקציב שנתי התקציב הבלתי הרגיל • התקציב הבלתי רגיל מיועד לפעולות חד פעמיות, שעיקרן פעולות פיתוח תשתיות ובנייה כגון: כבישים, מבני ציבור, מבני חינוך, מים, ביוב ועוד והוא מוסדר בס' 213 לפקודת העיריות ולשונו כדלקמן: "213א. (א) בסעיף זה, "תקציב בלתי רגיל" — תקציב של עיריה המיועד לפעולה חד-פעמית או לתחום פעילות מסוים, הכולל אומדן תקבולים ותשלומים לאותה פעולה או לאותו תחום פעילות, וכספים שיועדו על פי דין למטרות שאינן תקציב רגיל. (ב) כספים של תקציב בלתי רגיל ינוהלו בנאמנות בידי ראש העיריה והגזבר, בנפרד מכספי חשבון התקציב שאינו בלתי רגיל; לא ייעשה כל שימוש בכספים של תקציב בלתי רגיל שלא למטרה שלשמה נועד, ובכלל זה לא ייעשו כל פעולות קיזוז בין כספים של תקציב בלתי רגיל לכספים של תקציב שאינו בלתי רגיל, זולת בתום כל פעולה שלה יועד התקציב הבלתי רגיל; כספים של התקציב הבלתי רגיל אינם ניתנים לשעבוד שלא לטובת הפעולה שלה מיועד התקציב הבלתי רגיל. • (ג) שימוש בכספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) — בטל.

חובות וסמכויות על פי פקודת העיריות • סעיפים 248-235 לפקודת העיריות עוסקים בחובות העירייה. • סעיפים 249-278 לפקודת העיריות עוסקים בסמכויותיה. • סעיף 233 לפקודת העיריות קובע, כי העירייה תעשה בתוך תחומה, כאמור בסעיף ב' וכל פעולה אחרת שהעירייה מצווה לעשות לפי הפקודה או דין אחר, והכל שאין הוראה אחרת מאת שר הפנים.

חובות הרשות המקומית מכח פקודת העיריות • סעיף 235 לפקודת העיריות – רחובות ומבנים ציבוריים – סלילה, ניקוי, תיקון וקריאת שמות הרחובות וכיוצ"ב. • סעיף 236 לפקודת העיריות – בניינים – הקמה והריסת בניינים, שימור מראה, שיפוץ וכיוצ"ב. • סעיף 237 לפקודת העיריות – ביוב – פיקוח על הביוב, נקזים, משתנות וכיוצ"ב. • סעיף 238 לפקודת העיריות – מפעלי מים – מניעת בזבוז מים, מניעת זיהום, הסדרת ההספקה.

חובות הרשות המקומית מכח פקודת העיריות • סעיף 239 לפקודת העיריות – שווקים – הסדרה ופיקוח על שווקים ציבוריים. • סעיף 240 לפקודת העיריות – בתי מטבחיים – הסדרת שחיטת בהמות, בדיקות סנטריות של בעלי חיים. • סעיף 241 לפקודת העיריות – מלאכות מסוכנות – סיווג והסדרת כל מלאכה או עסק העשוי לפגוע בבריאות הציבור. • סעיף 242 לפקודת העיריות – תברואה ובריאות הציבור – הסדרת מטרדים, פינוי אשפה, טיאוט.

חובות הרשות המקומית מכח פקודת העיריות • סעיף 243 לפקודת העיריות – תיאטראות ומלונות– הסדרת בתי עינוג, מלונות. • סעיף 246 לפקודת העיריות – מודעות– פיקוח על שלטים ומודעות. • סעיף 247 לפקודת העיריות – בעלי חיים– פיקוח על רישום והחזקת כלבים וכיוצ"ב. • סעיף 248 לפקודת העיריות – דליקות – הכנת מכשירים וציוד לכיבוי אש.

סמכויות רשות מקומית • סעיף 249 לפקודות העיריות (והסעיף התואם לו לגבי מועצות מקומיות ואזוריות)– מפרט את סמכויות העירייה בנושאים שונים: • הקמת בנייני ציבור • ניהול מוסדות לתועלת הציבור • לספק שיכונים למעוטי אמצעים • להקים בתי מחסה • להקים מרחצאות ובריכות שחייה • להתקין ולהסדיר גנים וגינון ולנטוע עצים • להחכיר קרקעות

סמכויות רשות מקומית מכוח סעיף 249 לפקודה • לסלול רחובות ומדרכות • להורות על שיפוץ מבנים • לפנות חפצים וגרוטאות לפקח על בעלי חיים • לפקח על מחירי מוצרי מזון • לפקח על שעות פתיחה • לבצע פעילות חינוך • לייסד חברה או אגודה שיתופית לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העירייה ותפקידיה.

הסמכות להקים תאגיד עירוני • התאגיד העירוני למעשה מהווה את הזרוע הביצועית של הרשויות והמסייע בידה לעמוד במשימות מורכבות ובהתמחות בנושא מסוים. • ההתמחות בנושא ספציפי והיעדר שיקולים זרים תורמים לכך שהתאגיד יוכל לפעול מתוך שיקולים כלכליים והגברת הרווחה ברשות המקומית.

הסמכות להקים תאגיד עירוני • סמכותה של העירייה להקים תאגידים מוקנית לה מתוקף פקודת העיריות (לגבי מ"מ ו –מ"א –קיימת הוראה דומה) ומתוקף צו העיריות (הקמת תאגידים), תש"ם-1980. צו העיריות (הקמת תאגידים) קובע כדלהלן: "לא תייסד עירייה חברה, חברת-בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן - תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות מועצת העירייה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים, ולא תהיה חברה בעמותה, אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע".

הסמכות להקים תאגיד עירוני מתוקף סעיפים אלו, ניתן היתר לעירייה להקים תאגיד עירוני לצורך השגת מטרה שמצויה בסמכות העירייה ותפקידיה ולהיות בה בעלים או שותף באמצעות מניות, ניירות ערך או זכות הנאה אחרת כגון: נכסי הרשות, מונופול על מתן שירות וכדומה..

מקרה בוחן – סמכויות הרשות המקומית • חברה קבלנית פרטית החליטה לבנות מלון מפואר על חוף ימה של עיר גדולה בדרום הארץ. • העירייה פועלת רבות לעידוד התיירות בעיר ועודדה את מיזם בניית המלון אשר אמור לעודד משמעותית את התיירות בעיר ולסייע לבעלי העסקים בטיילת הסובבת את המלון. • הקבלן המבצע את הפרויקט החל בבנייתו ולצורך כך השקיע מיליוני ₪. • במהלך הבנייה וטרם הושלם המלון, נקלעה החברה הקבלנית לקשיים והפסיקה את בניית המלון.

מקרה בוחן – סמכויות הרשות המקומית • העירייה היתה נחושה להשלים את בניית המלון. לפיכך, החליטה לשתף פעולה עם החברה הקבלנית ולהזרים כספים לסיום בניית המלון. • העירייה, באמצעות חברה עירונית המצויה בבעלותה רכשה 50% ממניות החברה הקבלנית המבצעת את הבנייה ובתמורה הכספית בגין המניות, השלימה החברה את בניית המלון. • כן, נציגי החברה העירונית מונו לדירקטורים בחברה על מנת שיוכלו לשלוט על פרויקט בניית המלון והשלמתו המהירה לשביעות רצונה של העירייה.

מקרה בוחן – סמכויות הרשות המקומית • מקרה זה מעורר מספר שאלות משפטיות: • א. האם בסמכות עירייה לרכוש מניות בחברה פרטית? • ב. האם עירייה מוסמכת לשתף פעולה עם יזם פרטי לצורך הוצאה לפועל של פרויקט מסוים? • ג. האם להיות בעלים של מלון עולה בקנה אחד עם הסמכויות שניתנו לעירייה מכוח הוראות הדין? • ד. האם גוף אשר פועל ללא מטרות רווח כמו עירייה יכול לחבור לגוף פרטי שמטרתו השאת רווחים ככל האפשר?

חובת הרשות המקומית לפעול בתחום השיפוט שלה • רשות מקומית חייבת לפעול רק בשטח השיפוט שלה. • סעיף 233 לפקודת העיריות קובע: • "עירייה תעשה בתוך תחומה בעניינים המפורשים בסימן ב' (העוסק בחובותיה של עירייה) וכל פעולה שעירייה מצווה לעשות לפי הפקודה או לפי כל דין אחר, והיא מוסכמת בתחום העירייה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום העירייה, לעשות בעניינים המפורטים בסימן ג' (העוסק בסמכויותיה של העירייה) והכל כשאין הוראה אחרת מאת השר בעניינים אלה, כולם או מקצתם, ובכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר".

חובת הרשות המקומית לפעול בתחום השיפוט שלה • בהתאם לאמור, רשות מקומית אינה ראשית להעביר כספים או לתמוך בגופים שאינם פועלים בתחום הרשות. הרציונל העומד מאחורי הוראה זו הינה כי מרבית ההכנסות של רשות מקומית מגיעות מכספי מיסי עירייה של התושבים שגרים בה. לפיכך, קיימת ציפייה כי הכסף יוחזר לתושבי הרשות בדמות הוצאות שיהיו לטובת התושבים ולא לתושב גופים הפועלים ברשויות אחרות.

חובת הרשות המקומית לפעול בתחום השיפוט שלה חריגים לחובת הרשות המקומית לפעול בתחום השיפוט שלה • א. ניתן להעניק תמיכה למוסד שפועל מחוץ לשטח הרשות אולם הוא משרת תושבים רבים של הרשות (מכוח נוהל תמיכות חוזר מנכל משרד הפנים 4/2006). • ב. ניתן להעביר כספים לגופים מחוץ לרשות הפועלים לקידום פעילות כלל ארצית אולם יש לבחון האם העברת הכספים מקדמת את הציבור שבתחום הרשות המקומית מעבר למשמעות הארצית או הלאומית (בג"צ 2838/95 גרינברג נ' המועצה המקומית קצרין שם נידונה העברת כספים ממועצת קצרין לארגון הפועל נגד נסיגה מן הגולן).

חובת הרשות המקומית לפעול בתחום השיפוט שלה חריגים לחובת הרשות המקומית לפעול בתחום השיפוט שלה • ג. תמיכה בגופים מחוץ לתחום הרשות על פי היתר מפורש בדין – רשות מקומית רשאית לתמוך במוסד הפועל מחוץ לתחומה כאשר יש לכך היתר מפורש בדין. לדוגמא, סעיף 261 לפקודת העיריות קובע: • "רשאית עירייה להתקין חוקי עזר שיחולו בשטח בנין עיר הכולל את תחום העירייה או במקום מיוחד שמחוץ לתחום העירייה, המנהל על ידי העירייה או המוקנה לה".

הסמכות להתקין חוקי עזר • סעיף 250 לפקודת העיריות - המועצה של רשות המקומית רשאית להתקין חוקי עזר כדי לאפשר לרשות המקומית ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם על פי הפקודה או כל דין אחר או לעזור לה בביצועם, או כדי לדרוש מבע נכס או מחזיקו לבצע בנכס עבודה הנחוצה למטרה האמורה. • בעזרת חוקי העזר מממשת הרשות המקומית את סמכויותיה כלפי תושבי המקום ומסדירה את דרכי הפעילות של מחלקותיה במתן שירותים לתושבים. • על חוקי העזר לעבור תהליך ממשוך של הכנה, ניסוח, דיון, אישור ופרסום בטרם ייכנסו לתוקפם.

הסמכות להתקין חוקי עזר חוקי עזר שונים שהרשות המקומית רשאית להתקין: • תשלומי פיצויים למי שנפגעו מהחלטותיה או ממעשיה של הרשות. • תנאי שירות, חופשות, קצבאות ומענקים לעובד הרשות. • הוראות שונות בתחומי העשייה של מועצת הרשות. המועצה של הרשות המקומית אינה רשאית להתקין חוקי עזר אשר סותרים את מה שנקבע בחקיקה ראשית או שהם בסמכות המדינה. נשאלת השאלה האם המועצה של הרשות המקומית רשאית להתקין חוקי עזר אשר עשויים לפגוע בחופש העיסוק?

הסמכות להתקין חוקי עזר בג"צ 935/01 מרינה סולודקין נ' עיריית בית שמש ואח' עובדות המקרה: הכנסת חוקקה את חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), תשי"ז-1956, אשר דן באיסור על גידול חזיר ובאיסור על מכירת בשר חזיר ומוצריו. שני סעיפיו הראשונים של החוק קובעים כך: " 1. על אף האמור בכל דין אחר, תהא רשות מקומית מוסמכת להתקין חוק עזר שיגביל או יאסור מכירת בשר חזיר ומוצריו הנועדים לאכילה. 2. רשות מקומית רשאית להטיל הגבלה או איסור כאמור בסעיף 1 על כל אזור שיפוטה או על חלק מסוים ממנו, ובלבד שיחולו על כל האוכלוסייה באותו אזור או באותו חלק ממנו."

הסמכות להתקין חוקי עזר בג"צ 935/01 מרינה סולודקין נ' עיריית בית שמש ואח' עובדות המקרה: על יסוד חוק ההסמכה התקינו רשויות מקומיות רבות חוקי עזר המגבילים מכירת בשר חזיר ומוצריו. לעתים קרובות הטיל חוק העזר איסור כללי על מכירת בשר חזיר ומוצריו בשטח השיפוט של הרשות המקומית ולעתים האיסור הוגבל לשטח מסוים באזור השיפוט. העותרים טענו כי חוקי העזר פוגעים בחופש העיסוק של העוסקים במכירת בשר חזיר בתחומי אותן עיריות וכן בחופש המצפון והדת של מי שצורכים מוצרים אלו. כמו כן נטען כי חוקי העזר הנדונים אינם עומדים בדרישות המידתיות המינהלית.

הסמכות להתקין חוקי עזר בג"צ 935/01 מרינה סולודקין נ' עיריית בית שמש ואח' בית המשפט קבע: "מרכיב מרכזי בפשרה המונחת ביסוד חוק ההסמכה הינו שיקול-דעתה של הרשות המקומית. כמובן, שיקול-דעת זה אינו מוחלט. הרשות המקומית אינה חופשית לעשות כרצונה. עליה לפעול במסגרת אמות המידה שעמדנו עליהן. עליה לבחון, על רקע המציאות המקומית, את עוצמת הפגיעה ברגשות, מזה, ואת עוצמת הפגיעה בזכות, מזה. עליה לבדוק את החלופות המעשיות בכל הנוגע למכירת בשר חזיר ומוצריו. לעתים בחינה זו מעלה פתרון חוקי אחד בלבד. לעתים יהיו כמה פתרונות חוקיים. נוצר "מיתחם חוקיות", או "מיתחם מידתיות" "

הסמכות להתקין חוקי עזר בג"צ 935/01 מרינה סולודקין נ' עיריית בית שמש ואח' "...התוצאה היא כי אנו מחזירים העניינים נושא העתירות לעיריות המשיבות על-מנת שישקלו בהם ויחליטו בהם מחדש לאור אמות המידה שעמדנו עליהן, בלא שננקוט כל עמדה באשר לגוף החלטתן. עד להחלטה חדשה יושעו חוקי העזר, כאמור בפסק-דיננו. בכפיפות לאמור לעיל, אנו מחליטים לדחות את העתירות."

חובות וסמכויות של הרשות המקומית מכוח חקיקה שאינה מוניציפאלית • מלבד רשימת החובות והסמכויות של הרשות המקומית המפורטת בפקודת העיריות ובחקיקה מוניציפאלית רבה, קיימות לרשות המקומית חובות וסמכויות מכוח דברי חקיקה נוספים אשר נוגעים לפעילות הרשות המקומית המטילים אחריות וחובה על הרשויות המקומיות וביצוען נעשה לרוב תחת פיקוח ורגולציה של משרדי הממשלה השונים.

חובות הרשות המקומית בתחום הרווחה • "חוק שירותי הסעד" תשי"ח 1958 , מסדיר את החובה החלה על הרשות המקומית להקים מסגרת ארגונית עבור אזרחים הנזקקים לסיוע ועזרה. • החוק מבהיר כי ענייני הרווחה של תושב רשות מקומית יהיו בטיפולה ובאחריותה של אותה רשות, כאשר המחלקה לשירותים חברתיים ברשות היא הכלי הביצועי של הרשות לטיפול בנושאים אלה. • המחלקה לשירותים חברתיים המהווה אחת המחלקות ברשות המקומית, כפופה מבחינה ארגונית להנהלת הרשות המקומית, אף שהאחריות לגבי הנחיות פעולה מקצועיות, פיקוח ותקצוב המחלקה, מרוכזות בידי השלטון המרכזי.

חובות הרשות המקומית בתחום הרווחה • חוק הסעד המחייב את הרשויות המקומיות לקיים לשכת סעד לטיפול סוציאלי לנזקקים. • לרשויות המקומיות קיים שיקול דעת רחב לביצוע פעולות בתחום הרווחה כאשר, כדי להקטין את ההבדלים בין הרשויות המקומיות ברמת השירותים החברתיים וכתנאי להשתתפות תקציבית של השלטון המרכזי, מתערב משרד הרווחה בניהול מערך הרווחה של הרשות על ידי פיקוח מקצועי, תקציבי וארגוני, לצד ניסוח הוראות והנחיות המופיעות בתקנון עבודה סוציאלית (תע"ס) לגבי שירותים מוכרים וכללי זכאות לקבלתם.

חובות וסמכויות הרשות המקומית בתחום שכר עובדים • סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 נקבע, כי גוף מתוקצב וגוף נתמך לא ישלמו שכר או תוספות שכר ולא יקבעו תנאי עבודה ופרישה העולים על אלו הנוהגים ביחס לכלל עובדי המדינה, אלא באישור שר האוצר (סמכות מתן אישור כאמור הואצלה לממונה על השכר). • לאחרונה, החלה לפעול באגף השכר יחידת חקירות אשר מאפשרת את הפעלת הדין המשמעתי כנגד מנהלים בגופים נתמכים ומתוקצבים, אשר הנהיגו או הורו להנהיג הטבות שכר בניגוד להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985. • יחידת החקירות מוסמכת להעמיד לדין משמעתי נושאי משרה ונבחרי ציבור אשר הוכח כי אישור שכר החורג מן השכר המותר לתשלום על פי דין.

חובות וסמכויות הרשות המקומית בתחום איכות הסביבה • במסגרת החקיקה הראשית נקבעו הוראות ואיסורים הנוגעים לאיכות חייהם וסביבתם של תושבי הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות נדרשות לאכוף הוראות אלה. כך למשל: • פקודת בריאות העם – 1940 - מגדירה את "הרשות הסניטרית המקומית" כמועצת העירייה או המועצה, וקובעת את הדרכים שבהן היא צריכה לפעול למניעת המפגעים הסביבתיים המוגדרים בפקודה. • חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 - מסמיך את השר להגנת הסביבה לקבוע בתקנות כללים למניעת רעש, ריח וזיהום אוויר. • חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 - אוסר על השלכת פסולת, כמשמעותה בהגדרת החוק, לרשות הרבים. בין היתר נקבע כי על רשות מקומית להקצות אתרים לסילוק פסולת בניין, גזם וגרוטאות רכב.

חובות וסמכויות הרשות המקומית בתחום איכות הסביבה • המגמה בתחום ההגנה על הסביבה כפי שהיא באה לידי ביטוי בשנים האחרונות הינה - העברת הסמכויות לניהול תחום הגנת הסביבה והאכיפה הסביבתית לרשויות המקומיות. • ב-2008 נכנס לתוקף חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), תשס"ח-2008. החוק מעניק לרשויות המקומיות באמצעות פקחים שימונו על ידה סמכויות אכיפה וענישה רחבות בתחומים שונים כגון:שמירה על הניקיון, מחזור, מניעת מפגעים, קרינה, זיהום אויר ועוד (יש לציין כי קיימת בעייתיות בנושא יישום חוק זה הן בהיבט של הכשרת ומינוי פקחים והן בהיבט רגולטיבי מאחר וטרם נקבעו כלל תנאי הכשירות הנדרשים מהפקחים לצורך אכיפת כלל החוקים הסביבתיים) . • כמו כן נדרשת הרשות המקומית לאמץ נורמות שנקבעו בחקיקה ראשית במסגרת חוקי עזר. רק לאחר עיגונן של הנורמות בחוקי העזר קונה לעצמה הרשות המקומית סמכות לאכיפתן.

סמכויות וחובות הרשות המקומית